בתול בן 30: איך הכנסתי אותו למיטה

אחת החוויות המלמדות שחוויתי, ולאו דווקא מהפן המקצועי, התרחשה בחדר יולדות לפני יותר מעשר שנים. הייתי אז מתמחה צעירה ונאה למדי. ישבתי בחדר השתייה, ואליי הצטרפו מתמחה שהיה רווק מבוקש ומיילדת ששקלה כמו שנינו ביחד. היא אמנם הייתה מטופחת, אך גופה היה חסר פרופורציה, ועל פניה ניכרו סימנים של אקנה ישן ואכזרי.

חדר השתייה היה מקום להפוגות קצרות בין הלידות והניתוחים, שנוצל להתעדכנות ברכילויות מחלקתיות, לקצת הווי חברתי וכמובן לאוכל ולשתייה. ואם אנו עוסקים ברכילות, אותה מיילדת, סיפרו השמועות, השליכה מעל פניה גבר נאה ומצליח וכבר הייתה בקשר זוגי חדש עם גבר נאה לא פחות.

אינני זוכרת בדיוק על מה ליהגנו באותה הפסקה, אבל אני זוכרת את ההלם שליווה אותי כמה ימים אחרי שהיא אמרה בריש גלי שהיא יודעת לעשות טוב לגבר. היא הצהירה על כך בביטחון, ולא היה לי ספק שמדובר בידיעה ברורה, מוצקה ואמיתית שלה.

אני מודה שמעולם לא העסקתי את ראשי עד אז בשאלה מה זה לעשות טוב לגבר, כי היה לי ברור שעצם זה שגבר נמצא איתי עושה לו טוב. למרות ששאלתי רבות ורבים מחבריי ומחברותיי אם הם יודעים, אבל ממש יודעים, איך לעשות טוב לגבר או לאישה, לא קיבלתי תשובה ברורה. את המיילדת עצמה לא העזתי לשאול.

פתחתי בכך שכתבתי שזו הייתה חוויה מלמדת, ועד כה תיארתי בעיקר תדהמה. אבל אחרי כמה ימים של מחשבות על הנושא הבנתי שבכלל לא משנה מה אני או כל אחד חושב על אנשים אחרים. מה שמשנה הוא האמונה הפנימית והביטחון העצמי שיש לאדם בעצמו. אני מכירה לא מעט דוגמניות שעסוקות יותר בשאלות איך הן נראות ואם לא עלה גרם מיותר על ישבנן מאשר בשמחה על מתת האל שניתנה להן.

חרדת ביצוע  

נזכרתי בסיפור הזה כשטיפלתי בגבר צעיר, לקראת גיל ‭,30‬ שמעולם לא קיים לפני כן יחסי מין ולא הייתה לו בת זוג. הוא בחור נאה וגבוה, שמשקיע בחדר הכושר, לבושו מעודכן ושיערו מסודר. הוא מסיים לימודים במקצוע טיפולי שדורש מודעות עצמית ומצליח בו יפה.

הוא סיפר שהוא פוגש ביומיום בחורות רבות שמשדרות לו שהן מעוניינות. לפעמים הוא יוצא לדייט, אבל בדרך כלל כבר במהלך הפגישה הראשונה הוא מוצא בבחורה פגם כזה או אחר ומנתק מגע. ברוב המקרים הוא אפילו לא טורח לקבוע פגישה עם בחורה שפגש כאן או שם, כיוון שהפגמים שלה קפצו מול עיניו מיד עם ההיכרות.

הוא בא מבית תובעני והישגי, בן בכור שהוטל עליו להנפיק את "סחורת המוצלחוּת‭." ‬הוא היה חייב להצליח ולהצטיין בכל. כנראה ציפו ממנו גם לכלה מוצלחת, אך הנושא הזה לא עלה, כמובן. ולא, אף אישה לא השפילה אותו או שברה את ליבו בעבר.

הוא הגיע לטיפול כיוון שלהיות בתול בן 30 זו בעיה. כן, הוא נמשך לנשים, וכשהוא מאונן הוא מפנטז על יחסי מין עם נשים. הצורה, הגיל והצבע של הנשים בפנטזיה שלו משתנים כל פעם. הוא אפילו יכול לפנטז על בחורה שנפגש איתה והחליט שאינה עונה על דרישותיו.

כששאלתי אותו מה הוא מרגיש כאשר הוא פוסל בחורה, הוא לא ידע להסביר ורק מנה את מכלול הדברים שהוא רואה כפגם בל יעבור. ביקשתי ממנו לשים לב בפעם הבאה שזה קורה. די מהר הוא יצא לדייט עם בחורה שמעלותיה היו רבות ונראתה ללא רבב, לפחות לפי התיאור שלו.

הם בילו ערב נעים בבית קפה, הוא ליווה אותה לרכב, יודע שנשיקת לילה טוב מתבקשת. ואז החל לחוש לחץ בחזה, וזיעה קרה שטפה אותו. כפות הידיים שלו היו רטובות, והוא הריץ בראשו את כל הפגמים שיכול היה למצוא בה, כמו שי"ן שורקת, מכנסיים לבנים ומשמינים ואולי עוד משהו. הוא לחץ את ידה ונפרד ממנה לשלום. כיוונתי את מבטי לעיניו ושאלתי אותו מה הוא היה אומר, כמטפל, על אדם שלפני משימה מרגיש לחץ בחזה, מזיע ואולי חש גם קוצר נשימה. הוא הוריד את עיניו והשיב כתלמיד חרוץ שמדובר בהתקף חרדה, אבל טען שלא זה מה שקרה לו. הוא לא חש חרדה אלא הבין פתאום שעשה טעות, כי היו לה פגמים כאלה ואחרים.

