העיר היא גוף מתכת רעב

1.

בכורי כסף ובסלילי משי

שלא תפרוץ הרוח

ולא תכה השמש

לכודים הזכרונות

הזמן ההוא

שתמיד אוכל אליו לשוב

ובו להתחפר

ויופיו התם של העבר

יהיה לי לכלא

ולא תכה השמש (צילום: יופיטר)

2. 

רוח טרום סתוית מנגנת בנקבים סימפוניה חלולה

היא נשימתה הכבדה

של עיר פלדה בקרניים חשמליות

מהבהבת

ישנה ואיננה

פטמת ירח זקורה מעל אנטנות צובטות

קו אחרון של אור

בועל חלונות רדומים

כמאהב הנמלט בלילות

העיר היא גוף מתכת רעב

תאוותן

קשה סיפוק

ושעריה נפתחים ונסגרים

כנגד נוודים חולפים

הבאים בה ומגורשים למחרת

העיר נישאת ומגרשת ושוב נישאת

מרסקת נפשות

מאחה שוב בריר אהבתה

ואלה, פיסחות נאמנות, שבות תמיד לעומתה

יסמין אבן פרסמה שירים ב"עתון 77", "מאזניים", "עמדה", "מראה" ו"גג". לפני כשנה וחצי יצא ספרה

הראשון, "אשה באלכסון", בהוצאת "כרמל" ובתמיכת "קרן עמוס". זכתה פעמיים בפרס אקו"ם.