נווה מדבר
היא הגיעה הכי רחוק שאפשר, ועדיין נשארה עם שתי רגליים חטובות על הקרקע. איך היא עושה את זה? בר רפאלי, זן נדיר של דוגמניות, לא מפסיקה להפתיע
בר רפאלי הגיעה רחוק יותר מכל דוגמנית ישראלית אחרת. עבור דוגמניות, כיכוב על השער של "ספורטס אילוסטרייטד", כמו שעשתה רפאלי השנה, משתווה לזכייה של מדען בפרס נובל או של שחקן באוסקר. אין ספק, עכשיו אפשר לשלב רגל חטובה על רגל חטובה ולשתות שמפנייה בנחת. הסוכן כבר יתקשר אלייך עם הצעות עבודה, ואת רק תצטרכי לסנן אותן.
באופן מפתיע ובמקצועיות מעוררת הערכה, כשעתיים לפני הטיסה שלה לניו יורק רפאלי מוצאת זמן להתראיין במקום לארוז או להיפרד מהחברים ומהמשפחה. כשהיא בארץ היא מככבת בקמפיינים של "בוניטה דה מס" ושל "פוקס", ומנסה לעורר את המצפון שלנו לא לבזבז את מי הכנרת. בחו"ל היא קימפנה השנה עבור חברת הגלישה "הארלי", הבושם "I am king" של שון קומבס (פי־דידי בשבילך), "מרקס אנד ספנסר", חברת הג'ינסים "True religion" וצבעי השיער של "Garnier". חוץ מזה היא התחילה להגיש את התכנית "האוס אוף סטייל" ב־MTV אמריקה. אין בכלל ספק שזו השנה של בר, שעובדת נון סטופ כבר הרבה שנים, ובזכות מקצועיות וכוח רצון היא הצליחה להגיע לשיאים חסרי תקדים לדוגמניות ישראליות. עם זאת, שאלת השאלות נותרת בעינה - האם נצליח להשחיל מילה על ליאו?
את מתחילה להרגיש כבר את אפקט השער ב"ספורטס אילוסטרייטד"?
"האפקט היה מיידי. כבר בבוקר שבו המגזין יצא התחילו פניות, ראיונות והצעות. אני מסננת הרבה עבודות, כי אם אסכים לכל דבר שמציעים לי לא יישאר לי זמן ליהנות מהחיים באמת. בעיקרון, השער משנה הרבה בקריירה, אבל זה לא זוהר כמו שזה נשמע".
למה הכוונה?
"כל הפניות והצעות העבודה כרוכות בעוד יותר נסיעות ובעוד יותר להיות רחוקה מהבית, מה שלא זוהר כשלעצמו. מבחינת השער של ה'ספורטס', השבוע שבו הגיליון פורסם היה מאוד דחוס ומלא בראיונות ובאירועים. זה לא כל כך קל ומאוד מעייף. אני זוכרת שכולם שאלו אותי אם אני מתרגשת, וכשעצרתי רגע לחשוב הבנתי שלא - פשוט משום שלא היה לי זמן לחשוב על זה, להבין את המשמעות של זה וליהנות מהרגע. כשחזרתי לארץ, ראיתי את כל החברים והמשפחה וקיבלתי את התגובות מהאנשים היקרים לי - רק אז נפל האסימון והצלחתי ליהנות מההישג".
להופיע על השער של ה"ספורטס" זה שיא בקריירה. את מרגישה איזה סוג של ירידת מתח?
"באופן כללי אני אדם שאפתן והישגי, מה שמתבטא אצלי בתחרותיות שלי עם עצמי ולא עם אנשים אחרים. לכן ירידת מתח זו לא הגדרה שמתאימה פה. אני קובעת לעצמי יעדים, ורגע לפני שאני מגיעה אליהם יש לי כבר מקומות רחוקים יותר לשאוף אליהם. זה לא נמדד בדברים ספציפיים כמו חברה מסוימת שהייתי רוצה לעבוד איתה או צלם מסוים, אלא במוטיבציה שלי וברצון להצליח ולעבוד עוד ועוד. העבודה שלי היא תובענית ואינטנסיבית, ובקלות יכולה להוביל אותך למקומות רעים בנפש. עצם העובדה שאני מצליחה לשמור על שפיות ועל מוטיבציה, בשבילי זה כבר הישג שלי עם עצמי, כל פעם מחדש".
כשאת מצטלמת לקמפיין של הלבשה תחתונה או של בגד ים, את מבקשת מאנשים לא נחוצים לצאת מהסט או שזה לא מפריע לך?
"למען האמת אני מרגישה מאוד נוח בהלבשה תחתונה, לפעמים אפילו יותר נוח מאשר עם שכבות של בגדים. באופן כללי אני משתדלת שאנשים לא נחוצים לא יהיו על הסט, ולא רק כשאני מצטלמת בהלבשה תחתונה. כשאני מצטלמת כולם מסתכלים לכיווני - אם זה הספר שבודק אם השיער בסדר ואם זו המאפרת שמוודאת שהאיפור לא נמרח, כך שאם נמצאים גם אנשים שלא קשורים לעבודה על הסט, זה יכול פשוט להוציא מריכוז".
פריט אהוב ליום וללילה: ז'קט עור (ASAP)
ציפור קטנה לחשה לנו שבניגוד לדוגמניות אחרות את לא עוברת על התמונות שלך, כי את יודעת בדיוק איך יצאת בכל תמונה ותמונה. זה נובע מביטחון עצמי?
"אני סומכת על אנשי המקצוע שיעשו את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר. כמו שאני רוצה שאנשים יסמכו עליי וייתנו לי לעשות את העבודה שלי, כך אני מתייחסת גם לאנשים מסביב. אם ייצאו כמה תמונות שאני פחות אוהבת, זה גם בסדר".
בעקבות השער הופעת אצל אלן דג'נרס ודיוויד לטרמן. עד כמה התרגשת?
"התרגשתי מדיוויד לטרמן כי ידעתי שהוא הולך להיות חצוף ושנון, ושאני צריכה להיזהר ולהיות שקולה במילותיי. אצל לטרמן ניתנה לי הזדמנות להיות חריפה ולהוציא צד אחר שבי, שבתמונות אי אפשר לראות. בתכנית של אלן דג'נרס הייתי פחות לחוצה, כי אני מאוד נהנית לצפות בתכניות שלה וידעתי שהיא תמיד בסדר עם המרואיינים שלה ושהיא גורמת להם להרגיש נוח".
התכוננת לראיונות האלה?
"לא, החלטתי עם עצמי שאני הולכת ליהנות, ושלא אתן ללחצים או להתרגשות להשפיע עליי".
איזה תגובות קיבלת על ההופעה בתכניות?
"מסתבר שאת דיוויד לטרמן רואים ה־מ־ו־ן אנשים! קיבלתי הרבה תגובות, והאמת היא שכולן היו חיוביות".
ולגמרי בצדק. רפאלי התגלתה בראיונות האלה כמרואיינת שנונה ובטוחה בעצמה, דוברת אנגלית מצוינת במבטא שהוא כבר יותר אמריקאי מישראלי. הכי משמח היה לגלות שלא רק לנו היא עונה "אני לא מדברת על זה" כששואלים אותה על ליאו, אלא גם ללטרמן בכבודו ובעצמו. אמרנו ליאו? אמרנו אל־איי.
איפה את אוהבת לבלות כשאת באל־איי?
"בבתי קפה, בים, בקניות, בחדר כושר, להיות עם חברים - בדיוק כמו בארץ, אני נהנית לעשות את אותם הדברים".
לא קשה לנהל מערכות יחסים רומנטיות כשאת כל הזמן בנסיעות? היית מעדיפה מערכת יחסים "נורמלית" ושגרתית שבה ישנים כל לילה ביחד, או שמתאים לך דווקא אורח חיים בלתי צפוי?
"אני לא מתכוונת להיכנס לזה, אבל רק אומר שאין דבר העומד בפני הרצון". טוב, אי אפשר להאשים אותנו שלא ניסינו.
גרם לה להתחיל להתרגש. ג'סטין טימברלייק (ASAP)
ג'סיקה ביל, מאחורייך
לאחרונה רפאלי שדרגה את עצמה מתפקיד הדוגמנית לתפקיד הדוגמגישה, וכדרכה עשתה את זה הכי בגדול שאפשר והפכה למגישה של תכנית האופנה "האוס אוף סטייל" ב־MTV. בתכנית הראשונה היא ביקרה בתצוגה של ויליאם ראסט, קו האופנה של מה שמו, ג'סטין טימברלייק.
כמה התרגשת לפני הצילומים של התכנית הראשונה?
"התחלתי להתרגש כששמעתי שג'סטין טימברלייק הסכים להתראיין לפרק הראשון. כשמתחילים משהו כזה עדיין לא ברור אם הוא יהיה מוצלח, ועצם העובדה שהוא הסכים להשתתף - ועוד בלי לראות את התכנית - גרמה לי להבין כמה זה גדול שאפילו מישהו כמוהו מעוניין בזה".