אמרתי לו שלרובנו יש פגמים כאלה ואחרים, אבל אנו מקיימים יחסי מין ולא נחרדים מהם בגלל פגם כזה או אחר בפרטנר המיועד.

תוך כדי שיחה התברר שיש לו גם חרדת בחינות, אך הוא מצליח להתגבר עליה לא רע כיוון שהוא תמיד מגיע מוכן ושולט בחומר על בוריו. אבל במין הוא אינו יודע דבר, והידיעה שב‭-"‬שדה" הזה הוא אינו שולט בחומר - מחרידה אותו.

הנשיקה הראשונה

החלטנו שהוא יקבל תרופה נגד חרדה. לטיפול התרופתי לוקח כשבועיים להשפיע, כך שהיה לנו זמן לתכנן את המשך דרכו ליחסי מין מוצלחים. ביקשתי ממנו להתבונן בעצמו ולספר מה הוא אוהב בעצמו. התברר שגם ביחס לעצמו יש לו ביקורת עצמית קטלנית. התחלנו לעבוד על הדגשת הצדדים החיוביים הרבים שלו ועל היכולת שלו להאמין בעצמו. מאחר שלא היה בטוח שיידע איך לגעת בבחורה, שלחתי אותו לגעת בעצמו. הוא היה צריך לעמוד מול הראי ולפלרטט עם עצמו. ללטף כל מקום בגופו וליהנות מזה. הדגשתי שלא מדובר במגע לצורך אורגזמה, אלא לצורך הנאה ונועם. התרגיל הביך אותו, אך הוא הקפיד למלא אחר ההוראות. בפעם השנייה והשלישית הוא אפילו נהנה.

בשלב הזה שלחתי אותו להיפגש עם בחורה. הנחיתי אותו לתת לה נשיקת פרידה, אפילו אם גילה בה את כל הפגמים שימנעו ממנה להיות אשת חיקו הנצחית, וגם אם יהיו לו דפיקות לב וזיעה קרה תשטוף את גבו.

הוא חזר מהפגישה ואמר שהשיחה הייתה נעימה, ושהוא מילא אחר הוראותיי ונתן לה נשיקת פרידה. ואז הוא התחיל עם נימוקי "אבל‭"...‬ שנשמעו טיפשיים ביותר. גייסתי לצורך העניין את אבא שלי. סיפרתי לו שהוא היה אומר תמיד שגברים רוצים רק דבר אחד, וכעת אני משתפת פעולה עם האימרה הזו הלכה למעשה. זו המטרה שלו.

ליוויתי אותו בפעם הבאה שנפגש עם בחורה. הוא יצא לדייט, נתן נשיקות לילה טוב, למד לספר על עצמו, הלך איתה יד ביד לאורך שפת הים וחיבק אותה כשראו סרט. לפני כל צעד כזה היו לו תופעות פיזיות שפחתו בעזרת הטיפול התרופתי ועם רכישת הניסיון.

הגענו לשלב המגע בחזה. כאן התחלתי להתלבט אם עליו להגיד לה שאין לו ניסיון מיני או להמשיך בדרכו באיטיות. הפגישות שלהם היו נעימות, אף שמעת לעת הוא התלונן על פגם זה או אחר שמצא בה. הבהרתי לו שעם הפגמים האלה הוא יכול להסתדר בינתיים.

נראה היה שהקצב האיטי בהתקדמות האינטימיות מתאים גם לה. עוד לפני שהספקתי לשוחח איתו אם הוא צריך לשתף אותה בחוסר הניסיון המיני שלו, היא הקדימה ואמרה לו שמעולם לא קיימה יחסי מין. הוא סיפר לה שגם הוא לא. שניהם למדו ביחד ליהנות ולהשתחרר מהחרדות ומהפחדים.

אחרי שהצליח לקיים יחסי מין טובים לא ראיתי אותו תקופה ארוכה. הוא בא אליי שוב אחרי כמה שנים, נאה ומטופח ובטוח בעצמו יותר מאשר בעבר. הוא כבר היה נשוי והתחיל להרגיש קושי בתפקוד המיני, הפעם בגלל חרדה מההורות.

נזכרתי שוב באותה מיילדת שהייתה כה בטוחה בנשיות שלה, במיניות שלה, ביכולת שלה לזוגיות, וכל זה למרות שדוגמנית היא לעולם לא תהיה. תהיתי אם היא מצאה את האחד שלה.

אנחנו משוכנעים שאנשים יפים הם יותר בטוחים ומאושרים בחיים בכלל, ובתחום המיני בפרט. אבל מתברר שמיניות מספקת נקבעת בראש ובראשונה על ידי הביטחון שלנו בעצמנו ובאמונה שמגיע לנו לחיות טוב, בלי קשר למראה החיצוני שלנו. למעשה, זה נכון ברוב התחומים: אם יש לנו מטרה או חזון ואנו מאמינים בהם ובעצמנו, נצליח להגשים אותם.