פסיפס ענק ייחשף בלוד

ב-1996, נחשפה בעיר לוד רצפת פסיפס בת 1,700 שנה, מהמפוארות ומהגדולות שנראו בישראל. הפסיפס, אשר גודלו כ-180 מ"ר, מהווה פנינה ארכיאולוגית של ממש בשל מצב השתמרותו יוצא הדופן. הוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתארים בפירוט יונקים, ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי שיט ומסחר ימי שהיו בשימוש באותה תקופה.

כשנתגלה לראשונה, במהלך חפירה שערכה הארכיאולוגית מרים אבישר מטעם רשות העתיקות לפני הרחבה של רח' החלוץ על ידי עיריית לוד, עורר הפסיפס גל התעניינות גדול. בסוף שבוע אחד, שבו הוצג לציבור, הגיעו יותר מ-30,000 איש מרחבי הארץ לצפות בפסיפס הנדיר.

כדי להגן על הפסיפס מפגעי האקלים ומשוד עתיקות, כיסו אותו הארכיאולוגים זמן קצר לאחר הגילוי. עתה, 13 שנה אחרי שנתגלה, פותחת רשות העתיקות, בשיתוף עם עיריית לוד ותושבי העיר, בחפירה ארכיאולוגית במטרה לחשוף את הפסיפס מחדש - והפעם לתמיד. פרויקט החשיפה והשימור התאפשר בזכות תרומתה של קרן ליאון לוי, שהעמידה את הסכום הדורש לצורך הפרויקט.

מטרת החפירה שתחל בקרוב, היא להעביר את הפסיפס למעבדת השימור של רשות העתיקות, שם יעבור תהליך שיאפשר לו להיחשף לקהל מבלי שיגרם לו נזק. בשל ייחודיות הממצא, יישלח קטע מהפסיפס במהלך עבודות השימור לתצוגה במוזיאון המטרופוליטן היוקרתי בניו-יורק. בפרק זמן זה יקודמו עבודות התכנון והביצוע באתר בלוד, ובסופן יוחזר הפסיפס למשכן הקבע שלו, והאתר ייפתח לקהל.

קודם להכרזה על תחילת העבודות בשטח, התקיים תהליך הידברות מורכב בין תושבי לוד, העירייה ורשות העתיקות. מאחר שלצורך שימורו, נדרשת הוצאה של הפסיפס מהשטח והעברתו לירושלים, חששו תושבי לוד שהפסיפס לא יוחזר לאתרו. מנהל רשות העתיקות, מר שוקה דורפמן, התחייב בפני התושבים שהעבודה על חישוף הפסיפס תעשה תוך שיתוף מלא של הציבור, וכן - שהפסיפס יוחזר לאתרו, תוך הכשרת המקום כאתר תיירות.

הפסיפס נמצא במזרח העיר לוד, סמוך לכניסה מצומת גינתון. לצומת זה גישה נוחה משדה התעופה בן גוריון, ומשניים מהכבישים הראשיים בארץ: כביש 1, המקשר בין תל-אביב לירושלים, וכביש 6, המחבר בין צפון הארץ לדרומה. האתר תחום בין שני רחובות: רחוב החלוץ - המוביל לשוק, ורחוב סטרומה, המוביל למרכז ההיסטורי של העיר. מיקום האתר בסמוך לצירי תנועה ארציים, מאפשר רמת נגישות גבוהה, ויאפשר את הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי.