הונגריה: בביתו של אישטבאן הקדוש

פאלינקה שותים ההונגרים כשבאים אורחים. עוד לפני שנכנסו בדלת, מוציא בעל הבית את בקבוק ברנדי הפירות המקומי, מוזג ממנו לכוסיות ויחד מרימים אותן כולם לחיים.

בכפר אגארד (Agárd) שלשפת אגם ולנצה (Velence), מרחק של כארבעים דקות נסיעה מערבית לבודפשט, שוכנת מבשלת הפאלינקה הקרויה על שמו של המקום ונחשבת כיום לטובה במדינה. זוהי נקודת פתיחה ראויה לטיול במרחבי האזור, החופן בחובו עיירות ציוריות, שכיות חמדה וחוויות קולינריות מעוררות.

כדי להגיע לאזור מומלץ להצטייד במכונית, אך ניתן לנסוע לכיוון גם ברכבת אשר יוצאת כמה פעמים ביום מתחנת הרכבת הדרומית (Déli) של בודפשט תמורת כ-1,000 פורינט לנוסע (פחות מ-20 שקל).

ב"אגארדי" מזמינים את האורחים לסיור מודרך במבשלה, שכולל הסברים מפורטים על תהליך הכנת המשקה. ההונגרים אומרים כי החיים קצרים מדי מכדי לשתות פאלינקה רעה, וב"אגארדי", שנוסדה בשנת 2002 על ידי שני חברים חובבי אלכוהול, נראה שמקפידים על רזי הכנת הפאלינקה לסוגיה אשר עשויה מפירות טריים בלבד. עוד מציעה המבשלה למבקרים בהזמנה מראש ארוחה שכוללת מבחר מנות הכוללות פאלינקה.

על בסיס פירות. מבשלת הפאלינקה (צילומים: עופר ורדי)

עיר המלכים

באגם ולנצה - ונציה בעברית - אין גונדולות על אף שמו. מימיו של האגם נחשבים לחמימים באירופה והטמפרטורה שלהם מטפסת בימי הקיץ אף ל-28 מעלות. בימי שלטון הרומאים באזור ישבו סביב לוולנצה כפרי דייגים, אך מאלה לא נותר היום אף שריד. הימה, שנמצאת באמצע הדרך בין בודפשט לבין הבלטון (הוא הים של הונגריה), מושכת אליה בעונה החמה רבבות נופשים. חופי רחצה, פעילויות ספורט ימי, דייג ואף מסלולי רכיבה על אופניים ושבילים למיטיבי לכת הם רק חלק מן הפעילויות המוצעות לתיירים.

כ-20 דקות נסיעה מערבה מאגארד שוכנת סקשפהוואר (Székesfehérvár). בעיר, כך מאמינים ההונגרים, בחר המלך ארפאד - מנהיג השבטים המדיארים במאה ה-10 - להתיישב. האזור היה מיושב כבר במאה החמישית לפני הספירה, אך העיר ההונגרית נוסדה בשנת 972 לספירה בשם אלבה רגיאה על ידי הנסיך גזה.

בימי הביניים הייתה זו העיר החשובה ביותר בהונגריה וזכתה לכינוי "עיר המלכים", שכן בבזיליקה המקומית הוכתרו באותה עת לא פחות מ-37 מלכים ו-39 מלכות. 15 מהם נקברו בחצרה, בהם המלך אישטבאן הקדוש. את גולגלתו ואת ארון הקבורה המעוטר שבתוכו נטמן עוד ניתן לראות במאוזוליאום של סקשפהרוואר. עוד נשמרו בעיר הכתר הקדוש וארכיון המלכים - ומכאן שמה של העיר. "סקשפהרוואר" בעברית הוא "המבצר הלבן עם הכיסא". הכוונה, כמובן, לכיסא המלכות.

בקצה חצרה של הבזיליקה ניצב שערה המרכזי של העיר העתיקה וממולו, בצד השני של הכביש, אנדרטה לזכר בית הכנסת שניצב במקום משנת 1864 עד 1944, ימי הכיבוש הנאצי.

