שלח לך מרגלות

מה היה קורה אילו המרגלים היו מרגלות? לוּ משה היה בוחר שתים עשרה נשים, אולי נשיאה מכל שבט, שתצטרף למסע, וכולן היו נושאת בחזרה למדבר את פרי הארץ והאשכולות הענקיים? האם אז לא היינו נודדים ארבעים שנה במדבר, ולא היתה כל העדה נושאת קול בבכי אז ולדורות?

אני יודעת שזו נשמעת שאלה של פמיניסטית נודניקית, אלא שזו לא (לפחות לא רק). יהודי אחד במאה ה-16 בפולין או בפראג, המוכר לנו בשם ה"כלי יקר" חשב שזה מה שהקב"ה רצה שיקרה - שיהיו מרגלות, אלא שמשה בחר אחרת. הוא קורא את הפסוק " שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים" והוא שומע בו - "לְךָ" דווקא. הנה הדברים בלשונו המתוקה:

"האנשים היו שונאים את הארץ ואמרו 'נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה' (במדבר יד, ד) והנשים היו מחבבות הארץ ואמרו 'תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה', ועל-כן אמר הקב"ה: לפי דעתי שאני רואה בעתיד, היה יותר טוב לשלוח נשים המחבבות את הארץ כי לא יספרו בגנותה".

ברור לגמרי: הגברים מתלוננים, לכל אורך הדרך. "אִישׁ אֶל-אָחִיו", בין החבר'ה, הם מלָבִּים את הקיטורים. לעומתם, בנות צלופחד לא חושבות פעמיים ותובעות את מקומן בארץ בלי היסוס הנוגע לטיבה, בלי שהיו שם, בלי שראו: "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה"! במילה 'אֲחֻזָּה' נשמעת המשאלה לאחיזה ובה ההשתרשות, והשייכות שצופן העתיד. הגברים שלצידן מביטים לאחור, נשאבים אל הנוסטלגיה השקרית: "הֲלוֹא טוֹב לָנוּ, שׁוּב מִצְרָיְמָה".

אליבא דרבי שלמה אפרים מלונטשיץ, הוא ה"כלי יקר", הקב"ה נתן למשה מרחב של חופש פעולה שיבחר הוא מי יצא לרגל את הארץ. זה מרחב שמסתבר להיות גם מרחב של טעות: ""שְׁלַח לְךָ" אומר הקב"ה למשה: 'אבל "לְךָ" – לדעתך, שאתה סבור שכשרים המה, ואתה סבור שהארץ חביבה עליהם. תשלח אנשים וזהו "שלח לְךָ" - לדעתך אנשים, אבל לדעתי היה יותר טוב לשלוח נשים, כאמור".

אתה משה - מסביר ה"כלי יקר" את דברי ה' – חושב שהגברים עדיפים, שְׁלַח לְךָ – אֲנָשִׁים, כלומר גברים. אם זה היה תלוי בי, ריבונו של עולם, היו הנשים יוצאות לרגל את הארץ. והכל יכול היה להראות אחרת.

מה נשים חושבות?

האמנם זה נכון? האמנם נשים עושות דברים אחרת? ודווקא טוב יותר? ובגלל שהן נשים? למען היושר האינטלקטואלי אודה שאני לא בטוחה. נשים מוציאות דיבה, מתלוננות, מתריסות ואמונתן מתערערת לא פחות מכל איש. ובכל זאת, לא בגלל שבמהות אנחנו אחרות, אלא בגלל שאנחנו לרוב גדלות בשוליים של הקהילה, עם תודעה נמוכה יותר של כוחניות, יש לנו פוטנציאל אחר.

נדמה שההבנה שהעולם מתנהל כמקום שהוא בעיקרו של גברים מביאה את ה"כלי יקר" (אליו הצטרפו פמיניסטיות נוספות) למחשבה שאולי בעיני הקב"ה העולם יכול היה להיראות טוב וראוי יותר

אם נשים היו מעורבות בהנהגתו. משום שבכל זאת משהו באופן ההבנה, התקשורת והפעולה של נשים, שהתפתחו במשך דורות, יכול להוסיף סיכוי. אולי למנוע קטסטרופות. ואת זה בעצם, אף פעם לא ניסינו.

אני מציעה לקחת בשתי ידיים את ההצעה המרעננת של ה"כלי יקר" גם למקומות אחרים. לפעמים המנהיגים חושבים שהם יודעים: "שאתה סבור שכשרים המה". הם, ואפילו משה, יכולים לטעות: "אבל לדעתי היה יותר טוב לשלוח נשים" אלה דברי ה', על-פי ה"כלי יקר". על אילו מרחבים נוספים כדאי להחיל את המחשבה שיותר טוב לשלוח נשים? אני יכולה לחשוב על לא מעט כאלה. בתוך הקהילה הדתית, אבל גם מחוצה לה.