יוסי רוזן: "לא לעזור למי שהשקיע במזרח אירופה"

יוסי רוזן הוא אחד מאנשי העסקים האחרונים שמסוגלים לצטט ממקור ראשון את שר האוצר המיתולוגי פנחס ספיר. הדרך שעשה רוזן ב־44 שנות הקריירה שלו החלה בשירות הציבורי, עברה בניהול חברות ממשלתיות והסתיימה במעמדו כיום כאיש אמונה של משפחת עופר. כיום הוא מייצג אותה כיו"ר דירקטוריון רשת ובז"ן, ובעבר כיהן כמנכ"ל חברה לישראל. נוסף על כך הוא משמש דירקטור בחברות שבשליטת משפחת עופר, כגון בנק מזרחי טפחות, צים וכיל. דרכו העסקית דומה מעט לאבולוציה שעברה הכלכלה המקומית, מכלכלה המוחזקת בידי המדינה לשוק חופשי בשליטת הטייקונים.

אחד הנושאים הבוערים בעצמותיו של רוזן הוא נושא זכייניתערוץ 2 רשת. רוזן הוא יו"ר החברה ונציגו של בעל השליטה אודי אנג'ל, שהחל לאחרונה להנשים את הערוץ במזומנים. סוגיית רשת מתמצתת היטב את ביקורתו הרחבה של רוזן על עודף הרגולציה בישראל. שוק השידורים בישראל במשבר: מתוך שלושת זכייני הערוצים, שניים חיים על חשבון בעלי המניות שלהם, ושלישי עשוי להגיע לשם במהלך השנה הקרובה. כולם אצבע מאשימה כלפי מקום אחד בלבד: הרגולטור.

"הגענו לנקודה קריטית, שבה הרשות צריכה להחליט אם היא רוצה לשמור על הטלוויזיה או על הרגולציה", תוקף רוזן. "הרגולציה הנוכחית מבוססת על הנחות לא רלבנטיות. מאז המכרז השני על זיכיון ערוץ 2 חל קיטון בתקציבי הפרסום בטלוויזיה, והאינטרנט החל לנגוס בעוגה".

אלה הכללים. ידעתם אותם מראש.

"הצענו לבטל את התמלוגים למדינה"

 רוזן חושש שגורלה של רשת יהיה כמו זה של ערוץ 10: חוסר יכולת לעמוד בחובות, בצד חוסר עצמאות כלכלית וצורך בהזרמות שוטפות למימון הפעילות. "הבעיות של ערוץ 10 הן לא ייחודיות לו", הוא מסביר. "נושא התמלוגים מעיק על כולנו. ברבעון הראשון הזרמנו לרשת 10 מיליון שקל. אביב גלעדי אמנם לא הזרים, אבל התחייב לכך. אני מאמין שבשנה הקרובה כל הזכיינים יזדקקו להמשך הזרמות, אלא אם נקבל פטור מתשלום תמלוגים למדינה, או לפחות הנחה משמעותית".

"זה לא חייב שינוי חקיקה, אלא הוראות שעה. הצענו שהתמלוגים של 2009 יבוטלו כהוראת שעה. נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה, פנתה בנושא לאוצר. הדבר כבר הובטח לנו על יד שר התקשורת הקודם אריאל אטיאס. בינתיים זה נתקע בדרך. פנינו בנושא לשר החדש משה כחלון, ולאגף התקציבים באוצר".

ומה אם יסרבו לכם?

אתה חושב שתגיעו לזה?

מבנה הבעלות ברשת מציב בפניך בעיה לא קלה. בימים שבהם בעלי המניות נדרשים לממן את הערוץ ולהוציא כסף מהכיס, ברור שכמה מהם יבחנו מחדש את עתיד אחזקותיו.

"המעבר מזיכיונות לרישיונות הוא דרך טובה יותר לנהל את הענף, ואנחנו תומכים בו מאוד", מצהיר רוזן. "עם זאת, חייבים להסדיר את תקופת הביניים, מ־2012 עד 2015. צריך לפצות אותנו על כספי הביד ששילמנו עבור הזיכיון שלנו. אנחנו תומכים מאוד גם באיחוד בין מועצת הכבלים לבין הרשות השנייה. משמעותו בעבורנו היא פחות אנשי רגולציה לפרנס ברשות השנייה, שכן אנחנו מממנים באמצעות דמי הזיכיון את הפעילות של הרשות".