עשית אודישן או שפנו אלייך?
"עשיתי אודישן כמובן, כמו גם מאות בנות אחרות. זה היה מאוד מלחיץ וחיכיתי הרבה זמן עד שקיבלתי תשובה חיובית. באודישן הייתי צריכה ללמוד בעל פה טקסט ארוך (שקיבלתי באותו רגע!) באנגלית, ולקרוא אותו למצלמה. התבלבלתי כמה פעמים והתחלתי לצחוק, אבל אני חושבת שזה דווקא עזר לי לקבל את התפקיד".
עד כמה את מעורבת בתכנים של התכנית?
"בתכנים אני פחות מעורבת, מדובר בצוות מוכשר ומנוסה שלא צריך עזרה מבחוץ. אבל את הטקסטים הייתי צריכה לאשר, כיוון שיש באנגלית מילים שהמבטא שלי קצת יותר בולט בהן".
רפאלי אמנם עשתה את שלה הכי טוב שאפשר, אבל הביקורות לאו דווקא פרגנו. רוב המבקרים דיברו בגעגועים על הימים שבהם סינדי קרופורד הנחתה את התכנית ולא ממש השתגעו על רפאלי, שלא הייתה די מעניינת לטעמם - כמו גם התכנית עצמה.
הייתה ביקורת על התכנית שטענה שהיא פרסומית בעיקרה. מה דעתך?
"אני לא מתייחסת לביקורות. אני חיה את החיים שלי בשמחה ובכיף, משתדלת לנסות ולטעום הכול, להיות חברה טובה, בת טובה, בן אדם טוב, ובמיוחד לא להיות שיפוטית ולבקר אנשים. לכן אני לא קוראת ביקורות ולא מתייחסת אליהן. אם יוצא שאני נתקלת במקרה בביקורת לא מחמיאה, זה לא מפריע לי. כנ"ל גם לגבי ביקורות חיוביות – אני לא מתייחסת אליהן יתר על המידה. בכל מצב, חיובי או שלילי, אם הייתי לוקחת ללב - התוצאה הייתה יכולה להיות מעיקה ומתסכלת".
מקום של כבוד. בר ליד הילרי סוונק ודיאן קרוז (ASAP)
הכי יפה כשנוח לה
בדרך כלל רפאלי נתפסת בעדשת הפפראצי בשני מצבים: כשהיא בשדה תעופה חמושה בג'ינס או טרנינג וטי־שירט, וכשהיא לבושה בשמלות מעצבים נוצצות באירועים זוהרים. בארץ לא נהוג לפרגן לה כאושיית סטייל, אבל יש משהו נינוח ולא מתאמץ בבחירות האופנתיות שלה. היא לעולם לא נראית כאילו עמדה שעות מול המראה לפני שיצאה מהבית.
"אני מאוד יודעת להעריך בגדים, בדים ופרינטים, ואני נהנית גם לדפוק הופעה מדי פעם. אבל אישית, אני חושבת שג'ינס וטי־שירט לבנה זה הדבר הכי פשוט ומחמיא שבחורה (וגם גבר) יכולים ללבוש".
איזה לבנים את לובשת בחיי היומיום שלך? מעדיפה אותם סקסיים או נוחים ומכותנה?
"אני אוהבת את הנוח והפשוט שמרגיש כמו עור שני, אבל מובן שגם לי יש רגעים שבהם מתחשק לי ללבוש משהו קצת יותר סקסי ומיוחד. לכל הבנות יש, אפילו אם זה רק בשביל עצמנו".
איפה את אוהבת לקנות בגדים ומה הפריט האהוב עלייך?
"בדרך כלל אני קונה נעליים. קשה לי לקנות בגדים, ואני תמיד מוצאת את עצמי קונה עוד ועוד טי־שירטים חלקות. אני מאוד נהנית מהמשלוחים שאני מקבלת מ'פוקס'. זה הטעם שלי - פשוט ונוח. פריט הלבוש האהוב עליי הוא ז'קט עור, ויש לי הרבה כאלה. גיליתי שזה משדרג כל הופעה, גם עם ג'ינס וטי־שירט וגם עם שמלת ערב".
היית רוצה לשדרג את הקריירה לכיוון משחק? את הולכת לאודישנים?
"אין לי כל כך זמן ללימודי משחק. אני טסה ככככללללל הזמן, ואני לא יכולה להתחייב ללו"ז מסוים. גם לא יוצא לי לעשות אודישנים, אבל הצעות מגיעות. אני מאמינה שהכול מגיע מתי שצריך, ואם זה צריך לקרות - זה יקרה".
יום אחד, כשתפסיקי להתפרנס מדוגמנות, במה את מתכוונת לעסוק? את בונה על קריירה בטלוויזיה או שתלכי ללמוד משהו אחר?
"אני רוצה להיות אסטרונאוטית... סתם. אני מנסה לבנות קריירה שתימשך שנים, כמו שעשו היידי קלום, סינדי קרופורד ועוד הרבה. בסך הכול זו עבודה מאוד קשה, ודוגמניות משקיעות הרבה פיזית ונפשית בשביל קריירה מוצלחת. כך שאם אוכל לקצור את הפירות גם כשאהיה מבוגרת יותר, מה טוב. חוץ מזה בעתיד אני ארצה לקחת קורסים, לאו דווקא במקצוע מסוים. יש הרבה דברים שמעניינים אותי - פילוסופיה, ביולוגיה, עיצוב, שפות".
יש לך ימים רעים שאת מסתכלת במראה וחושבת לעצמך "היום אני נראית רק בסדר"?
"בדרך כלל אני לא חושבת על איך אני נראית, כיוון שזה העיסוק שלי בעבודה. בחיי היומיום אני עם שיער אסוף ומכנסי ג'ינס רחבים, אז אני ממש לא טורחת לחשוב על זה".
קורה שגם את, כמו בנות אחרות, מקנאת לפעמים במישהי שנראית יותר טוב ממך?
"ברור! אני תמיד אומרת על בחורות אחרות כמה הן מהממות, אבל זה בא ממקום מפרגן. אין גבול ליופי, ויופי זה לא הדבר הכי חשוב. אני מוצאת את עצמי אומרת על בחורות שהן מהממות לא בהכרח כי הן נראות יותר טוב או פחות טוב, אלא כי יש להן חיות שובה או קסם אישי שיוצא החוצה כבר מהמבט".
שאלה שתמיד מטרידה אותנו כשאנחנו גולשות באתרי רכילות ורואות פפראצי שלך באל־איי: למה כשאת בארץ את מסתירה את הפנים מפני צלמי הפפראצי ובחו"ל לא?
"זה לא תמיד נכון. אבל אם זה קורה, זה משום שאני פשוט לא רואה אותם. בדרך כלל הם רחוקים, עומדים בצד השני של הכביש ונותנים כבוד למרחב הפרטי שמגיע לכל אחד ואחד מאיתנו. גם בארץ אני לא תמיד מסתירה את הפנים, זה קורה רק כשמתקרבים יותר מדי ופשוט יש הרגשה של מעין פחד, הרגשה לא טבעית שאני רק רוצה להתכופף ולהסתתר. לפעמים זה עובר את גבול הטעם הטוב, ונוצר מצב שבו אני ממש מרגישה שמתקיפים אותי - והתגובה הטבעית היא להרים את הידיים ולהסתתר".
בכל השנה המופלאה הזו שעברה עלייך, היה איזה רגע שבו תפסת את עצמך ואמרת "וואלה, עשיתי את זה"?
"יש רגעים קטנים כאלה של שניות, שבהם אני מתפלאת ומעלה חיוך על כל מיני דברים שחלמתי עליהם בעבר והיום הם כבר יושבים אצלי בזיכרונות, לתמיד. אבל אלה באמת רגעים קטנים וקצרים. אני תופסת את העבודה כמו שאני חושבת שהיא צריכה להיתפס - כדבר שבא וחולף, דבר זמני. מה שעשיתי אתמול זה לא מה שאני אעשה מחר ואני לא נתלית על דברים שקרו בעבר, למרות שמדי פעם כיף להיזכר ולהיות גאה בעצמי. מה שכן, וזה הולך להישמע מאוד דביק, בזכות הנסיעות והמרחק אני מעריכה את הדברים שקל לתפוס כמובנים מאליהם. כשאני חושבת על מעגל החברים שלי או על הקשר עם המשפחה שלי, ברגעים האלה - והם דווקא קורים לי הרבה - אני אומרת לעצמי 'עשיתי את זה, שיחקתי אותה'. מצאתי לעצמי את המעגל הכי מושלם שסובב אותי, שיהיה שם תמיד, לא משנה מה. דביק, אני יודעת, אבל אמת".