כשהפסיכולוג ייכנס לבית הדין
מה יהיה אופיים של העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים שייכנסו לבתי הדין הרבניים? מה מצופה מהם במילים "שלא יפעלו בניגוד לעקרונות הדין הדתי"? האם באמת יהפכו את בתי הדין למקצועיים יותר? רבקה לוביץ' בוחנת את החוק החדש
הצעת חוק של משרד המשפטים, בעניין הקמת יחידות סיוע בבתי הדין הרבניים, עברה קריאה ראשונה בכנסת לפני מספר ימים. על פי נוסח הטיוטה מוצע להקים יחידות סיוע של עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים על יד בתי הדין הדתיים, כפי שהם פועלים כיום בבתי המשפט. בבתי המשפט לענייני משפחה פועלים זה זמן יחידות סיוע של משרד הרווחה המסייעים לבני הזוג בגישור ובטיפול ומאפשרים לבית המשפט לקבל חוות דעת ממומחים. כעת מבקש משרד המשפטים להנהיג דבר דומה בבתי הדין הדתיים.
ראשית יש לשאול האם אנחנו באמת הופכים בכך את בתי הדין למקצועיים יותר, או שאנחנו עושים שקר בנפשנו עם חותמת של מקצועיות. מה יהיה אופיים ומקצועיותם של העובדים הסוציאליים והפסיכולוגיים שיאיישו את התקנים בבתי הדין הדתיים? באחד מן הסעיפים קובעת הצעת החוק כי שר הרווחה, שר המשפטים וראש בית הדין הדתי יקבעו יחד "כללים לעניין קבלת עובדים המתאימים לאופיו של בית הדין הדתי". אני מבקשת לקבל פרשנות על המילים "המתאימים לאופיו של בית הדין הדתי"! האם עובדת סוציאלית שעובדת בבית הדין הרבני תצטרך להיות דתייה? האם היא תתקבל לעבודה רק אם היא נשואה ומכסה את ראשה? ואולי היא בכלל תצטרך להיות עובד סוציאלי ממין זכר? שהרי לא כל כך "מתאים לאופיו של בית הדין הדתי" שיסתובבו אצלו יותר מדי נשים. איך למשל בית הדין האזורי בפתח תקוה, אשר התנגד בתוקף להכנסת פקידה ממין נקבה לעבודה בבית הדין, יקבל יחידות סיוע המאוישות על ידי נשים?!
סעיף אחר של החוק המוצע הולך צעד נוסף ומתערב במקצועיות של המומחים באופן בוטה וקובע כי "עובד יחידת הסיוע לא יפעל בעבודתו בניגוד לעקרונות הדין הדתי של בתי הדין אשר לידו מצויה יחידת הסיוע". למה התכוון המשורר במילים "לא יפעל בניגוד לעקרונות הדין הדתי"? האם זה אומר שמצופה מן העובד הסוציאלי הפועל על יד בית הדין להמליץ על העברת המשמורת להורה אשר חי באורח חיים דומה לזה של הדיינים? או לכל הפחות לוודא שהילד לא יישאר אצל ההורה שעובר על איסורי דאורייתא (בועלי נידות וכד')? האם זה אומר שמצופה מהפסיכולוג להמליץ לאישה שבגדה בבעלה שלא לחזור אליו מאחר שהיא אסורה לו? אני אפילו לא רוצה לשאול מה זה נקרא "לא יפעל בניגוד לעקרונות הדין הדתי" כשמדובר בבתי הדין הדרוזיים, השרעיים ובתי הדין של העדות הנוצריות, שמתעתדים אף הם לקבל יחידות סיוע בבוא היום.
השאלה הגדולה: האם מהלך כזה הוא "טוב ליהודים או רע ליהודים"? הדעה האופטימית קובעת כי אם הדין הדתי יעיב על זכויות אדם, טובת הילד ושוויון האישה - אזי לא עשינו כלום בהכנסת אנשי מקצוע לבית הדין הרבני. אבל אם אנשי המקצוע יורשו לפעול על פי דרכם - ייתכן שהדבר יביא תועלת לחלק מן הזוגות המתדיינים, אם כי לא ברור כיצד יכול הדבר להועיל לנשים מסורבות גט. הדעה הפסימית אומרת שהמצב בבית הדין כל כך קשה שגם אנשי מקצוע לא יועילו כלום.
רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390
בית הדין. אילוסטרציה
צילום: דורון גולן
מומלצים
