שידורי המהפכה של חיזבאללה: תיכף נשוב

סביר להניח שאילו היו חוששים במחנה חיזבאללה כי הם עלולים להפסיד, ועוד בפער שכזה, הם לא היו מעלים על הדעת להצהיר שדרכם עומדת למשאל עם. והנה, כבר עם סגירת הקלפיות, מיהר בן בריתו של נסראללה, הגנרל המארוני מישל עוון, וכינס מסיבת עיתונאים. בקוצר רוח ובעצבנות הוא מחה על "הרמייה והשוחד". לא חלפו אלא שעות מועטות, וסביב חצות התבררה התמונה הסופית - חיזבאללה הפסיד. בשעה שבתחנות המזוהות עם המחנה האנטי-סורי חגגו את הניצחון, ברשת "אל-מנאר" מיהרו לסגור את האולפן הפתוח, ומהארכיון נשלפה תוכנית טבע המסבירה את תופעת הצונאמי. אילו היו צופים במיליציה השיעית את הצונאמי הזה, שידור הבחירות היה זהיר ושקול הרבה יותר.

היום נתנה "אל-מנאר" צ'אנס נוסף ושידרה בשידור ישיר את ההכרזה על התוצאות הרשמיות. לאחר שהבינו לאן נושבת הרוח, קטעו את השידור ושלפו מהארכיון תוכנית על ארכיאולוגיה. מסר לדעתם על תוצאות הבחירות? יכול להיות.

שיכורי ניצחון בביירות (צילום: AFP)

אך לא רק חיזבאללה שגה בהערכותיו. העיתונאים בארץ ובלבנון טעו, הסקרים - אף שלקראת הסוף הצביעו על פער קטן - טעו גם הם, ונראה שגם המחנה המנצח טעה, לאחר שהחלו להצטבר הערכות כי מנהיג הדרוזים, וליד ג'ונבלאט, הידוע בחושיו הפוליטיים החדים, הורה לנאמניו באזור הדרום להצביע עבור המחנה של חיזבאללה, ואולי אף, שומו שמיים, שקל עריקה. עדויות מלבנון טענו כי אנשיו של ג'ונבלאט מיהרו לבכות את הפסדם כבר אתמול בצהריים. גם אנחנו ב-ynet הערכנו לפני שבוע שהקרב יהיה צמוד, אך נראה שאיש לא חשב שתמונת הגושים תישאר פחות או יותר כפי שהיא. אין ספק שמדובר בהישג של ממש למחנהו של סעד אל-חרירי.

נוצרים במצור

הגורם הראשון הוא תחושת החרדה השבטית של הנוצרים בכלל ושל המארונים בפרט. לבנון, שמתוקף הסכמי טאיף מ-1989 מחלקת את המוקדי הכוח שלה בסדר קבוע מראש בין העדות השונות, נמנעה בקושי רב ממלחמת אזרחים לפני שנה כשנסראללה שלח את נאמניו לצור על מבני הממשל ולתקוף את מעוז הדרוזים בהרי השוף. הנוצרים, וגם הסונים, חששו כי ניצחון של מחנה חיזבאללה בבחירות יחל מהלך של שינוי חוקים בלבנון שיביא לשינוי מאזני הכוח, כשעל השולחן כבר ניצבת הדרישה להוריד את גיל הבחירה מ- 21 ל-18 בבחירות הבאות. החשש הזה, מאורעות הדמים מאשתקד והמלחמה עם ישראל מלפני שלוש שנים עשו את שלהם והביאו את הקולות לאל-חרירי וחבריו.

סופרים את הקולות. מי רימה יותר? (צילום: רויטרס)

גם לפטריארך המארוני של לבנון, נסראללה ספיר, יש חלק בכישלון של מחנה חיזבאללה בקרב הנוצרים. "חיזבאללה הוא איום לאומה הלבנונית ולזהותה הערבית", אמר הקרדינל בן ה-89 בשבת, ערב הבחירות. "עלינו להיות ערים למזימות שרוקמים לנו ולסכל את המאמצים, שאם יצליחו - ישנו את פניה של מדינתנו". גורמים לבנוניים טוענים כי לקריאה זו היה משקל של ממש.

הניצחון הכספי של חרירי

גורם שני הוא הכסף. לפי דיווחים, מאות רבות של מיליונים, יש שאומרים 360 ויש שאומרים הרבה יותר, נשטפו לתוך לבנון בניסיון להשפיע על התוצאות. במחנה חיזבאללה מאשימים את אנשי אל-חרירי ואת הפטרונית שלהם, סעודיה, בכך ש"קנו בכסף" קולות של מצביעים ביום הבחירות ממש. לשם ההגינות יצויין שהאשמות על רמאות, שוחד וזיופי תעודות זהות נשמעו גם מהמחנה השני. בסופו של דבר, מנגנון השוחד של אל-חרירי היה כנראה יעיל יותר.

אולם לא רק במזומנים ישירים עסקינן. שני המחנות הפעילו מערך ענף להבאת אלפי מצביעים מהקהילות הלבנוניות בחו"ל. עוון, למשל, ניסה להביא את נאמניו מברזיל ואירופה, חיזבאללה את הפועלים הלבנונים הזרים שעובדים במפרץ, וגם הסורים תרמו את חלקם, פתחו את הגבול והכניסו אוטובוסים מלאים ב"מצביעים לכיוון הנכון".

מנגד, המערך של אל-חרירי פעל גם הוא והטיס אלפי מצביעים מברזיל, מקנדה, מאוסטרליה, ממדינות אירופה ועוד. ההערכות נעות סביב 60-160 אלף מצביעים, תלוי את מי שואלים. בסופו של דבר, חלקם הלא מבוטל מתנקז לששת המחוזות המכריעים שקבעו את זהותו של הפרלמנט.

ובכל זאת - אחדות?

מה הלאה? מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, כבר ביצע את המהלך שלו ונשא אמש נאום פייסני ואף אפולוגטי, שבו קיבל-תירץ את הפסדו ושלח את הכדור למגרשו של אל-חרירי, כדי שיוכיח את כנות כוונותיו. נסראללה ואנשיו כבר אותתו שכוחם החמוש הוא קו אדום בכל מקרה.

אל-חרירי יוצא להמונים. נאום ניצחון פייסני (צילום: רויטרס)

השאלה היא מה יעשה אל-חרירי. מנאום הניצחון הרגוע שלו ניתן להעריך בזהירות כי יעשה ניסיון להקים ממשלת אחדות עם חיזבאללה, אף שאינו מוכרח לעשות זאת. לא ניתן אף לשלול את האפשרות כי יסכים להעניק את זכות הווטו בין אם לחיזבאללה או לנשיא, מישל סולימאן, שנתפס כדמות קונצנזואלית. עד שיבשילו הדיונים על הקמת הממשלה, יצטרך אל-חרירי לצלוח מבחן או שניים - להסכים על מינויו, שוב, של יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, ולקבוע מיהו מועמד מחנהו לראשות הממשלה - האם זהו פואד סניורה המשמש כסדין אדום עבור חיזבאללה, האם זהו איש העסקים האפור, נג'יב מיקאתי, או אל-חרירי עצמו.

במושב הפתיחה של הפרלמנט, ב-20 ביוני, נקבל תשובה ראשונה. אחר כך יצטרך אל-חרירי לנווט את לבנון בתוך מצב בלתי אפשרי שבו לנסראללה יש מדיניות הפוכה כמעט לחלוטין, אותה הוא יכול לאכוף בעזרת זרוע חמושה ואפקטיבית שסרה למרותו.