שתף קטע נבחר
 

איראן: חמינאי הורה להיערך לדיכוי ההפגנות

אנשי משמרות המהפכה מתכוננים לדיכוי אלים של מחאת ההמונים. לפי הערכות מודיעין בישראל ובמערב - הנהגת האייתולות חוששת מהפגנות מתמשכות. לפי שעה, אין סכנה לשלטונם

בהוראת המנהיג העליון, עלי חמינאי, נערכים כוחות הביטחון של איראן לדיכוי אלים של הפגנות ההמונים שהתפשטו ביומיים האחרונים לכל הערים המרכזיות ברחבי איראן. על-פי הערכות מודיעין בישראל ובמערב, חוששת כעת הנהגת האייתולות מפני "מהפכת קטיפה" בנוסח מה שקרה בצ'כוסלובקיה, כלומר - נוכחות מתריסה ומתמשכת של עשרות ומאות אלפי צעירים ברחובות הערים שתכריח את השלטון להיענות לחלק ניכר מדרישותיהם. אולי אפילו לבטל את תוצאות הבחירות לנשיאות ולערוך בחירות חדשות.

 

בישראל מעריכים כי לפי שעה, המשטר השמרני מסוגל "להכיל" את המהומות ולהביא לדעיכתן, אך אין כל ביטחון בכך. לפי שעה אין סימן שראשי המשטר באיראן מתכוונים לעשות ויתורים מהותיים למפגינים הרפורמיסטים בהנהגת מוסווי. אבל בה בעת הם משתדלים לא להחריף את ההתנגשויות ומורים לכוחות הביטחון לנהוג באיפוק יחסי. הסיבה לכך, לפי הערכות מודיעין בישראל ובמערב, היא שהמשטר עדיין אינו חש שנשקפת סכנה ממשית לאחיזתו בשלטון, אף כי הופתע מפרוץ המהומות.

 

סיכום יום נוסף של מהומות באיראן

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

סיבה נוספת היא שהמשטר השמרני חושש שנקיטת אמצעים אלימים לדיכוי המהומות תכרסם בלגיטימיות העממית הרחבה ששלטון האייתולות נהנה ממנה עד עתה. שימוש בכוח עלול גם להדביק לאוליגרכיה הדתית באיראן תדמית של משטר טוטליטרי מדכא, שיעניק יתרונות תעמולתיים למתנגדי איראן. ממכלול סיבות אלה לא שלח עדיין חמינאי את הגייסות המאומנים של משמרות המהפיכה לעימות עם המפגינים. גייסות אלה, יחד עם מיליציית הבאסיג', המשטרה ומנגנוני ביטחון אחרים קיימו בחדשים האחרונים תרגילים נרחבים של דיכוי מהומות והם נמצאים כעת בכוננות לפעולה מיידית בהיקף מלא בכל רחבי איראן על-פי התוכניות שתורגלו.

 

משבר הבחירות באיראן - סיקור נרחב ב-ynet:

 

תקריות האש עם המפגינים גבו את חייהם של יותר מ-20 איש, אך היו בודדות יחסית. הן התרחשו בעיקר כאשר מפגינים ניסו לתקוף מפקדות ומרכזי פעילות של המשטרה ומיליציית הבאסיג'. בינתיים הדגש הוא על אמצעים 'רכים' יותר.

 המשטר מנסה להקשות על הרפורמיסטים להתארגן ולקבל תמיכה מוראלית מבחוץ באמצעות שיבוש נרחב של אמצעי הקשר הסלולריים והאינטרנט. בנוסף לכך בוצעו בימים האחרונים מעצרים נרחבים בקרב בכירי הפעילים של המחנה הרפורמיסטי. במקביל, נוקטים חמינאי ונאמניו בצעדי הרגעה, בהם הבטחה לספירה חוזרת של הקולות בקלפיות בעייתיות והידברות עם מנהיגי הרפורמיסטים מתוך כוונה להביא בהדרגה לדעיכת המהומות בלי שיהיה צורך להשתמש בכוח מאסיבי.

 

העימות הנוכחי הוא ללא ספק המשבר הפנימי החמור ביותר מאז תפשו האייתולות את השלטון מידי השאה. משבר דומה בהיקפו ובחומרתו התרחש שנתיים אחרי ההפיכה, ב-1981, אבל מאז לא ידעה איראן מצב דומה. אפילו לא בזמן מהומות הסטודנטים ב-1999 וב-2003. נראה שהמשבר הזה חמור מקודמיו מפני שהוא צובר מומנטום במהירות ומפני שהמפגינים הרפורמיסטים הצעירים, בהם נשים רבות, נהנים לראשונה בתולדות המשטר גם מתמיכה של גורמים המכונים 'פרגמטיסטים' בקרב אנשי הדת השמרניים. לדוגמה, הנשיא לשעבר האשמי רפסנג'אני ואחרים.

 

המידע הזורם למערב אינו מצביע לפי שעה על זיופים בקנה נרחב מבעבר של תוצאות הבחירות לנשיאות ולכן ייתכן שהיה זה ניצוץ שהצית תסכול כבוש ומתמשך בקרב הצעירים והנשים. תסכול שהשתחרר בגלל המצב הכלכלי, האבטלה, השחיתות ודיכוי זכויות וחופש הפרט. בנוסף לכך, התפרצו הזעם והבושה של צעירים וצעירות בעלי השכלה כללית ומערבית על בידודה הגובר והולך של איראן בזירה הבינלאומית ועל תדמיתה כמדינה פנאטית חשוכה.

 

למרות כל אלו, למחנה הרפורמיסטי חסרה תמיכה של שכבות נוספות וחשובות בחברה כמו פועלים, פקידי שלטון בדרג זוטר והסוחרים. סוחרי הבזארים היו אלה שתמיכתם בחומייני הייתה אחד הגורמים העיקריים שהביאו להפלת השאה.

 לרפורמיסטים גם חסר גוף פוליטי מאורגן ומיומן שינהיג אותם ויהווה אלטרנטיבה של ממש לשלטון האייתולות. לכן גם הרפורמיסטים מדגישים כי אינם רוצים בהפלת המשטר, אלא בשינוי כמה ממאפייניו ושינוי אורח החיים שהוא כופה. אחמדי-נג'אד שנוא עליהם מפני שהוא מסמל כל מה שהם יוצאים נגדו.

 

לנוכח האיום, מבחינים בישראל, כי המשטר האיראני מלכד שורות בימים האחרונים. אפילו מתנגדים מושבעים של אחמדי-נג'אד בקרב האייתולות, כמו, למשל, יו"ר הפרלמנט, עלי לריג'אני, ואחרים מאוחדים כעת בתמיכתם המוצהרת במשטר האולטרא-שמרני בהנהגת חמינאי מתוך חשש שיקרוס. גם משמרות המהפכה והצבא תומכים ללא סייג בהנהגה השמרנית.

 

מצב זה עשוי להתפתח לכמה כיוונים:

  1. דעיכת המהומות מאליהן.
  2. התמשכות המהומות והסלמתן עד שגורמי הביטחון יאלצו לצאת וידכאו אותן תוך שימוש מאסיבי בכוח.
  3. חמינאי מוותר, מכריז על בחירות חדשות ומקריב בכך למעשה את אחמדי-נג'אד.
  4. מהפכה אלימה או "מהפכת קטיפה".

 

בישראל מעריכים כי המשטר בטהרן יעדיף לנקוט בצעדים שיובילו לדעיכה ואם לא יצליח לא יהסס לדכא בכוח.

 

אשר לתוכנית הגרעין - נראה כי המשטר הנוכחי אינו מתכוון לוותר על תכנית הגרעין ועל העשרת האורניום. בישראל חוששים כי המשטר בטהרן, אחרי שישככו המהומות, ישתמש באירועים כדי למשוך זמן ולעכב את פתיחת הדיאלוג עם ממשל אובמה. אחמדי-נג'אד - אם ישרוד בתפקיד - עלול כתוצאה מהמהומות להיות נוקשה יותר במו"מ עם ארה"ב על הגרעין, לנוכח התנהגותה של צפון קוריאה בשבועות האחרונים.  

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ההמונים ממשיכים לשטוף את הרחובות
צילום: רויטרס
נערכים לסוף שבוע סוער
צילום: AP
שחקני הנבחרת האיראנית עם סרטים ירוקים
צילום: רויטרס
האוהדים הצטרפו למחאה
צילום: AFP
מדכאים בכוח את המהומות
צילום: פרמרז השמי
מומלצים