אולי המרהיב שבאתריה של העיר הוא אוסף דאאק. בתוך מתחם בן שלושה מבנים היסטוריים – אחד מהם היה מארמונותיו של הרוזן פרנץ אסטרהאזי - בלבה של סקשפהרוואר, שוכן אוסף הציורים שנתרם לעיר על ידי אספן האומנות ההונגרי דאאק דנש (1931-1993). כ-400 יצירות מופת של האמנות ההונגרית העכשווית מתחילת המאה ה-20 עד לשנות השמונים מוצגות במוזיאון הקטן בצפיפות מה – תאווה לעיניים.

אמנות הונגרית עכשווית באוסף דאאק

עיר המלכות

האגדה מספרת כי את וספרם (Veszprém) הקימו על שבע גבעות, אחת מהן קרויה על שם ירושלים. אחת הגבעות היא "גבעת המבצר" שם שוכנת העיר העתיקה עם סמטאותיה הציוריות הצרות וכיכרותיה רחבות הידיים. בקצה הגבעה ניצבים פסליהם של המלך אישטבאן הקדוש ושל רעייתו המלכה גיזלה. כיוון שווספרם הייתה החביבה עליה, הוכתרו בה מאז כל מלכות הונגריה, והיא קרויה מאז גם עיר המלכות. בשנת 1916 הוכתרה בעיר המלכה ההונגרייה האחרונה, זיטה.

אולם שמה של העיר וספרם בא מן השם הסלאבי בזפרם, שפירושו עקשן. פירוש אחר מספר על המלכה גיזלה, שהכריזה: וס פרם – או בעברית: "הלאה הפרווה". היא ביקשה למכור את מעיל הפרווה שלה כדי לממן את הקמת הקתדרלה בעיר. גרסה אחרת טוענת שביקשה לתת את המעיל לכפרי עני.

המלכה גיזלה ובעלה אישטבאן הקדוש הקימו בעיר את הבישופות הראשונה, והמלכה הקימה את הקתדרלה הראשונה בשנת 1001. את שרידיה של הקתדרלה ההיא, סנט מיכאל, ניתן לראות בתוך הקתדרלה החדשה שנבנתה במקום בשנת 1910. בתוככיה שמורה עד היום אחת מעצמות זרועה של המלכה גיזלה כמזכרת ממנה. בקרבת מקום שוכן ארמון הבישוף - בניין מרשים ביופיו בסגנון הבארוק.

לצד הקתדרלה מצויה כנסיית סנט ג'ורג', הראשונה בהונגריה שנבנתה במאה ה-9 וה-10. מדי שעה מצלצלים הפעמונים ממגדל מכבי האש, ולכן אומרים כי בווספרם מצלצלים הפעמונים או שנושבת הרוח.

באחרונה שופצו בתיה של העיר העתיקה ושומרו בקפדנות, וכיום ניתן לחוש בין הרחובות הצרים כמו לפני שלוש מאות שנה.

בין הסימטאות נמצא גם מוזיאון ואש לאומנות מודרנית ובו תערוכות מתחלפות. לאסלו ואש הוא אספן אומנות מבודפשט אשר בחר להציג את שכיות החמדה שבבעלותו – בעיקר עבודות של יוצרים הונגרים – בווספרם.

רוח מלכותית שורה על וספרם

אחרי ששתינו פאלינקה רוויית אלכוהול לארוחת בוקר באגארד, הגיע הזמן לארוחת הערב. את פני הבאים למסעדת טאפו בווספרם מקדם לא אחר מאשר פוחלץ של דוב ענקי חשוף שיניים. אך הוא לא יהיה הפוחלץ היחידי שבו תיתקלו במסעדת הציידים הזו השוכנת ברחוב פייטה 19 בעמק החוצה את העיר, למרגלות העיר העתיקה. איילים וארנבות שעד לפני שעות אחדות עוד קיפצו ביערות הסמוכים הם רק חלק מן המנות בתפריט, שאותן אוכלים בעוד עשרות פוחלצים מביטים לעבר צלחות הסועדים מן הקירות שמסביב.