לפני כחודשיים נפל דבר ברשת, כאשר המנכ"ל הוותיק יוחנן צנגן עזב את החברה לאחר 18 שנה. את מקומו תפס אבי צבי, שעבד בצמוד לרוזן בקרן עופר מדיה.

"תפקידו העיקרי של אבי צבי ברשת יהיה להוציא את החברה לדרך חדשה, כלומר להכין אותה לעולם הרישיונות, החל ב־2012", מסביר רוזן. "הדגש של אבי יהיה כלכלי, כלומר התייעלות. כל תוכנית שתעלה לאוויר צריכה לעמוד במבחן הכלכליות. לא בהכרח כל תוכנית צריכה לייצר רייטינג של 30%. מדידת התוכנית צריכה להיעשות על בסיס של כדאיות כלכלית. כמנהל המגיע מתחום התקשורת, אני מאמין שאבי ישים דגשים על תחומים שונים וחדשים עבור רשת".

משבר האג"ח: עזרה בפיקוח 

אתה בעד לסייע לחברות בנושא האג"ח?

"הייתי מצפה שהממשלה תסייע ותיזום, אבל בתקופה של המשבר בשנה האחרונה, הגורם היחיד שתפקד כאן היה בנק ישראל. הממשלה היתה מנוטרלת לחלוטין. זה בגלל מבנה השלטון: אם יש לי אכזבה זה לא מהכלכלה, אלא מזה שלא הצלחנו לייצר משטר יציב, שיטת ממשל שתכונן סדר עדיפויות. המוביל הארצי והכור האטומי לא היו קמים היום, בגלל התנגדות של ארגוני איכות הסביבה".

השנה אין דיבידינדים

מאז ההפרטה של בז"ן בפברואר 2007, כשחברה לישראל וכרמל אולפינים זכו ברכישה לפי שווי של 1.53 מיליארד דולר, ירד שווי החברה בבורסה בתל אביב בשני שלישים, לפני שהתאושש לאחרונה. רוזן הוביל אותה כיו"ר לאורך כל הדרך, ואתמול הודיעה בז"ן על הקמת מתקן הפצחן המימני (ה"מפצח" את הנפט הגולמי למרכיביו) בבית זיקוק חיפה, בהשקעה צפויה של 500 מיליון דולר. המתקן, שעיקר מוצריו הם סולר וקרוסין (דלק סילונים), עתיד להיות תפעולי עד תחילת 2012.

מה דעתך על ההתאוששות במחיר הנפט?

אתה רואה את מחירי ההובלה הימית מתאוששים?

"יותר בדו"חות הכספיים. בז"ן מחזיקה שני סוגי מלאי: מלאי תחתית שנמצא בצנרת, 600 אלף טונות בשנה, שמביא בחשבון את מחירי ההובלה. מבחינתי זה היה יכול להיות רכוש קבוע שבכל שנה מבצעים עליו הפחתות".

"אילו הייתי מגדר את ה־600 אלף טונות הייתי מגיע לפשיטת רגל. מבחינה תזרימית אין השפעה על החברה במלאי הזה, אבל חשבונאית כן, ואם ברבעון האחרון של 2008 רשמנו הפסד של 120 מיליון דולר על ירידת המחירים במלאי שהיה הרי שברבעון הראשון של 2009 רשמנו רווח של 75 מיליון דולר, מתוכו 40–45 מיליון דולר נבעו מעליית המחירים של הנפט".

יש לכם מדיניות דיבידנד?

איך התחרות עם בז"ן אשדוד?

"ועדת גרונאו החליטה לפצל את בית הזיקוק לשניים. ישראל היא המקום היחיד בעולם שבו לא ממזגים בתי זיקוק, אלא מפצלים אותם. חשבו שכך ייצרו תחרות, אבל לפז יש בית זיקוק משלה, שמספק 90% מהאספקה לתחנות של פז. ה־10% האחרים אינם תחרות. התחרות האמיתית היא ביבוא מצד חברות כמו גלנקור (חברת סחר הסחורות הגדולה בעולם - ג"ח) או ויטול (החברה השלישית בעולם לסחר בנפט גולמי - ג"ח). פז ואנחנו שבים ופונים יחד בבקשה לאישור ליבוא דלק, כדי שכוח המיקוח שלנו יגדל יותר, אבל רשות ההגבלים מסרבת בנימוק שזה ייצור דואופול. לכן גם לא מרשים לנו לייצא יחד".

בהכנת הידיעה השתתפו אמיר טייג וגולן חזני