קצת גאווה עצמית

אם תנחיתו מישהו משנות ה-90 אל ישראל 2009, הוא לא יאמין על הוורוד שמשתולל לו על המסך. אריק ואופיר מפגינים גאווה על חופי "הישרדות - איי הפנינה", גל אוחובסקי ודנה אינטרנשיונל מלרלרים ב"כוכב נולד", אביעד קיסוס מאחצ'ץ' ב"אינסטינקט בסיסי" וב"וואי בעשר", אמיר פיי גוטמן וקורין אלאל דופקים בוסות לבני הזוג ב"אח הגדול" ולאון שניידרובסקי נותן ייצוג נאה לז'אנר קוקיצת הפרברים בתוכנית הכי נצפית בארץ.

פיי-גוטמן והחבר. נשיקה בפריים-טיים? מה הביג דיל? (צילום: אלירן אביטל)

תכלס, אין תלונות בקשר לכמות. מאז הנשיקה הסוערת של איגי ותומר ב"פלורנטין" זצ"ל, נראה כאילו הטלוויזיה הופכת בהדרגה לסניף של "האגודה".

היו לנו את רמי ורונן ב"רצים לדירה", את יונתן קוניאק על שלל דמויותיו, את "פיק אפ" הטראשית, את אסי עזר מפלרטט עם בחורים ב"ערב טוב עם גיא פינס", את שורטי מדברת על אהבת ואגינות ב"מיי בלוג", שלא לדבר על הייבוא המשובח מחו"ל, "הכי גאים שיש", שלימדה בראשית העשור דור שלם סקס אנאלי מהו.

בקיצור, כמו לחנויות בגדים ומטוסי אל-על, גם אל הטלוויזיה הצליחה הקהילה להשתחל בנוכחות מכובדת. ועדיין, גם אחרי עשור פלוס עמוס בייצוג טלוויזיוני, יש מקרים בהם הומוסקסואליזם היא תכונה נרדפת לחריגות ושוני.

מה העניין?

הנוכחות על המרקע היא כרטיס הביקור שלנו, הדרך בה אנשים רואים את הקהילה. נראה שגם השנה, אחרי שעברנו לא מעט גייז בפריים טיים, התואר "הומו" הוא עדיין גימיק, משהו שמביאים כדי להראות לדודים מראשון לציון את השונה והחריג.

אסף וגל. העיקר שיש הומואים בבלוק (צילום: אלדד רפאלי)

שימו לב ל"בלוק", תוכנית ריאליטי נאורה לכאורה, בה מוצג הזוג הדי מקסים אסף וגל על תקן "הומואים", ולא חלילה על פי המקצוע שלהם. שימו לב גם לנטיית הקהילה עצמה לחטוא בנפנפת עצמית ולגרום בכך לבידול: לאון, למרות חמידותו, רכב על קלף ההומוסקסואל כמו בוקרת בקריז, והפך את ה"הומו" לגימיק שהוצמד לשמו. גם אמיר פיי גוטמן, אחרי יציאתו מהבית, התראיין על נושא הנשיקה עם החבר ועשה מהעניין אירוע ברמת ביקור האפיפיור.

עכשיו, אם אנחנו בקטע של קבלה, אז למה להוציא את עצמך בכוח מהכלל? הרי להיות הומו זה בדיוק כמו להיות חבר בכל קבוצת מיעוט אחרת. אפשר ללבוש את זה על דש הבגד, ואפשר פשוט להיות עצמך.

כן לגאווה, לא להחצנה

מבחינתי, דווקא אלה שלא מתאמצים הם שעושים את השינוי האמיתי בטלוויזיה. אריק ואופיר, שהם קודם כל רופא ועורך דין, הכניסו ל"הישרדות" את עניין הנטיות המיניות בקלילות נעימה.

אריק ואופיר. יש גם כאלה שלא עושים מזה סיפור (צילום: ענת מוסברג)

אסי עזר, שכבר לא מדבר כל הזמן על החבר, הפך להיות שם מוכר בכל בית, הגישה הקולית של גל אוחובסקי ב"כוכב נולד" נותנת ייצוג לקולות בוגרים ושקולים יותר. כל הנ"ל הוכיחו שאפשר להיות הומו, ועדיין שווה בין שווים. 

אני לא אומר שצריך להחביא את הנטיות או להתבייש בהן. ההפך הוא הנכון. כל אדם צריך ללכת אחר ליבו, ומסך הטלוויזיה צריך להיות פתוח לכולם, על כל הנטיות, התרבויות, הגינונים והאג'נדות. הבעיה מתחילה כשאנו הופכים את עצמנו לקוריוז.

אם הומואים יכולים לקחת את המיליון, להנחות את התוכנית הכי נצפית בארץ או לשפוט לצד מרגול, אין שום סיבה ש"הומו" יהיה התואר המרכזי שיוביל אותם בדרכם.