עיתונאית זרה בטהרן: ההפגנה שלא אשכח לעולם

"ישנם ימים בעבודה העיתונאית שייזכרו לעד" - במלים אלה פתחה העיתונאית הבריטית לינדסי הילסום, כתבת "צ'אנל פור" הבריטי, רשימה שהעלתה לבלוג האישי שלה, בה תיארה את הקורות עליה אתמול בהפגנת מתנגדי המשטר בטהרן.

טלטלה באיראן - עדכונים אחרונים:

• מנהיגים באסיה הכירו בניצחון אחמדי-נג'אד
• ספירה חוזרת לחלק מהקלפיות בבחירות
• צעיר איראני ל-ynet: בערי השדה קשה עוד יותר
• אובמה: אסור לעולם להתעלם מהנעשה באיראן
• מומחה: הצעירים לא יחוללו מהפכה לבדם
• "אללה גומל לאחמדי-נג'אד". בעיניים ערביות
  

אתמול בכיכר המרכזית בטהרן התאספו מאות אלפים מתומכיהם של המועמדים הרפורמיסטים לנשיאות מיר-חוסיין מוסווי ומהדי כרובי, כדי להפגין על תוצאות הבחירות לנשיאות, שבהן זכה הנשיא המכהן מחמוד אחמדי-נג'אד לניצחון גורף. המחנה הרפורמיסטי גורס כי תוצאות הבחירות זויפו לטובת אחמדי-נג'אד, ותובע את ביטולן.

ברשימתה, מתארת הילסום כיצד נפגשה עם המועמד כרובי, שהבהיר לה: "אנחנו יוצאים לרחובות מאחר שאנחנו רוצים להיות נאמנים למסר ששידרנו לכל האנשים שאותם דירבנו להצביע, שההצבעה תמנע זיופים ושהקול שלהם בטוח".

"כולם צעקו 'מוות לדיקטטור'"

 אחרי שראיינה את כרובי ורפורמיסטי נוסף, מוחמד עלי אבטחי, הצטרפה הילסום לשיירתם שעשתה את דרכה לכיכר שבה נערכה הפגנת ההמונים. "התנועה בכבישי טהרן היא הנוראה ביותר בעולם", כותבת הילסום. "נהגנו הצליח בקושי להישאר מאחורי הג'יפ שבו נסע כרובי - שהאיץ והאט חליפות, תוך צפירות והבהובי פנסים - בין המכוניות בכבישים. כאשר הנהגים הבינו מי נוהג ברכב, הם התחילו לצפור, ולפתע המכוניות כולן צפרו ונהגיהן שרבבו ראש מבעד לחלונות וצעקו 'מוות לדיקטטור'".

הילסום מתארת ברשימתה את ההתלהבות הרבה שבה התקבלו מנהיגי הרפורמיסטים, שהוקפו מיד על ידי מפגינים, שזעקו "אללה הוא אכבר". "הם תכננו לצעוד לעצרת, אך אנחנו היינו חייבים להגיע לשם במהירות, כי היינו צריכים לדווח", כתבה. מאחר שהכבישים היו חסומים, יצאו הילסום וצוותה מן הרכב, וניסו למצוא דרכי הגעה חלופיות. לבסוף, ביקשו את עזרתם של צעירים רכובים על אופנועים, ואלה ניאותו מיד לסייע לכתבת ולאנשי הצוות להגיע למקום העצרת.

"לפתע היה שקט", כתבה הילסום. "ראשי המחאה, אחרי יומיים של הפגנות ספורדיות ואלימות, הורו לנאמניהם לא לצעוק ססמאות או למחוא כפיים אלא לצעוד בשקט. זה היה מרשים. מאות אלפי איראנים, צועדים בשקט ומסמנים וי, והמשטרה מתבוננת בהם בחוסר אונים. השוטרים נדהמו ממספר המפגינים; האלות שבידיהן לא היו מספיקות כדי לגרש מהרחובות מספרים שכאלה".

"מעולם לא הגענו לכיכר אנקלאב, הכיכר שבא נשא מוסווי את נאומו", סיכמה הילסום. "זה היה רחוק מדי, וצפוף מדי. צילמנו ושוחחנו עם מפגינים, ואז חזרנו למלון".

לפני שהילסום עלתה לשידור, כבר החלו העניינים בטהרן לצאת משליטה. קבוצת אנשים תקפה בסיס של מיליציית המתנדבים של משמרות המהפכה, הבסיג', ושרפו אותו. כוחות הביטחון הגיבו בירי, וכתוצאה מכך על פי דיווחים רשמיים נהרגו שבעה בני אדם. על פי דיווחים מקומיים ובלתי רשמיים, הרוגים נמנו גם בתקריות בערים נוספות, בהן שיראז ועיר הולדתו של מוסווי תבריז.