הנגיד: צריך לחזק ניהול סיכונים בתוך הבנקים

"חושבים שאפשר להגביר את רמת הפיקוח ובכך להציל את המערכת הפיננסית. אבל אני עצמי הייתי זמן רב בתוך בנק גדול, שאולי כבר לא יהיה כל כך גדול בעתיד, והייתי הרבה מאד פעמים אצל המפקחים. הם היו מאוד חכמים". כך אמר הבוקר (ג') נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בנאומו בוועידה הכלכלית המרכזית של "כלכליסט" ופסגות, הנערכת בתל אביב, בהתייחס לעברו כסגן יו"ר בנק סיטיגרופ, תפקיד בו כיהן לפני מינויו לנגיד בנק ישראל.

• הפועלים: היו"ר דנקנר פורש, סרוסי ימונה במקומו
• פישר: נמשיך לרכוש מט"ח כי המיתון טרם הסתיים
• הריבית נותרה על כנה - למרות האינפלציה
  

לדברי פישר, "ידעתי תמיד שלנו בבנק היה יותר מידע ממה שהיה בידי המפקחים. לכן הם השתמשו בניסיון ובחושים שלהם בשביל למצוא את הבעיות, ופעמים רבות הם הצליחו, אבל לא תמיד. הידע נמצא בתוך הבנק ואם הבנק לא יכול לשלוט על עצמו באופן יעיל ולנהל את הסיכונים באופן הנדרש וכן את הממשל התאגידי באופן שהציבור דורש, אזי יהיו בעיות יום אחד. לכן אנחנו צריכים לחזק את הניהול של הסיכונים בתוך הבנקים ואת הממשל התאגידי".

בהתייחסו למשבר אמר הנגיד: "לפנינו עוד חודשים רבים של צמיחה שלילית, אבל אנחנו כבר מתקרבים לשפל של המשבר".

פישר אף התייחס לנושא הלימות ההון של הבנקים, ואמר כי "המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לא נתן לכל הקולות החזקים ששמענו לפני שנה - לפיהם צריך להוריד את רמת הלימות ההון של הבנקים, בשביל שיוכלו לתת יותר אשראי - להשפיע, ועמד על דעתו שיהיו בפנינו עוד בעיות במערכת הבנקאית ויהיה עלינו לחזק את היכולת שלהם לעמוד בפני האתגרים שהבנקים עמדו בפניהם אז ועומדים בפניהם כיום".

הנגיד הוסיף, כי הוא "תומך מאד בעמדה של חזקיהו בנושא זה, וגם בנושאים אחרים", ברומזו לפרשת בנק הפועלים.

הפקת הלקחים המקיפה - רק בתום המשבר

בהתייחסו למשבר הכלכלי אמר פישר: "מאז תחילת המשבר הפיננסי, ביולי 2007, הופיעה רשימה ארוכה של דו"חות, שמתייחסים להיבטים של הסוגיות הרגולטוריות והפיקוחיות מהאירועים של השנתיים האחרונות. יש לי רשימה של תשעה דו"חות כאלה. כל אחד מרשים", אמר הנגיד.

"התופעה של עודף הדו"חות מוכיחה, שעוד לא הגענו למצב בו ניתן להפיק את לקחי המשבר. לדעתי, לא נתחיל להפיק את הלקחים ולהתאים את מערכות הפיקוח וההסדרה הפיננסית שלנו למציאות החדשה, עד שהמשקים יחזרו לבריאות", אמר הנגיד.

בדבריו התייחס פישר לשורה של סוגיות המופיעות באחד הדו"חות בנושא הפיקוח על שוק ההון והמערכת הפיננסית, שחובר בידי ה-G30. לדבריו, מרבית ההמלצות המופיעות בדו"ח רלוונטיות למשק הישראלי. כך למשל, "ההמלצה הראשונה בדו"ח מתייחסת להסדרת סיכונים. בכל מדינה יש צורך שיהיה רגולטור אחד שיפקח על כל מוסד, המקבל באופן מרומז וברור הגנה מן הממשלה.

"שנית, צריכים להגביר את הפיקוח וההסדרה, במיוחד על הבנקים הגדולים והמסובכים, שיצטרכו לעמוד בסטנדרטים גבוהים ובינלאומיים. שלישית, אסור לתת לבנקים גדולים להשתמש בנוסטרו שלהם, בשביל לקחת סיכונים גדולים מדי. צריכים למנוע את ניהול הנוסטרו בדרכים של קרנות גידור.

"הדו"ח מתייחס גם לבנקים שהתרגלנו להגיד שהם 'גדולים מדי בשביל ליפול'. הבעיה של ליהמן ברדרס לא הייתה שהוא היה גדול מדי, אלא שהוא היה במרכזה של רשת סבוכה בין בנקים ולכן ברגע שהוא נפל - נפגעו שורה ארוכה של מוסדות פיננסיים אחרים"

בסוגיית מבנה הפיקוח על שוק ההון, שנמצאת בלב הוויכוח בין בנק ישראל לבין משרד האוצר, אמר פישר כי, על פי הדו"ח, "בכל מדינה ממשלות צריכות להגיד ולפעול, כדי שהרגולטורים לא יהיו חשופים ללחצים פוליטיים וללחצים מהשווקים. יש לנתק בין הצד הפוליטי - הממשלה - לבין הרגולציה".

