החלטתי: אני הולך לשכב עם אשה מבוגרת
"אני חייב לנסות את זה", אני חושב בראש הסוטה שלי, "להגיד לחבר'ה שעשיתי מישהי שגילה כמעט פי שתיים משלי, זה קטע! היא בטח מאלה שיודעות הכל, מעין "סטלה המגמרת"
הכל התחיל לפני שנה וקצת, כשהתחלתי לרדת עם ג'וי, כלבתי הנאמנה וממגנטת הנשים, לצורך עשיית צרכים בשכונת המגורים החדשה שלי. גם היא וגם אני התחלנו לרחרח את הרחובות הקטנים בשכונה והכרנו את הכלבים שמשתינים בנקודות הקבועות שלהם ואת בעליהם השונים.
באחד מהסיבובים שלנו, נתקלתי באשה נאה, נשית ודקיקה, לבושה בחליפת ניילון צהובה וסקסית הלוחצת זוג שדיים שנראו יפים, נגררת אחרי פוּדל קטן לבן.
באותה העת לא ידעתי את שמה של האשה, ואמדתי את גילה בתחילת שנות ה-60 שלה, אבל שמורה במצב טוב. מרופא. היא לא היתה מהנשים האלו שקוראים להן "זלדה" שנוהגות לרדת לרחוב לשבת על ספסל ולהסתכל על אנשים, אלא מאותן נשים מודרניות שמסרבות לתת לגיל לעשות את שלו, מכורות לספורט ועונות לשם אַל-זמני שכזה, כמו "מיכל" או "יעל". מכל מקום, מיד שמתי לב שהאשה, נקרא לה תמר, מחייכת אלי ומסבירת פנים.
אחרי ה"סמול טוק" שהעברנו עקב פגישתם של כלבינו ("בת כמה היא?", "איך קוראים לו?", "איזו מתוקה!", "איזה חמוד" וכדומה), המשכתי בדרכי כששקית ניילון על ידי הימנית, מוכנה לקלוט את גללי כלבתי הקטנים.
הכלבים החליפו ביניהם מחוות שלום ורחרוחי תחת
מספר ימים לאחר מכן, כשג'וי ואני ירדנו שוב להכתים את אחת המדרכות בשכונה בשתן כלבים, פגשתי את תמר באה לקראתי.
"הי מותק", אמרה תמר.
"הי, מה קורה?", עניתי בחיוך מלאכותי.
"שלום מתוקה, שלום קטנה", פנתה תמר לג'וי, "מי יפה? מי מקסימה? מי?".
ג'וי ופופו (שם בדוי) החליפו ביניהם מחוות שלום ורחרוחי תחת, כשלפתע הבחנתי שתמר בוחנת אותי ועושה לי עיניים. אני בטח מדמיין והיא סתם נחמדה אלי, חשבתי לעצמי. אבל מספר שניות לאחר מכן תמר פשוט התחילה לפלרטט איתי. "אז מה מותק, אתה מהאזור?", שאלה בסקרנות.
"כן, אני גר פה שני בניינים ליד", אמרתי והסתובבתי להצביע.
"איזה יופי מותק, איזה יופי. זו שכונה מאוד נחמדה מותק", המשיכה.
"כן, נראה ככה", השבתי מהנהן בראשי.
"איך אמרת קוראים לסוג הזה מותק?", תמר הרכינה את ראשה כלפי ג'וי.
"קאווליר קינג צ'ארלס ספניאל", עניתי בגאווה.
"אוי, היא מדהימה מותק, היא כל כך יפה מותק", המשיכה תמר להתפעל.
תוך כדי שאנו מקשקשים והיא מחייכת אלי, לא יכולתי להפסיק להסתכל על חליפת הניילון הצהובה שלבשה, כשבידיה משקפי שמש גדולים ושחורים, והיא מכניסה לפיה ומוציאה את אחת הידיות באיטיות חוזרת ונשנית.
היא רוצה שאני אזיין אותה, אני אומר לעצמי, אף פעם לא היה לי קטע עם זקנה, זו יכולה להיות חווייה מגניבה. מעניין איך היא נראית מתחת לבגדים? אולי הכל רופס שם ומקומט? לא, אין מצב שאני הולך על זה.
היא משועממת ומחפשת גברים צעירים
נפרדנו לשלום, כשאני מביט בתמר מחזירה את משקפי השמש לפניה ומענטזת את דרכה חזרה לכיוון ביתה. היא גרה באחד הבניינים הגבוהים והיקרים לידי, ונדמה שללכת לעשות פיפי עם פופו הפוּדל זה אחד מרגעי השיא של יומה המתחיל כה מוקדם.
