י.כ, אתה באמת פושע

אין בכוונתי להתייחס כאן למשמיצים לשם השמצה, כשם שלא היתה כוונה בעת כתיבת המאמר "י.כ., אתה פושע" (ראה ב"דעות נוספות" בערוץ זה) לנאץ את החרדים לשם ניאוץ בלבד. גודש התגובות מלמד שהנושא בוער בעצמותיהם של רבים ועל כן בחרתי להוסיף מעט מידע ולהבהיר מספר דברים.
אחת הטענות שחזרו בתגובות היתה "מדוע לא התייחסת לערבים?". צדק "צפי" כשכתב, כי ההתייחסות במאמר היתה למקרה ספציפי ואני מחזק כאן את ידיו: מי שמביא ילדים לעולם ופוטר את עצמו מדאגה למחסורם הוא פושע ולא משנה אם הוא חרדי מבני-ברק, בדואי מהנגב או עגול משקפיים מסמטאות שינקין. לא סוד הוא כי המגזר הערבי (לפחות נציגיו בכנסת) משתף פעולה ונהנה מהחקיקה המסדירה את הטפילאות. אם המתלונן על רעב 11 ילדיו היה מרהט, היה הקצף יוצא עליו.
מעניינת במיוחד התופעה הרווחת של הצמדת הביטוי "אנטישמי" לכל מי שבא בטענות ליהודי. השבוע גערתי בשכנתי, שעשתה רעש בלילה והפריעה לי לישון. אנטישמיות כמובן. הרב עובדיה גם הוא אנטישמי ידוע, כיוון שכינה את היהודי נתניהו בשם "עז עיוורת". נבירה בהיסטוריה מגלה רשימה מפוארת של אנטישמים – מאברהם אבינו ועד הרב קוק. כולם העזו והטיחו בבני עם הסגולה האשמות מהאשמות שונות. הראוי לתואר "גבלס" היה כמובן הנביא עמוס, שהוכיח את בני דורו על העוולות שעשו זה לזה (ובעיקר הממסד הדתי לפרולטריון). אנטישמים אחד אחד, שאני גאה להימנות עימם.
אלה מהמגיבים שהפנו אותנו לנעשה במדינות הים נגעו בנושא מעניין. צא ובדוק בעצמך – האם רודי ג'וליאני מממן את יהודי ברוקלין כשם שאנו עושים ליהודי בני-ברק? מה פתאום. הוא לא צריך. בברוקלין, רק מעט אברכים מקדישים את כל עולמם ללימוד תורה. המעטים הללו חיים על חשבון הקהילה שלהם ולא על חשבון משלם המסים האמריקני.
רבים שואלים מה צריך לעשות עכשיו. איך אפשר למנוע את ההידרדרות ואם אפשר, בלי ליצור "קרע בעם". אז קודם כל יש לומר בגלוי: מי שימשיך להצהיר כי הוא מעוניין להמשיך להטיל את ביציו בקיני אחרים, כמנהג הקוקיה – אני רוצה להיקרע ממנו. אין לי עניין להמשיך בהעמדת הפנים הזו, מה גם שברור מי יישבר ראשון. נראה אותם מקיימים ישות ריבונית עצמאית כשהישיבות צריכות לייצר תל"ג. מכירים את המשל החבוט על הקמח והתורה? אני מת לנסות אותו.
אבל זה לגבי העתיד. במציאות הקיימת יש ילדים רעבים ואין כל ספק שצריך להאכיל אותם. חרדים, ערבים, בני עובדים זרים. את כולם צריך להאכיל ולהלביש וברור שזה צריך לבוא מהקופה הציבורית. אבל מדוע להמשיך את ההפקרות גם בעתיד? אני הייתי מתחיל משינוי בסיסי בחוקי הביטוח הלאומי. נניח שהחוק יקבע כי החל משנת 2005, למשל, מדינת ישראל לא תאכיל על חשבונה את הילד החמישי, השישי והבאים אחריהם. לאוזננו, המורגלת בקלישאות נוסח "פרו ורבו" זה אולי מצלצל רע, אבל הבה נזכור – איננו מרעיבים ילדים קיימים, אנחנו פשוט מעבירים שדר ברור להורים שבדרך: חגיגת "שגר ושכח" הסתיימה. קחו אחריות על החיים שלכם.

אביב רון הוא עורך בכיר ב -ynet