"לא נתחיל לטפל ברה-ארגון של מערכת הפיקוח מיד", הצהיר פישר. "זה חכם לא לעשות את זה עכשיו. זה לא הזמן להתחיל לבנות את המערכת מחדש. אבל אני משוכנע שבתוך שנה עד שנה וחצי, יתחיל מאמץ עולמי ללמוד את לקחי המשבר ונתחיל כולנו, גם בישראל, לעבוד כדי לעשות מהפכה במערכות הפיקוח וההסדרה של המערכת הפיננסית ברמה מאד מרחיבה, דומה לשינויים החשובים מאד שקרו אחרי השפל הגדול של שנות ה-30 של המאה הקודמת".

"ריבית נמוכה מדי לאורך זמן היא מתכון לאסון"

"ועידה כזו לפני שנתיים היתה נערכת באווירת אופוריה", אמר רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, בוועידה. לדבריו, "אם היינו מקיימים אותה לפני חצי שנה או שנה היא היתה נערכת בסוג של הלם, ואנחנו מקווים שהיום היא תיערך בתחושת אחריות וזהירות, ואולי גם קצת צניעות".

לדברי ורמוס, "מיתון הוא תופעה כלכלית טבעית בעלת מאפיינים מחזוריים ברורים. משבר כלכלי ועוד כזה שהוא גלובלי ונטוע בפיננסים, הוא מצב אחר לחלוטין שבו ישנו איום על היסוד ועל הסדר הכלכלי. השילוב המתארך של שניהם וצעדי המדיניות החריפים הננקטים בעולם, הופכים את התקופה הנוכחית למורכבת מאוד, ואת פוטנציאל הסכנה מטיפול לא נכון במשבר לכזה שעלול ליצור בעיות".

"האתגר המרכזי כיום הוא אופן הטיפול במשבר. לא בטוח שהטיפול שהתבצע במקומות אחרים בעולם לא ייצור בעתיד בעיות גדולות. האם אופן הטיפול יגרום לזה שנצא ממנו לכלכלה בריאה וחזקה יותר, או שהטיפול יפספס את מטרותיו ובמקום לנצל הזדמנויות לתקן, הוא ייצר לנו בעיות גדולות יותר".

ורמוס הזכיר את רשימת הסכנות מטיפול לא נכון במשבר: "הפן המוסרי, הוא העברת רווחה בין דורית. הדור הנוכחי מגיש חשבון יקר לדורות הבאים. בארה"ב ידרשו לשלם מכספם למשלם המיסים. סכנה נוספת היא אינפלציה גבוהה - יודע כל כלכלן שמדובר בבעיה גדולה. ממשלות מצילות פירמות כושלות, מנהלים כושלים ובעלי מניות לא אחראים – על חשבון הציבור הרחב. מה ימנע מהם להמשיך לקחת סיכונים כאלה גם בעתיד?".

ורמוס הוסיף כי "יש סכנה גם בקריסת מטבעות וגם שם יכולה להיות דרמה גדולה. אחד מהגורמים המרכזיים לבועות שהתנפחו במשבר הוא הריבית שנותרה ברמה נמוכה יותר למשך זמן ארוך מדי. לצערנו זה יקרה גם הפעם, ריבית נמוכה מידיי לאורך זמן היא מתכון לאסון".

"מטבע הדברים להחלטות ולצעדי הרגולטור - הממשלה, משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ני"ע והממונה על ההגבלים העסקיים, תהיה השפעה מהותית על תהליכים אלו. אם ב"עולם הישן" שהיה לפני שנתיים קיטרנו על כך שהרגולטורים מפריעים, הרי שהחילוץ מהמשבר הנורא מנוהל כמעט כולו על ידם, בעיקר בארה"ב, ותלוי בצעדים שינקטו. ככה זה כשכיום רוב כלכלות העולם אינן חופשיות וסקטורים שלמים מונשמים מלאכותית".

ציון קינן: לא נאגור מזומנים ונחשוש מהשקעות

"לא נאגור מזומנים ונחשוש מכל השקעה רק בגלל הסערות שחווינו". כך אמר ממלא מקום מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, בוועידה. לדבריו, "איני יכול לומר שהגורמים הרגולוטורים נקטו בכל הצעדים הנדרשים לפיקוח על הגופים החוץ בנקאיים". הוא הוסיף: "יש חברות טובות שנקלעו לבעיה נקודתית של תזרים, נמצא פתרונות שייאפשרו לחברות האלה להמשיך פעילותן".

לדברי קינן, "אנחנו בבנק הפועלים נוהגים בדרך זו לאורך שנים אנחנו מצפים שהגופים המוסדיים ינהגו כך. גם אנחנו רואים מספר הנפקות לאחרונה ואני מעריך שנראה גם התאוששות מעבר לכך המדיניות המאוזנת של הבנקים הישראליים, בישראל מערכת הבנקאות פעלה כגורם מייצב נמנע מחנק אשראי מוחלט". לדבריו, "יתכן שעברנו את נקודת השפל של המשבר".