איך עטלפים מזהים את חבריהם ללהקה?
עטלפים נעזרים בקולם כדי להתמצא בסביבה ולאתר חרקים במעופם, אך החוקר הישראלי יוסי יובל מצא שהקול מאפשר להם גם לזהות זה את זה. "זה כאילו שבני האדם יצליחו לזהות אנשים אחרים רק על סמך צעקה בת הברה אחת", אמר ל-ynet
עטלפי החרקים כידוע, משתמשים בקול כדי להתמצא בסביבה, להימנע מהתקלות במכשולים ולאיתור חרקים באוויר. הם משמיעים במהלך מעופם קולות ללא הרף, וקולטים את ההדים המוחזרים מהסביבה. אך צוות חוקרים מישראל וארגנטינה גילה לאחרונה כי העטלפים משתמשים בקולות גם כדי לזהות זה את זה, במיוחד כאשר הם בקבוצה.
יוסי יובל מישראל ומריאנה מלקון מארגנטינה, שלומדים באוניברסיטת "טובינגן" שבגרמניה, מצאו כי עטלפי חרקים ממין נִשְפּוֹן גדול (Myotis myotis), מסוגלים לזהות פרטים אחרים מבני מינם על סמך קריאות האקולוקציה (איתור-הד) שהם משמיעים במהלך המעוף.
"הראנו במחקר שהקול של העטלף מכיל מספיק מידע ייחודי לכל פרט, שמאפשר לחברו לזהות אותו. מדובר בקריאות קצרות ובתדרים גבוהים מאוד שאוזן האדם אינה יכולה לשמוע אותם", אומר יובל בראיון ל-ynet.
לצורך המחקר אילפו החוקרים במשך מספר שבועות ארבעה עטלפים זכרים ממין נשפון גדול, שנלקחו ממוזיאון לטבע בבולגריה. הם ציינו שיתכן שהעובדה שהעטלפים כבר הכירו זה את זה הקלה על תהליך האילוף של היונקים המעופפים.
תחילה הקליטו כל עטלף שהתעופף בחדר והשמיע קריאות אקולוקציה כדי להתמצא במרחב סביבו. לאחר שהוקלטו 1,000 קריאות מכל פרט, התחילו החוקרים לאלף את העטלפים להבחין בין קולותיהם של שני פרטים אחרים.
"כל עטלף שישב על הפלטפורמה שמע קול של עטלף ראשון מצד אחד ומצד שני קול של עטלף שני מבין השניים שהוא אולף לזהות. הצד המדויק נקבע באופן רנדומלי בכל ניסוי", הסביר יובל. "במהלך האימון השמענו להם רק 800 קולות ייחודים של כל עטלף. המטרה שלנו היתה שהעטלפים יזחלו לעבר הקול של העטלף שבחרנו. אם הצליחו לעשות כן, אז הם קיבלו תגמול טעים בדמות תולעי קמח".
תוך מספר שבועות הצליחו החוקרים לאלף את ארבעת העטלפים ולדבריהם, ב-80 אחוז מהניסויים הצליחו העטלפים לזהות את העטלף הספציפי שנבחר על ידי החוקרים.
בשלב הבא ניסו החוקרים להתחקות אחר אסטרטגיית זיהוי הקולות של העטלפים באמצעות מודל ממוחשב. "עשינו זאת כדי לנסות ולהיכנס לתוך מוחו של העטלף ולהבין כיצד הוא מבצע את ההחלטה בדבר זיהוי הקול", ציין יובל. "על סמך התוצאות אנחנו משערים כי במהלך האימון יצר כל עטלף מעין אב טיפוס של הקולות ביניהם הוא נאלץ להבחין. במהלך המבחן משווה העטלף כל קול חדש שהוא שומע לאב הטיפוס הזה כדי לזהות את חבריו", הוא אומר.
לדברי יובל, היכולת של העטלפים לסנן את הקולות ולזהות את חבריהם תוך מעוף מהיר בין עטלפים רבים באוויר היא מופלאה.
"היכולת של העטלפים לזהות אחד את השני על סמך קריאות קצרות לא תקשורתיות אלה, הן כמו שבני האדם יצליחו לזהות אנשים אחרים רק על סמך צעקה בת הברה אחת, שאינה מכילה אינפורמציה רבה ואינה משמשת לתקשורת", הוא מסכם.
