הרב (גם) של החילונים

• הרב הראשי הבא יראה בנושא הבטיחות בדרכים את אחת ממשימותיו הדחופות. חיי אדם מהווים בשבילו ערך עליון. ולכן באתר "הרב הראשי לירושלים" תהיה אפשרות להתריע על סכנות בטיחותיות בכבישי העיר. הוא ילחם על תיקונם, לא פחות ואולי יותר מאשר על עמודי העירוב. שהרי חיי אדם הם נושא הלכתי ראשון במעלה.
  

• הרב הראשי הבא יוטרד מאד מתופעות של אלימות במשפחה. הוא ינצל את השפעתו כדי לחזק את לשכות הרווחה בעיר, העוסקות בהצלת חיי אדם, והוא בודאי יהיה שותף פעיל בעמותות הרבות העוסקות בתחום ברחבי ירושלים.
  

• את הפסוק: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" יכיר כמובן הרב הראשי הבא בעל-פה. מצב הקשישים בירושלים יעסיק אותו. קשישים חילונים, מסורתיים ודתיים. יהודים, ערבים ונוצרים. הם יזכו לביקוריו בבתי האבות השונים ברחבי העיר. הוא יפעל לקדם תקנות עירוניות שישפרו את רמת החיים של הקשישים בירושלים.
  

• הרב הראשי הבא יהיה תלמידו של אהרן הכהן הגדול - "אוהב שלום ורודף שלום", ולכן תמצאו אותו בכל הפגנה של חרדים ובכל הפגנה של חילוניים. הוא לא יהיה באף מחנה, כי תפקידו הוא לא להפגין. תפקידו לפשר, לפייס ולאפשר לכולם לחיות יחד בכבוד.
  

•  באותו עניין - הוא , אני מניח, לא ירצה לפגוע ב'סטטוס קוו' ולפתוח מתקן עירוני בשבת. אך הוא יבין שהאדם החילוני הנוהג בשבת צריך מקומות חנייה. הוא יבין בחושיו המחודדים שיש פתרונות רבים. יש מספיק מגרשים שאפשר להכשיר אותם לחניה בשבת, כך שכולם יוכלו לחיות בעיר הזאת. הוא יודע היטב שכשאוהבים אחד את השני – הפתרונות נמצאים. והוא יהיה שייך למחנה האוהבים.
  

•  הרב הראשי הבא יכיר כמובן במתגיירים של הרבנות הראשית. הוא לא יטיל דופי ולא ימרר את חייהם של המתגיירים, המורכבים בלאו הכי. הוא יכיר היטב את הציוויים המחייבים אותנו לאהוב את הגר והאוסרים עלינו לצער אותו.
  

• הרב הראשי הבא ידע היטב שבירושלים המאוחדת תחת שלטונו של עם ישראל, לאחר אלפים שנה, חיים מוסלמים ונוצרים. הוא ידע להידבר עם ראשי הדתות בירושלים ויבטיח שתהיה התחשבות והידברות בין כל הזרמים הנמצאים תחת שלטוננו.
  

•  הרב הראשי יבקר בכל בתי הספר בעיר - חילוניים ודתיים. הוא לא ינסה 'להחזיר בתשובה' אלא יכבד את בחירתו החופשית של כל אזרח בעיר, אך הוא יילחם בבורות ובניכור. לכן הוא ירצה בנועם הליכותיו וביכולתו הרטורית בכל בית ספר שיבקש זאת.
  

•  הרב הראשי הבא יהיה ציוני, שהרי לא ייתכן שאישיות ממלכתית רמת דרג תהיה מנוכרת לרעיון הבסיסי המכונן את החברה שלנו. הוא יבין שמדינת ישראל איננה רק קיבוץ יהודי גדול אלא היא המפעל הגדול ביותר של העם היהודי - מפעל שנבנה בדם יזע ודמעות. הוא יהיה שייך למפעל הענק הזה בכל נפשו ומאודו. כן, מידי פעם תתפסו אותו עם לחלוחית בקצה העין כשישירו את 'התקווה' בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. הוא הרי שירת בצבא וגם ילדיו שירתו או ישרתו. את חובתו הבסיסית של כל יהודי להשתתף במלחמת מצווה הוא הרי יקיים כמובן בגופו ולא רק בפיו.
  

•  ציוניותו של הרב הראשי הבא לא תמנע ממנו כמובן לכבד מאד את הציבור החרדי בירושלים. הוא יפעל לקרב לבבות בינם לבין החילונים. וכמובן יבטיח את זכויותיהם בעיר.
  

• הרב הראשי הבא יתעניין מאד בחלשים שבחברה. הוא לא יתחכך רק עם שועי עולם הפוקדים את ירושלים. תמצאו אותו במערך הדיור המוגן לאדם עם צרכים מיוחדים, תמצאו אותו במוסדות לחינוך מיוחד הפזורים ברחבי העיר. שהרי אחת המצות הגדולות בתורה זה לדאוג לרווחתם של "הגר היתום והאלמנה". הוא יעשה כל מאמץ שכל אדם עם צרכים מיוחדים יוכל להתפתח בצורה מיטבית בעיר הקדושה. שכל ילד שירצה יחגוג את בר המצווה שלו ואת בת המצווה שלה כדת וכדין.
  

•  הרב הראשי הבא, יעודד יוזמות חיוביות שמטרתן חיבור בין דתיים לחילונים. ולכן הוא, בניגוד לחבריו במקומות שונים בארץ (בלי לפרט), לא יילחם ברבני 'צֹהר'. הוא ידע שהם מוסיפים אהבה וחיבור, וגם אם הוא לא ישתייך אליהם - הוא בוודאי יחזק אותם ויעודד אותם.
  

זהותו של הרב הראשי הבא של ירושלים היא אינטרס חילוני לא פחות - ואולי יותר - מאשר היא אינטרס דתי-חרדי. אז מדוע החילוניים בירושלים לא מתעוררים? התשובה שלי היא פשוטה: כולנו התרגלנו לחשוב שכל הנושאים שמניתי, ועוד רבים אחרים, אינם ב"תחום השיפוט" של תורת ישראל, וממילא אינם העסק של הרב. זה כמובן לא נכון, וזה צריך להוביל את כל אזרחי ירושלים להיות מעורבים בשאלת זהותו של הרב הראשי הבא של ירושלים.