ימים וחודשים חלפו, ומידי פעם המשכתי לראות את תמר צועדת על קבקבי העץ הקטנים שלה, מצויידת בבגדים צמודים וסקסיים, במשקפי שמש ובכלבלב, משוחחת בסלולר שלה בקול רם, ואני בפינטוזים.
אני חייב להביא אותה, אני חושב בראש הסוטה שלי, אני חייב לנסות את זה כבר הרבה זמן. להגיד לחבר'ה שעשיתי מישהי שגילה כמעט פי שתיים משלי – זה קטע! אני חייב לנסות. היא בטח מאלה שיודעות הכל וחולת מין, סטייל "סטלה המגמרת" אבל מודל עתיק יותר. מאלה שנאנחות באיטיות עם פרצוף פולני חצי עצוב. אני חייב לנסות.
יש יתרונות רבים להיות בקשר עם אשה מבוגרת. למשל, לא צריך להשתמש בקונדום, כי להריון היא כבר לא תיכנס, וכשהיא נרדמת בתשע בערב יש לך עדיין את כל הלילה לצאת לבלות.
אבל אז התחלתי גם לחשוב שאם אני הולך על זה – יכול להיות שלא תהיה דרך חזרה. ומה אם זה יהיה נורא, מקומט, מחוספס וגבשושי? חשבתי בדאגה, מי יודע מה מסתתר לה שם מתחת לחליפת הניילון הצהובה? ומה קורה באזור גבעת השושנים אחרי גיל 60? וגרוע מכל, מה אם היא תרצה שאנשק אותה? זה עלול לגרום לי טראומה.
אני הולך לזיין GILF!
אבל השבוע שוב פגשתי את תמר ברחוב והחלטתי עם עצמי: אני הולך לזיין את אותה! אני הולך לזיין GILF - Grandmother I'd like to Fuck! שוב היא טיילה לה עם הכלבלב ונראתה מיליון דולר, וגם הריחה מבושם טוב כזה של צעירות. החלטתי שדי, חיים רק פעם אחת ואני הולך לעשות את זה. אם יהיה לי מגניב, תהיה לי חווייה וכל החבר'ה ידעו על זה. אם זה יהיה נורא, זה יהיה הסוד שלי, שלה ושל פופו, וג'וי תיאלץ להשתין מעתה רק בשעות לא שגרתיות.
הכלבים הקדימו אותנו, כמו תמיד, והתחילו ברחרוחי הישבן הקבועים.
"הכל טוב תמר. מה שלומך?", שאלתי בנימוס.
"נהדר, תודה שאתה מתעניין", אמרה וחייכה.
"את נראית מצויין היום, תמר", המשכתי, "עשית משהו בשיער?".
"אוי אתה כזה חמוד, מותק, אתה יודע להחמיא לאשה", אמרה ועיניה נפתחו.
"אני רק אומר את האמת", הסתכלתי לתוך עיניה ברצינות.
"אוי מותק, תפסיק. תראה אותך, בטח כל הבחורות בשכונה קופצות עליך".
"לא, ממש לא", ביטלתי את דבריה ואמרתי, "את יודעת תמר, אולי אני קצת חורג מהמקובל, אבל אני חושב שאת אשה מאוד מושכת".
תמר הסתכלה עלי והעבירה יד בשיערה. "אתה באמת חושב ככה מותק? זו המחמאה הכי גדולה שנתנו לי. אתה כזה מותק".
"כן, ממש ככה", חיזקתי את דבריי, "את בטח נשואה, אבל אם לא היה לך מישהו, מזמן הייתי מציע לך להיפגש איתי".
"יואו מותק, איזו הפתעה", אמרה תמר בהתפעלות, "אני אשמח שנפגש. האמת, שחשבתי על זה מהרגע הראשון שראיתי אותך ברחוב".
הכלבים סיימו לרחרח וסחבו אותנו להמשך הטיול, כשתמר ואני נפרדנו בחיוכים, לא לפני שלקחתי את מספר הסלולר שלה. בערב התקשרתי אליה וקבענו להיפגש בשישי בצהריים, בלי הכלבים.
אין לי מושג לאן לקחת אותה. אני רק יודע שאני צריך לאסוף אותה מקופת חולים.
לפנייה לכתב/ת 
