מה עושה מספר הטלפון של הורי הכלה בכתובה?
בפסק דין שניתן באחרונה חייבו הדיינים בעל נואף לשלם לאשתו את סכום הכתובה הגבוה ביותר שכנראה נפסק אי פעם: מיליון דולר. עו"ד בני דון-יחייא נזכר באשה אחת שנכנסה למשרדו
"אהה", אמרתי, אבל עדיין לא הבנתי, והאשה המשיכה: "בעלי מאמין באמונות תפלות ובשטויות אחרות, ולכן אנחנו מתגרשים. פותחת אחת בקפה אמרה לו שהוא עתיד לשקוע בבוץ גדול איתי, והוא מתעקש להתגרש".
"קפה, בוץ, נישואים..." הגבתי, "את זה אני יכול להבין, אבל מה למספר הטלפון ולכתובה?"
וזה היה ההסבר: הבעל היה משוכנע שיש קדושה במספר הטלפון שהוביל למציאת בת זוגו הנצחית, ולכן, "כדי לא להתגרות בגורל", כלשונו, הנציח את מספר המזל בכתובה. הגורל, אגב, לא התרשם מההתחשבות בו, ואהבת הנצח נמשכה רק שש שנים.
ישבתי עם הבעל על כוס קפה (הפוך). הבעל אמר לי שפותחת אחת בקלפים אמרה לו, שאשתו אשמה במחצית כשלון הנישואים, ולכן בשום פנים הוא לא ישלם יותר ממחצית סכום הכתובה.
האשה, שהשתוקקה כבר לפתוח פרק חדש בחייה, והפעם עם בן זוג שמעדיף תה על קפה, הסכימה להתפשר.
אפרופו סכומים מוזרים בכתובות: יש בעלים הרושמים בכתובה סכום המהווה גימטריה הנוגעת ללבם. פעם ראיתי כתובה כזו: הסכום היה 436,000 שקל, או בגימטריה - "אהבת חיי".
ניאופיו של הבעל הכעיסו את הדיינים
כששאל הרב את פ', דקות אחדות לפני החופה, מהו הסכום שהוא רוצה לכתוב בכתובה, הפריח החתן: מיליון דולר! פ' לא העלה בדעתו ברגע המרגש בחייו, כי יגיע יום שבו יחוייב לפרוע את השטר.
אבל זה קרה, לפני ימים ספורים, לאחר כ-20 שנות נישואים: בית הדין הרבני האזורי בחיפה פסק שפ' ישלם את סכום העתק הזה לאשתו. הדיינים הביעו את מורת רוחם מניאופיו הממושכים של הבעל, ובניגוד למקובל ולפסיקה של בית הדין הרבני הגדול לערעורים, לא נתנו לבעל הנחה. פ' נשאר עם אנחה, לפחות עד להכרעה בערעור, שיש להניח כי יגיש.
מדובר במקרה חריג. לא לעתים קרובות מחייבים דיינים בעל לשלם את דמי הכתובה לאשתו. לרוב מגיעים בני הזוג להסכם גירושים, שבו מוותרת האשה על כתובתה. אילמלא כן, לא יסכים הבעל לגרשה. וללא הסכמה - אין גירושים.
בפסק דין עקרוני קבע לפני שנתיים בית הדין הרבני הגדול - הערכאה המקבילה לבית המשפט העליון - כי אין לחייב בעל, בדרך כלל, בסכום כתובה העולה על 180,000 שקל, גם אם בכתובה נקב הבעל סכום גבוה יותר.
ביה"ד הגדול: על הבעל לדאוג לפרנסת אשתו לשנה אחת
באותו מקרה תבעה האשה את כתובתה בסך מיליון שקל. ביה"ד האזורי חייב את הבעל בסכום זה. הבעל ההמום עירער לביה"ד הרבני הגדול, שקבע כי "הכתובה נחשבת למוגזמת ואין לה תוקף מחייב".
הדיין הרב שלמה דיכובסקי כתב: "המערער שקוע בבוץ כספי ואפשרויותיו מצומצמות למדי. אין טעם לפסוק לחומרה ולחייבו בסכום עתק שרק יוביל אותו לבית הסוהר ולא יועיל למשיבה. קרוב לוודאי, שאילו היה יודע המערער שההתחייבות בכתובה תעמוד לו לרועץ ותיאלץ אותו לפשוט את כותנתו וגם להיכנס למאסר, לא היה מתחייב".
החיוב הכספי בכתובה נועד להרתיע את הבעל מלגרש את אשתו כלאחר יד. בימי קדם נהוג היה לנקוב בכתובה בסכום של 200 זוז. חכמים אולי כיוונו לכך, שאם הבעל יאמר לאשתו זוזי, לפחות שישלם לה הרבה זוזים (פעם אפשר היה לקנות גדי בשני זוזים).
מטרה נוספת של הכתובה היא להבטיח את רווחתה של האשה במקרה של פירוד (או מות הבעל) לתקופה מסוימת. אין המטרה לדאוג לפרנסתה של האשה לזמן בלתי מוגבל. הרב דיכובסקי כתב כי ראוי לחייב את הבעל בסכום שיבטיח את כלכלתה של האשה למשך שנה, וסכום זה לא צריך לעלות על 120,000 שקל (10,000 שקל בחודש למשך 12 חודשים). יתכנו מקרים, הוסיף הדיין, בהם די אף במחצית סכום זה.
בהמשך פסק הדין קבע הרב דיכובסקי: "הכתובה לא נועדה להעשיר את האשה הגרושה ולדלל עד עפר את הבעל".
ועוד נימוק היה בפי הדיין: על הבעל לתת לאשתו בעת הגירושים מחצית צבירותיו הכספיות, לרבות זכויות סוציאליות עתידיות (פנסיה, קופות גמל ועוד), ולא סביר שהוא "ילקה בכפליים" - גם יחלק את רכושו וגם ישלם סכום כתובה גבוה.
מומלץ לסכם את סכום הכתובה בהבנה לפני החתונה
אז מה הלקח לזוגות העומדים להינשא? הכתובה אינה מסמך סמלי בלבד, חלק מטקס עתיק שאין לו משמעות כספית. בניגוד לעבר, מתרבים המקרים שבהם מחייבים דיינים בעלים סוררים לשלם לנשותיהם את סכום הכתובה, או את חלקו.
כדאי לשוחח לפני החתונה ולהגיע להבנה על סכום כתובה סביר, כזה שאינו מעליב מצד אחד, אבל גם אינו מופרז. לא לזרוק סכום שיסחט קריאות התפעלות מהקהל ויגרום לכלה לחיי דובדבן, אך בעתיד ימוטט את החתן הרברבן.
- ניתן לשלוח באימייל שאלות לעו"ד דון-יחייא.
לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית לכל הפניות.