תקציב 2009/10: הפסד מסים של 67 מיליארד ש'
התקציב הדו שנתי מסתכם ב-672.6 מיליארד שקל, ויגדל בכל שנה ב-3.05% לעומת שנה קודמת. הגירעון יעמוד השנה על 6%, ובשנה הבאה על 5.5%
בכל שנה יגדל התקציב ב-3.05% לעומת השנה הקודמת. הגידול השנתי מורכב מהשיעור החוקי של 1.7% ומ-1.35% נוספים לכל שנה, המוגדרים כ"תוספות חד-פעמיות להתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי", בהבטחה שב-2011 יחזור הגידול לשיעורו החוקית.
גידול משמעותי בגירעון, אובדן הכנסות ממסים
בגלל המשבר העולמי שהתבטא בירידה דרמטית של ההכנסות הצפויות, יגדל גם הגירעון מעל ומעבר לשיעורו החוקי (1% מהתוצר). הגירעון תפח השנה ל-6%, ובשנה הבאה יעמוד על 5.5%, על פי מתווה שנתי יורד - עד שיחזור לשיעור החוקי. הגירעון מבטא אומדן של הפסד שנתי בהכנסות בסך מצטבר של כ-80 מיליארד שקל בשנתיים. האוצר מעריך כי יוכל לעמוד במתווה היורד.
ספר התקציב מגלה את הנתון המדהים של אומדן הפסד ההכנסות ממסים כתוצאה מעשרות הטבות מכל הסוגים, שניתנו במרוצת השנים, ללא דיון תקופתי חוזר לגבי נחיצותן. אומדן ההפסדים הצפויים במשך שנתיים עומד על סך של כ-66.7 מיליארד שקל. ההפסד השנה עומד על סך של כ-34.6 מיליארד שקל, ובשנה הבאה ירד לכ-32.1 מיליארד שקל, כתוצאה מהביטול המתוכנן של הפטור ממע"מ על ירקות ופירות טריים ועל שירותים לתיירים מחו"ל (הארחה, רכב וכו').
ביטול הפטורים נכלל בהצעת חוק ההסדרים שתעלה לאישור הכנסת בצמוד לתקציב. השנה הוא נקרא "חוק ההתייעלות הכלכלית", ותפח לממדים של ספר, לראשונה בכריכה רכה, בן 34 פרקים, 140 סעיפים על פני 371 עמודים. זאת לאחר שגזירות לא מעטות ורפורמות לא דחופות הוצאו ממנו במהלך המו"מ על עסקת החבילה עם ההסתדרות והמעסיקים, ובלחץ הציבורי שנוצר לאחר הדלפת הטיוטות הראשונות.
אבל גם הנוסח שהונח על שולחן הכנסת אינו המלה האחרונה. הכנסת לוחצת על דילול נוסף ומקיף. מחרתיים (ה') תחליט ועדת הכנסת הקובעת את סדרי עבודת הבית על נוסח מקוצר בעל זיקה ישירה ליישום התקציב והתכנית הכלכלית, שחייב לעבור יחד עם התקציב עד מחצית יולי - אחרת יוקדמו הבחירות. הצעות חוק חיוניות אך לא דחופות יעברו למסלול החקיקה הרגיל.
השרים עולים 93.6 מיליון שקל
בתקציב 2009 מקבלת לשכת נשיא המדינה כ-37 מיליון שקל, מתוכם כ-4 מיליון שקל לטיסות לחו"ל, ועוד כ-4 מיליון שקל למימון לשכות הנשיאים לשעבר - 1,194 מיליון שקל למשה קצב וסכום דומה ליצחק נבון; 562 אלף שקל ללשכת אשתו של עזר ויצמן ז"ל; ו-524 אלף שקל ללשכתו של חיים הרצוג ז"ל. 921 אלף שקל הוקצבו ללשכתו של אפרים קציר ז"ל בטרם הלך לעולמו, שלא ינוצלו.
חברי הכנסת עולים למדינה כ-116 מיליון שקל, מתוך תקציב כולל ל-2009 בסך כ-443 מיליון שקל. הפנסיה לח"כים לשעבר מסתכמת בכ-62 מיליון שקל. עלות השכר של הח"כים המכהנים עומדת היום על כ-56 מיליון שקל, ועלות ההטבות המוגדרות כתנאי עבודה (לשכה בכנסת ומחוצה לה והוצאות אחרות) מסתכמות בכ-60 מיליון שקל.
שרי הממשלה עולים היום למדינה 93.6 מיליון שקל, מהם רק כ-18 מיליון על שכר והוצאות נלוות, ולא פחות מ-75.7 מיליון שקל על אבטחת השרים. תקציב לשכת ראש הממשלה עומד על 392.7 מיליון שקל. הוא כולל גם את תקציב לשכות ראשי הממשלה לשעבר. מאחר שתקציב 2009 נערך לפני הקדמת הבחירות, נתניהו עדיין מופיע גם על תקן לשעבר שקבל עבור לשכתו 194 אלף שקל, לעומת 780 אלף שקל ללשכת יצחק שמיר ו-1.37 מיליון שקל ללשכת אריאל שרון.
האוצר השתדל לעדכן את התקציב לאחר הרכבת הממשלה החדשה, אך לא הספיק לתקצב את לשכתו המרווחת של אהוד אולמרט. זכר לממשלה הקודמת נותר בתקציבי לשכות השרים לשעבר חיים רמון (1.78 מיליון שקל) עמי איילון (כ-2 מיליון שקל) והשרה לשעבר רוחמה אברהם (רק השם בלי סכום).
השרים החדשים אבישי ברוורמן ובני בגין נכנסו לתקציב, אבל בלי הקצבה. ברוורמן לפחות ירוויח, בתור שר לענייני מיעוטים, אם יקבל את 88 מיליוני השקלים המיועדים לרשות לפיתוח כלכלי וליישום תכניות הפיתוח של המגזר הערבי הכפופים למשרד רה"מ.
לפנייה לכתב/ת 
