שתף קטע נבחר

זכרונות טופז: "הוא מנסה להתפרנס מהפשע"

הראשון בבידור, שהואשם בתקיפה חמורה, כבר שוקד על ספר שיתעד את הסתבכותו הפלילית - ועשוי להכניס לו כסף רב. "אני מקווה שהחברה תפנה לו עורף", אמר דן מרגלית, אביה של סמנכ"ל רשת שהותקפה. מומחה: החוק לא מונע זאת ממנו

הגשת כתב האישום החמור נגד דודו טופז אתמול (יום ה') סיפקה לבדרן את הבמה שכל-כך ייחל לה: הפעם ניצל אותה כדי לשגר התנצלות לקורבנותיו, ולהתוודות בפני הכתבים שהגיעו לאולם הדיונים - "אני כותב ספר", שיצטרף לתסריט המגולל את סיפורו של אמן שיורד מגדולתו ויוצא למסע נקמה, טקסט שכתב בזמן שעל פי החשד ניצח על תקיפות בכירי התקשורת.

 

האם טופז יצליח לזכות מחדש בלבו של הקהל? "אני מקווה שהחברה הישראלית תפנה עורף לניסיונות הללו, הן בבואה לחרוץ את דינו והן בבואה לקבוע את היחס כלפיו לאחר שיורשע",

אמר ל-ynet העיתונאי דן מרגלית, אביה של שירה מרגלית, שהותקפה על ידי ביריונים ששלח טופז.

 

לדבריו, יש להיזהר מניסיונותיו של טופז להיחלץ מהעמדה לדין."אני רואה בדאגה רבה את המהלך הבלתי ראוי להציג את טופז כאדם לוקה בנפשו, וכל זאת במגמה לטעון שאינו כשיר לעמוד לדין או במידה ויועמד לדין, להקל בעונשו. מדובר בפושע סידרתי והוא צריך להיענש על מלוא חומרת עבירותיו", אמר

 

מרגלית כבר הספיק לשמוע כי הראשון בבידור מתכוון למנף את ההסתבכות הפלילית לשם הוצאת ספר. "אני שומע כל מיני שמועות שאינני יודע מה מידת נכונותם. אחת אומרת כי הוא כבר נהנה מתנאים מיוחדים בבית המעצר, האחרת אומרת שהוא כבר כותב תסריט או ספר כדי להתפרנס ממעשי הפשע הנוראיים שלו".

 

מבחינה משפטית, האפשרות שטופז יצליח לפרסם ספר פרי עטו בו יתבקש הציבור לקבלו כגיבור המעונה אפשרית - אך מוגבלת. "אדם הנמצא במצב של מעצר או מאסר לא מאבד את זכויות היסוד שלו לחופש ביטוי, אבל חופש הביטוי שלו מוגבל וכפוף למגבלות. יכולתו לכתוב דברים ולפרסמם אינה אוטומטית וטעונה אישור רשויות ושירות בתי הסוהר", מסביר פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט חוקתי ופלילי.

 

"לא לאפשר לאדם לתכנן תקיפה וליהנות מפירותיה"

"הגבלת הפרסום או הביטוי יתאפשרו במקום שיוכח כי יש בפרסום כדי לסכן את הסדר הציבורי או כדי לסתור את עצם המאסר עצמו. לכן לכאורה לא מן הנמנע שיוכל לפרסם משהו כזה בזמן מאסרו", הוסיף. 

 

מנגד, מדגיש גרוס כי דווקא החשד שרקח את פרסום התסריט מראש, עשויה לסכל את המהלך. "אם טופז תכנן את העשייה מראש כך שיוכל לגרום לעצמו עושר על ידי הפרסום, יש בכך סתירה עם תקנת הציבור. לא יכול להיות שמדינה תאפשר לאדם לתכנן תקיפה וליהנות מפירותיה על-ידי פרסום הדברים. לכן, להערכתי אפשר וראוי לאסור עליו כלל להוציא לאור את הספר".

 

אולם, גם לו יוכל להתבשם בהצלחת פרסום מסמך זיכרונות מסוג זה, נראה שהדין הישראלי יגביל את אפשרותו לגרוף את רווחי המכירות. חוק חילוט רווחים מפרסומים שונים שעניינים עבירות מאפשר לבית המשפט, בכפוף לשיקול דעת, להורות על חילוט רווחי פרסום שעניינו העיקרי הוא העבירה, בדומה לספר זכרונות של עבריין. כמו כן, ייתכן שקורבנות העבירות יוכלו לתבוע מטופז רווחים מסוג זה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט. בכפוף לפרשנות בית המשפט האם חוק החילוט מהווה הסדר שלילי.

 

מעבר לשיקול החוקי, עומד גם העניין הפרקטי - האם תימצא הוצאת ספרים שתסכים להסתכן ולפרסם ספר כזה? אם ניקח את הדוגמה הזכורה ביותר לסיטואציה דומה, התשובה היא לא: ב-2006 ביטלה הוצאת הספרים האמריקנית ריגן שבבעלות רופרט מרדוק, ברגע האחרון, את תוכניתה לפרסם את ספרו של כוכב הפוטבול לשעבר או-ג'יי סימפסון, "אם הייתי עושה זאת", שבו הוא מתאר - באופן היפוטתי, כמובן - כיצד היה מבצע את הרציחות של אשתו לשעבר ובן זוגה ב-1994, אם אכן היה הרוצח (סימפסון זוכה במשפט הפלילי, אך חויב לשלם פיצויים עם אותו רצח במשפט האזרחי). הסיבה לביטול - המחאה הציבורית החריפה שהתעוררה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
טופז. ספר זכרונות
צילום: ירון ברנר
על החברה להפנות עורף. מרגלית
צילום: עופר עמרם
צילום: צביקה טישלר
תכנן תקיפה ונהנה מפירותיה. גרוס
צילום: צביקה טישלר
מומלצים