את המעדנים המקומיים מומלץ לשטוף ביין מיקבי שומלו הסמוכים. לא הרחק משם, על גבעות שומלו – שרידי התפרצות געשית – שוכן אזור היין הקטן בהונגריה. ראשיתו עוד בימי הרומאים שבצרו כאן ענבים. תור הזהב של יינות שומלו היה במאה ה-18 כשהיו לחביבי בני משפחת הבסבורג והאצולה המקומית. אז גם זכה לשמו יין ירח הדבש: על פי האגדה, בהוראתה של מריה תרזה, נדרשו הנסיכים לשתות יין משומלו בערב חתונתם כדי לשמר את אונם ולהבטיח כי יולידו בן זכר. מאז כל הונגרי שמבקש להביא לעולם בן זכר שותה מן היין הזה.

פורצלן עבודת יד

בווספרם, שהיא אגב עיר תאומה של טירת הכרמל, נערכים מדי שנה פסטיבלים רבים, בעיקר בעונה החמה. הבולט בהם הוא פסטיבל מוזיקת הרחוב של העיר, שנערך מדי קיץ בחודש יולי. אז מתמלאים רחובות העיר העתיקה בנגנים ובמופעי רחוב ססגוניים. עוד אירועים כוללים את פסטיבל האמנויות ימי גיזלה בתחילת מאי, פסטיבל קאבוציאדה לתיאטרון בובות באמצע יוני, פסטיבל מוזיקת רחוב באמצע יולי. עוד על העיר באתר לשכת התיירות המקומית.

עוד נקודת חן שנמצאת מרחק של כחצי שעה מערבית לווספרם היא הרנד (Herend). בשנת 1826 נוסד בכפר מפעל הפורצלן שיהיה לימים אחד המפורסמים בתבל. על צלחות שיוצרו בבית החרושת הרנד ואוירו ביד אמן אכלו שועי עולם. באמצע המאה ה-19 רכשה המלכה ויקטוריה סט שלם של כלי אוכל מהפורצלן ההונגרי לארמון וינדזדור. הדגם שבחרה היה מקושט בפרפרים ומאז זכה להיקרא על שמה והיה לסמלה של הרנד.

מציירים אחד-אחד במפעל הפורצלן 

לצד מפעל הפורצלן שוכן כיום מרכז מבקרים אשר כולל מוזיאון שבו תצוגה מרהיבה של פורצלנים שיוצרו בהרנד במשך שנות קיומו. המבקרים מוזמנים לסיור שבו לומדים את רזי ייצור כלי הפורצלן, מלאכת מחשבת של ממש. שלוש שנים נדרשות ללימודי יצירת הפורצלן. בין המבחנים שעוברים המועמדים לבית הספר של הרנד גם מבדקים פסיכולוגיים אשר בוחנים את יכולת הריכוז שלהם ועד כמה סבלניים הם, שכן מלאכת הכנת הפורצלן עדינה במיוחד ואורכת זמן רב.

הכלים נצבעים בזהירות בגוונים שונים, חלקם על בסיס זהב, במכחולים העשויים משיערות סנאים. בשנה שעברה הוענק למנצחים בגראנד פרי בבודפשט גביע מפורצלן של הרנד.

לאחר הסיור מוזמנים המבקרים לבית הקפה של הרנד, שבו מוגשים המשקאות כמו גם התופינים כולם בכלי אוכל מן המפעל, וטעמם – וזה בדוק – משתפר פלאים. את אותם כלים ואחרים ניתן לרכוש אחר כך בחנות שממול תמורת מאות שקלים לכל הפחות.

• עופר ורדי הוא עיתונאי, בעל בלוג האוכל ההונגרי "גולאש לגולש - הדור הבא"