"אני עדיין לא סופרת"
היא התחילה לקרוא בגלל באר בחצר, נתיבה בן יהודה מעניקה לה השראה והיא עדיין לא חושבת על הספר הבא. לקראת ספיר, נורית גרץ עונה על השאלון הזהה
נורית גרץ, ילידת 1940, מועמדת לפרס ספיר של מפעל הפיס על ספרה "על דעת עצמו" (עם עובד). הספר מתחקה אחר סיפור חייו של בעלה עמוס קינן, בכל מיני תחנות היסטוריות ואישיות. זהו ספרה הראשון של גרץ, שלמדה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב. כיום מכהנת כפרופסור מן המניין באוניברסיטה הפתוחה וכראש המגמה העיונית בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
מתי התחלת לקרוא?
"בכיתה ב', זה היה סיפור על אדמה יבשה ועל הילד יורם שיוצא לחפור באר. לאחר הקריאה יצאתי לחצר
ביקורת על הספר
הספר הכי טוב שקינן לא כתב
דורון קורן
בספרה המרתק ושופע הגילויים מצליחה נורית גרץ לחשוף את חיי בעלה הנרגן, האלים והסאטירי, בעוצמה שאפילו עמוס קינן עצמו לא תמיד הגיע אליה בספריו המיואשים והמבודחים
מהו זיכרון הקריאה שנחקק בך יותר מכל, או טבע בך את חותמו?
"אני זוכרת היטב שזה היה ספר בשם 'קלים סמגין', אבל אני לא זוכרת מה כתוב בו או מה היה החותם שטבע. הדברים היחידים הזכורים לי הם הגיבור שכורע ברך בפני אהובתו ודם על הממחטה, אבל הדם בא אולי מ'אנה קרנינה'".
מתי הבנת שאת סופרת?
"עדיין לא הבנתי".
מה את חושבת על המילה השראה?
"השראה - פשוט רצון לספר את הסיפור".
מהו מבחינתך השלב המפחיד ביותר בתהליך הכתיבה ומדוע?
"הסיום. לצאת מעולם מופלא, שבו הכל נמצא כמה סנטימטרים מעל המציאות ולחזור אל העולם הזה שבו חלק מהדברים מתרחשים כמה סנטימטרים מתחת למציאות".
איזה סופר או סופרת מהווה עבורך מקור השראה?
"נתיבה בן יהודה בספרה '1948 בין הספירות', האופן שבו היא משתמשת בכל כך הרבה זוויות ובכל כך הרבה קולות, לעיתים סותרים זה את זה, כדי לתאר את אותה מלחמה אחת".
האם את שוקדת בימים אלה על ספר חדש?
"לא. עוד לא הצלחתי לצאת מתוך הספר הקודם. אני עדיין שם".
במי היית בוחרת מבין מועמדים כזוכה שלך?
"בכולם. למעשה אפשר לחבר את כל הספרים המועמדים לספר אחד שתחילתו בסוף המאה שעברה, והוא עובר לאורך השנים, מספר לספר, עד היום".
במה היית עוסקת אם לא היית סופרת?
"הייתי חקלאית. הייתי רוצה לשים כל מיני דברים באדמה – זרעים, שתילים - ולראות מה יוצא מהם".
כיצד תנצלי את כספי המועמדות והזכייה אם תזכי?
"אם אזכה אמצא כבר מה לעשות בכסף".
אם לא היית חיה בישראל, היכן היית בוחרת לחיות?
"הייתי בוחרת לחיות בישראל, גם אילולא הייתי חיה בה".
מהי נקודת ההתחלה של כתיבת ספר? איך הוא נולד?
"הספר שלי התחיל מתמונה של זמיר בגן מתבונן על שני אנשים בפתח בית. רציתי לתאר את הזמיר הזה ואז הבנתי שהזמיר הוא חלק מסצנה שלמה שמתרחשת בתוך גן ביתם של עמוס וחברתו לחיים, כריסטיאן רושפור. לאחר מכן הבנתי שהתמונה הזאת היא חלק מחייו של עמוס בפריז ובכלל, ושעליהם אני צריכה לכתוב".
לשאלונים נוספים של מועמדי פרס ספיר
לפנייה לכתב/ת 
על דעת עצמו. תחנות בחייו של קינן
עטיפת הספר
גרץ. הכל התחיל בכיתה ב'
מומלצים
