הירשזון ובניזרי הם רק קצה הקרחון

שלמה בניזרי אינו חבר הכנסת הראשון שמחליף את הכיסא החמים והמפנק בבית הנבחרים בספסלי הנאשמים בבית המשפט. אולם עונשו מציב תמרור אזהרה גדול וברור במיוחד. קצה נפשו של ציבור האזרחים בשחיתות הגואה בכל מערכות השלטון, והשופט אדמונד לוי נתן לכך ביטוי חד-משמעי.

יש להניח שלא מעט אנשים נזכרים בימים אלה בדבריו של סגן נשיא ארצות הברית, ספירו אגניו בתקופתו של ריצ'רד ניקסון, שהואשם בעבירות שחיתות שונות: "המנוולים שינו את כללי המשחק ושכחו לספר לי".

וזאת, למעשה, הרעה החולה האמיתית. לא איזה שר כזה או אחר שנוטל לעצמו כספים לא לו, תופעה מרגיזה כשלעצמה, אלא השחיתות העמוקה, המוגדרת בדין הפלילי כמעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגעת בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד.

התנהגות כזו היא זאת שאוכלת בכל מערכות חיינו בכל פה, ומטרידה כל אזרח. הידיעה שקרקעות של המדינה אף פעם לא יגיעו לידינו בדרך ישרה; ההכרה שבנקים כושלים נמכרים בפרוטות למקורבים; שמהיתרי בנייה המפליגים ברוחב-ליבם לעולם לא ייהנו אזרחים שאינם מקושרים; ההקלות במסים למי שלא באמת צריך אותן; ההלוואות הנדיבות ומחיקת החובות הנדיבה עוד יותר שתמיד גורמת לצמרמורת אצל כל מי שפקידי הבנק דורשים ממנו לסגור חריגה של כמה מאות שקלים; הסלחנות המפליגה כלפי כל אלה ששולחים את ידם אל נכסי הציבור בזכות היכרותם עם יודעי-חן; משכורות העתק בחברות ציבוריות ומצנחי-הזהב המחולקים על חשבון הכלל.

שלמה בניזרי וגם אברהם הירשזון גנבו, וזה רע. אבל יש רבים מאוד בשירות הציבורי, בדרגים נמוכים בהרבה, ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה, שעוברים עבירות מטרידות הרבה יותר: הם מפרים את האמון שהציבור נתן בהם ובכך פגיעתם בו קשה פי כמה.

תקצר היריעה מלפרט את כל אותם גופים רשמיים ורשמיים למחצה שנועדו מעצם טיבם להגן עלינו, האזרחים, אבל אין ספק שפגיעתם של אלה המשתמשים בהם קשה וכואבת פי כמה. אל כל אלה התכוונה הענישה בגין עבירה של הפרת אמונים.

עו"ד ד"ר חיים משגב, מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה