הרצח בקוסטה ריקה: איתי התחנן על הדרכון - ונורה
עומר אורלב היה עם איתי אליאס בשעה שנשדדו בחדר המלון בעיירת החוף חאקו. "השודדים היו ממש בקריז", שחזר את רגעי האימה, שבמהלכם נורה חברו למוות. "הייתי בטוח שיהיה בסדר. אני לא מעכל. בראש שלי אנחנו עדיין שישה"
ארונו של איתי אליאס, הצעיר הישראלי שנרצח בקוסטה ריקה במהלך שוד, צפוי לצאת מחר לישראל, לקראת הלוויתו שתיערך בארץ. בעוד סידורי הטסת הגופה נשלמים, מנסים חמשת חבריו לטיול להתמודד עם האובדן. עומר אורלב, בן 23, שהיה עד לרצח וראה את חברו גוסס לנגד עיניו, שחזר הבוקר (יום ג') בשיחה עם ynet את הזוועה.
"אחד השודדים ירה מכיוון הדלת לתוך החדר. היינו בטוחים שזו ירייה באוויר וברחנו החוצה", סיפר. "כשחזרנו, ראינו את איתי על הרצפה מדמם. הוא ספג את הירייה באזור כתף ימין. היתה היסטריה, הערנו את החדר השני והזעקנו אמבולנס, החזקנו אותו וניסינו לעצור את הדימום, אבל לקח הרבה זמן עד שהאמבולנס הגיע". אורלב עדיין מתקשה להאמין: "בשנייה הראשונה הייתי בטוח שיהיה בסדר, כי הוא נורה בכתף. אני לא מעכל מה קורה. בראש שלי אנחנו עדיין שישה. זה הלם".
את אירועי היום שהסתיים במותו של איתי הוא מתקשה לשכוח. "הגענו לחאקו באותו יום", סיפר, "חיפשנו הוסטל מצאנו אחד עם שומר. יצאנו בערב וחזרנו לחדר - איתי, רועי ואני. סמוך ל-2:30 לפנות בוקר, כשעוד היינו ערים, היו דפיקות בדלת. בהתחלה לא רצינו לפתוח, אבל הסתכלנו וראינו שמדובר בנערות בנות 18. נתנו להן להיכנס. בהתחלה חשבנו שהן צריכות עזרה והן סיפרו שהן בהוסטל בחדר לידנו ורק רוצות לדבר".
(איתי אליאס, מימין, עם אחיו)
"אחרי שעה בערך הן התחילו להתנהג באופן חשוד - יצאו ונכנסו מהחדר כל הזמן וניסו לגעת בנו. זה היה מוזר. בשלב מסוים קלטתי שנעלמה המצלמה שלי. הן הבינו כנראה שעלינו עליהן והתחילו להתלחשש. פתאום שלושה גברים התפרצו פנימה. אחד מהם החזיק סכין ואחר כלי נשק שנראה כמו אקדח מאולתר מצינורות. לא האמנתי שהדבר הזה יכול לירות".
"הבנות נשארו - ואז הבנו שזה היה תרגיל"
אורלב המשיך וסיפר על הדרמה בחדר המלון. "היה בלגאן. הם סגרו את הדלת ואמרו לנו לשתוק בספרדית. הבנות נשארו בפנים ואז הבנו שזה היה תרגיל. השודדים היו ממש בקריז - עצבניים. הם צעקו עלינו שנביא להם את הכסף, לקחו גם את השעון שלי, כסף ואת התיקים. איתי ורועי כל הזמן ביקשו את הדרכון שלהם: 'פספורטה, פספורטה', כי הם היו בתוך התיק. כשהשודדים כבר היו עמדו בדלת הסתכלתי על התיק שלי ופתאום שמעתי בום גדול".
מאז המקרה, מתארחים חבריו של אליאס ואחיו אצל יהודי מקומי ומחכים רק לרגע בו יוכלו לשוב ארצה. "חשוב לנו להזהיר את כל המטיילים לא לקחת שום סיכון ולא לסמוך על אף אחד, להיות הכי פרנואידים שיש כי גם אם אחד למיליון קורה משהו כזה - זה הדבר הכי גרוע ונורא בעולם", אומר אורלב. "אנחנו מנסים לעלות על טיסה כמה שיותר מוקדם לארץ".
ממשרד החוץ נמסר כי בתגובה כי "שגרירות ישראל בסן חוזה מטפלת מול הרשויות המקומיות בכל שנדרש על מנת להביא את הארון של איתי בהקדם האפשרי".