נאס"א שיגרה חלליות לא מאוישות לירח
שיגורן של LRO ו-LCROSS מבשר את שובה של ארה"ב לחקר הירח, לאחר היעדרות של יותר מעשור. החלליות הלא מאוישות ינסו לענות על השאלה, מה יש בקרקע של הירח?
החזרה של נאס"א לירח קיבלה דחיפה ביום ה' בלילה עם שיגורם של שני לווינים שישיבו נתונים רבים על שכנו של כדור הארץ. נאס"א תשגר ב-17 ביוני את החלליות סיירת הירח (LRO) ולווין חקר המכתשים (LCROSS). שתי החלליות שוגרו ביחד על גבי טיל מדגם אטלס 5 מבסיס חיל האוויר שבמתחם קף קנוורל.
המטרה העיקרית של LRO היא לבצע חקירות כהכנה להמשך החקר המאויש והבלתי מאויש של הירח. בפרט תחפש LRO אתרי נחיתה בטווחים מעניינים, משאבים פוטנציאליים עם דגש על גילוי קרח מים, ואפיון השפעות של חשיפה ארוכה לקרינה שעל פני הירח. בנוסף למשימת התגליות שלה, LRO גם תשדר מידע מדעי עשיר שיסייע לנו להבין טוב יותר את הטופוגרפיה והרכב הקרקע של הירח.
"שתי משימות אלה יספקו מידע מרגש וחשוב על הירח, שכננו הקרוב ביותר" אומר דאג קוק, משנה למנהל מינהלת המשימות של נאס"א במטה הסוכנות בוושינגטון. "צילום מפורט יראה את הנופים הדרמטיים ואת איזורי העניין ברזולוציה של מטר אחד, והנתונים יספקו מידע אודות שימושים חדשים של הירח".
עוד ב"הידען": שיגור אנדוור נדחה בשלושה שבועות
המכשירים של LRO יסייעו למדענים לייצר מפות תלת ממדיות ברזולוציה גבוהה של פני השטח הירחיים וכן לסקור את פני הירח בתדרי האולטרה-סגול. מכשירי הלווין יסייעו להסביר כיצד עשויה סביבת הקרינה הקשה של השמש הנקלטת על פני הירח על בני האדם, ותמדוד את ספיגת הקרינה באמצעות רקמות פלסטיק המדמות רקמות אנושיות.
המכשירים גם יאפשרו למדענים לצלם את המכתשים העמוקים ביותר של הירח, ולהסתכל מתחת לפני הקרקע כדי לחפש רמזים אודות מיקום גושי קרח מים, ולזהות איזורים מוארי עד (לצורך הצבת קולטי שמש) ומוצלי עד (לאיתור קרח). הדמיה ברזולוציה גבוהה ממצלמת החללית תאפשר לזהות אתרי נחיתה ולאפיין את הטופוגרפיה ואת הרכב הירח. מכ"מ מיניאטורי יצלם את הקטבים ויאפשר ניסוי של יכולות התקשורת של המערכת.
"LRO היא חללית מתוחכמת במיוחד" אומר קרייג טולי, מנהל פרויקט LRO במרכז החלל גודארד של נאס"א במרילנד. "ערכת המכשירים שעליה יעבדו בתיאום כדי לשגר לנו נתונים בתחומים בהם היינו רעבים למידע במשך שנים".
חללית הקמיקזה
יחד עם LRO תשוגר גם חללית לתצפית וחישה של המכתשים LCROSS (Lunar CRater Observation and Sensing Satellite). משימה זו, לחיפוש קרח מים במכתשי הירח תתבצע באמצעות שיגור טיל בגודל של רכב שטח לתוך מכתש הנמצא בצל תמידי באזור הקוטב. LCROSS תעוף לתוך פלומת האבק שישאיר הטיל לאחר פגיעתו ותבצע מדידות של תכונותיו לפני שתתרסק אל פני השטח של הירח.
בעוד מרבית טילי הקנטאור מסיימים את עבודתם לאחר האצת המטען שלהם מחוץ למסלול כדור הארץ, הקנטאור שיסיע את LCROSS יבצע מסע בצמוד לחללית במשך ארבעה חודשים ויונחה לפגוע במכתש מוצל תמידית באחד מקטבי הירח. פלומת השברים צפויה להתמר לגובה של כעשרה קילומטרים.
עוד ב"הידען": אסטרונומים צפו בכוכב לכת בגלקסית אנדרומדה
הפלומה תהווה מטרת תצפית דינאמית עבור LCROSS, עבור LRO עצמה, עבור רשת של טלסקופים קרקעיים, ויתכן שגם עבור טלסקופ החלל האבל. הצופים יחפשו אחר עדויות לקרח מים באמצעות תצפית בפלומה באור שמש ישיר. LCROSS תגדיל את הידע שלנו אודות המינרולוגיה וההרכב של כמה מהמכתשים המרוחקים ביותר שאליהם אור השמש לא מגיע לעולם. הלוויינים מייצגים דור חדש של משימות זולות המתוכננות ונבנות בפיתוח מהיר, ואשר משתמשות בציוד שכבר צבר נסיון טיסה ומתוכנה מן המדף כדי להשיג את מטרות המבצע הממוקדות.
"אנחנו מצפים למעורבות של חלק נרחב בציבור כאשר LCROSS תגיע לירח ולחפש אחר קרח" אמר מנהל פרויקט LCROSS, דן אנדריוז ממרכז איימס של נאס"א במופת פילד בקליפורניה. "יתכן שנוכל ללמוד משהו על אחד הסודות הכמוסים ביותר של המדעים הפלנטריים".
LRO ו-LCROSS הן המשימות הראשונות המשוגרות במסגרת מינהלת המשימות של נאס"א. הנתונים שלהם ישמשו להשגת המטרות של המשך הפעילות האנושית במערכת השמש. LRO תבלה לפחות שנה במסלול נמוך סביב הירח, ותאסוף נתונים לצורך נחיתה על פניו לפני שתועבר לרשות מינהלת המשימות המדעיות של נאס"א לצורך המשך איסוף נתונים מדעיים.