בנק ישראל: טענת האוצר על השכר - אחיזת עיניים
בבנק ישראל משיבים מלחמה לאחר שהאוצר האשים את הבנק המרכזי בניסיון לטרפד את המשא ומתן על ניסוח חוק בנק ישראל החדש - למרות סיכומים קודמים . בנק ישראל: "ההתייחסות של האוצר לגבי הפיקוח על השכר היא אחיזת עיניים"
24 שעות לקח לבנק ישראל לנסח תגובה להאשמות האוצר שפורסמו אתמול. האוצר האשים את הבנק המרכזי בניסיון לטרפד את המשא ומתן על ניסוח חוק בנק ישראל החדש. עם זאת, תגובת הבנק שפורסמה אחר הצהריים מתייחסת אך ורק לסלע המחלוקת היחיד שנותר - סוג הפיקוח שיוטל בחוק החדש על שכרם של עובדי הבנק.
- מסתמן: האוצר לא יפקח על השכר בבנק ישראל
אין בתגובת בנק ישראל אף לא מילה אחת על האשמה המרכזית של האוצר לפיה הבנק חזר בו מכל הסיכומים וההבנות שהושגו במשך שנתיים בצמתים המשותפים של האוצר עם הבנק. זאת לאחר שנוסח החוק שהגיש הנגיד לשר האוצר נדחה על ידי השר בטענה שאינו יכול להוות בסיס להידברות בין שני הגופים.
אחיזת עיניים?
המחלוקת בין האוצר לבנק ישראל נסבה סביב דרישת האוצר שהוא, ולא גוף אחר, ימשיך לקבוע ולפקח על השכר של עובדי הבנק. זאת, כנדרש בחוק יסודות
התקציב המחייב את הבנק, כמו כל זרוע ממשלתית אחרת. הבנק הגיב על כך היום: "ההתייחסות של האוצר לגבי הפיקוח על השכר היא אחיזת עיניים".
הבנק מציין שבנוסח החוק החדש שהגיש יש מנגנון פיקוח חיצוני על השכר בבנק - באמצעות ועדה מקצועית. המנגנון מבטיח, לדבריו, שקיפות ובקרה ציבורית על השכר. הבנק טוען :"מערכת הפיקוח הנוכחית (של האוצר; צ.ל.) נכשלה מזמן משום שאינה מסוגלת לקחת בחשבון את הצרכים של בנק ישראל כגוף שלטוני חשוב במסגרת ניהול המדיניות הכלכלית של ישראל.
הבנק טוען בצער כי "מערכת הפיקוח הנוכחית רק מעודדת התקפות תקשורתיות על בנק ישראל". הבנק מוסיף שלצערו "אחרי שלוש וחצי שנים של ניסיון לקדם את חוק בנק ישראל החדש, תוך שיתוף פעולה עם האוצר, אנו מגלים פעם נוספת שזווית הראייה של האוצר מעידה על חוסר הבנה ביחס לבנק המרכזי ועצמאותו; ואיננה משרתת את האינטרסים של המשק הישראלי. חבל שאין מקדמים חוק כל כך חשוב למשק, בייחוד בעת הנוכחית בה המשק מתמודד עם השלכות המשבר הכלכלי".
בסוף תגובתו מציע הבנק לאוצר להפסיק את הקמפיין התקשורתי בו החל אתמול ולהכנס למו"ש כדי לקדם את החוק. הבנק מסיים באומרו "אנו סומכים על ידי מנכ"ל משרד רה"מ, שהוסמך ע"י ראש הממשלה, לקדם את החוק שיגיש את המלצותיו בהקדם", טוען הבנק בתגובתו. זאת, אחרי סדרת שיחות שקיים המנכ"ל אייל גבאי עם מנכ"ל בנק ישראל , חזי קאלו, שהיו אמורות להגיע לנוסח מוסכם של החוק החדש, כולל בנושא השכר.
בכירים בבנק ישראל הבהירו בשיחה עם ynet את פשר שתיקת הבנק ביממה האחרונה אחרי שנודע על המשבר עם האוצר. "חשבנו שאם נשתוק הם יתעשתו ויחזרו בהם אבל סגנון הקמפיין חוזר ומעיד בעינינו שהם פועלים שלא בתום לב במטרה מצידם לטרפד את החוק. הם לא רוצים את החוק החדש כבר עשר שנים ועושים את הכול כדי למנוע את הגשתו לכנסת".
בנק ישראל: "זריית חול בעיניים"
לדברי הבכירים הטענה של האוצר כאילו היו הסכמות והבנות עם הבנק אחרי שנתיים של משא ומתן היא "זריית חול בעיניים". לדבריהם, "אם לא סגרנו את כל הסעיפים לא סגרנו כלום", טענו בהתייחס למחלוקת שלא נפתרה בסוגיית הפיקוח על השכר.
בעיני הבנק גם הנוסח החדש שהוגש, "זה החוק הנכון למדינת ישראל. זה לא החוק שהכי נוח לבנק כי יש בו ועדות עם נציגות ציבורית רחבה בתחום המוניטארי והמנהלי כמקובל בבנקים מרכזיים בעולם. האוצר לא רוצה גוף עצמאי כמונו אלא מה שטוב לאוצר".
הבכירים ציינו לדוגמה את המועצה המנהלית שתקבע בין השאר את תקציב הבנק ואת נושאי השכר. מתוך שבעת חברי המועצה המוצעים חמישה הם נציגי ציבור כשנציג ציבור הוא היו"ר, ואת הבנק מייצגים בגוף הזה רק הנגיד והמשנה שלו שאינם עובדי הבנק הקבועים. בהצעת הבנק המועצה תקבע את נקודת המוצא של השכר לפי ההסכם החדש שנחתם לא מכבר, ואת התקרה שאין לעבור אותה לגביי שיעור העלאות השכר.
מלבד זה המועצה חייבת לדווח לציבור על פעולותיה אחת לשנה ולשר האוצר פעמיים בשנה. אם השר חולק על צעד כלשהו של המועצה ראש הממשלה יידרש להכריע. "לא הוצאנו את האוצר מהתמונה", מדגישים הבכירים, "מה שמפריע לאוצר ככל הנראה זה שהוצאנו מהתמונה רק את הממונה על השכר".
האוצר: אין שקיפות בלי פיקוח אחיד
האוצר הגיב על טענות הנגד של בנק ישראל, באומרו שהוא ישמח להמשיך את המגעים לקידום חוק בנק ישראל החדש, בהמשך להבנות ולסיכומים שהושגו לאחר כשנתיים של דיונים ממושכים. "עם כל הכבוד וההערכה לבנק ישראל ולתפקידו בכלכלה הישראלית", אומר האוצר, "המשרד עומד על כך שלא ניתן לקיים שקיפות ומינהל תקין ללא פיקוח אחיד ואפקטיבי על השכר במגזר הציבורי כולו, ללא יוצא מן הכלל".
