מהפכה שחורת עיניים
אלבום האולפן החמישי של בלאק אייד פיז, "The E.N.D", מציג שלב נוסף באבולוציה של אחד ההרכבים המעניינים במוזיקה. עמית קוטלר מאמין שבמעבר מהיפ הופ למוזיקה אלקטרונית, הלהקה לא זונחת את המקורות, אלא משתבחת
"מהפכת פופ", ולא פחות. כך הגדירו כמה ממגזיני המוזיקה הגדולים בעולם את "Monkey Business", אלבומם הקודם של בלאק אייד פיז, שיצא בדיוק החודש לפני ארבע שנים. במסגרת המהפכה נטשה הרביעייה – אפל דה אפ, טאבו, וויל.איי.אם ופרגי - את שורשי ההיפ הופ שלה לטובת סאונדים עדכניים של פופ ואפילו קצת רוק.
המבקרים היו חלוקים ביניהם: האם ראוי שלהקת היפ הופ תשנה עורה ותיצמד לטרנדים עדכניים? לטעם רבים, וכך גם הוכח במצעדי הלהיטים, הצעד היה מוצלח והביא לכמה להיטי ענק כמו "Pump It" המקפיץ ו-"Don’t Lie", שהגיע למקום השישי במצעד הבריטי ולתשיעי במצעד הפופ האמריקני.
קל לדמיין את שירי האלבום בשואו הנוצץ של הלהקה (צילומים: סיון פרג')
בכל הזמן הזה (במהלכו ביקרו פעמיים בישראל) נדמה שאחרי עשור של פעילות, בלאק אייד פיז מנהלת מהפכה חדשה, אלקטרונית: באלבום החדש לקחו חלק שלושה מפיקי מוזיקה אלקטרונית – פרינץ בורד, קית' האריס והמגה-מפיק הצרפתי המצליח דיוויד גואטה. השלושה, שחברו בתחום ההפקה לוויל.איי.אם, עזרו ליצור אלבום שלו לא היינו יודעים מי מאחוריו, היינו מעכלים בקלות ובשמחה כאלבום דאנס מעניין. אבל אנחנו יודעים היטב מיהם בלאק אייד פיז, והשילוב בין היכולות המוכחות של חבורת המוזיקאים המוכשרת הזו למפיקים היצירתיים הוליד כמה להיטים פוטנציאליים שעתידים לככב במצעדי הדאנס ויזכו לרמיקסים של גדולי הדי ג'ייז, כדי להנגיש אותם עוד יותר אל הרחבות.
"Boom Boom Pow", השיר הפותח את האלבום, כבר מכניס את המאזינים לאווירה הנכונה ולקצב מהיר מאוד יחסית לאלבומיה הקודמים של הלהקה. ונראה שזה עושה לה רק טוב: השיר הוא הלהיט הראשון של בלאק אייד פיז שכבש את פסגת מצעד הבילבורד האמריקני, ובצדק.
פרגי. דואט אלקטרוני עם מדונה?
המשכו של האלבום לא מאכזב כלל אף הוא. ההפקות בהם שותפים האורחים ("I Gotta Feeling", "Rock That Body" ועוד) מפתיעות בענק, ובהן פרגי - הצלע הנשית של ההרכב - הופכת לזמרת מועדונים של ממש, עד שנדמה כאילו מדונה בכבודה ובעצמה הולכת להצטרף בכל רגע לדואט נשי ואלקטרוני. בכלל, קל לדמיין את כל שירי "The E.N.D" על הבמה, בתוך השואו הנוצץ והמקפיץ של הלהקה.
את "The E.N.D" חותם "Rock Into The Beat", רצועה אלקטרונית שנשמעת אייטיזית לגמרי, כולל תופי "Billie Jean" ברקע וריף גיטרה מפתיע, שסוגר את החבילה המרשימה הזו אפילו טוב מכפי שניתן היה לצפות.
מילה לסיום על שם האלבום: הרבה נאמר בשנים האחרונות על קריירות הסולו של חברי הלהקה. היו שחששו שזה יביא לקץ הלהקה, וגם החברים עצמם לא הכחישו שהם שוקלים את צעדיהם העתידיים כלהקה. אבל השלם במקרה הזה גדול מסך חלקיו והתוצאה הסופית של "The E.N.D" לבטח הפתיעה גם את הפיז עצמם, שבין אם רצו בכך ובין אם לאו, המציאו עצמם מחדש פעם נוספת.
ערימת הביטים שהאלבום מפרגן למאזין היא לא משהו ששומעים היום אפילו באלבומים של גדולי הדי ג'ייז. כשכפתור ה-stop נלחץ, "The E.N.D" ממש לא נגמר, אלא ממשיך להתנגן בראש עוד שעות רבות אחר כך.
