דו"ח: חברות התרופות תורמות - הקופות לוקחות

דו"ח של משרד הבריאות המתפרסם השנה לראשונה חושף את הגופים, העמותות והארגונים שלהם תורמות חברות התרופות כסף. כך למשל, בשנת 2008 תרמה חברת התרופות MSD, המייצרת את התרופה "סינגולייר" לחולי אסתמה, לעמותת "לנשום";  דוגמא נוספת היא פארמה אקסל, יצרנית התרופה "לוסנטיס" לטיפול במחלת הנמ"ג (ניוון מקולרי תלוי גיל) אשר תרמה כספים לעמותת נמ"ג. עוד דוגמא ניתן למצוא בתרומתה של אלי לילי - יצרנית התרופה "סימבלטה" לטיפול בכאב עצבי - לאגודה הישראלית לכאב.

בדו"ח מציינות חברות התרופות לאילו גופים תרמו כסף במהלך שנת 2008, אך הן אינן חייבות לציין את גובה התרומה או לאיזו מטרה נועדה. הצעת החוק המקורית כללה חובת דיווח גם על גובה התרומה ומטרתה, אולם במהלך גיבוש החוק נותרה רק חובת הדיווח על עצם התרומה. כך או כך, גם במתכונתו הנוכחית חושף הדו"ח תמונה מלאה יותר משהיתה קיימת עד עתה, על הקשרים בין חברות התרופות לבין בתי החולים, קופות החולים, עמותות וארגוני חולים וכן ארגוני רופאים.

"חשוב שנדע מי בכוח הכלכלי המניע"

מהדו"ח עולה כי חברות התרופות שמעניקות את מספר התרומות הרב ביותר - ויש לזכור כי אין הדו"ח מפרט את גובה התרומה, אלא רק את מספר הגופים שקיבלו תרומה - הן חברת התרופות הישראלית "טבע" וחברת MSD, שתרמו ל-63 בתי חולים, ארגונים, עמותות ואיגודים מקצועיים של רופאים. אחריהן מדורגות חברת רוש (55 תרומות), ג'ונסון אנד ג'ונסון (54) ו-יאנסן סילאג (52). בין החברות שתרמו למספר מועט של גופים נמנית חברת לונדבק, יצרנית התרופה "ציפרלקס" נגד דיכאון, שתרמה לשני מוסדות בלבד.

פרופ' אבינועם רכס, ראש הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, מסביר כי תרומת כסף לארגוני חולים עשויה, בעקיפין או במישרין, להשפיע אפילו על סל התרופות. "כשיש הפגנת חולים מול הכנסת חשוב שנדע מי הכוח הכלכלי שמציב אותם שם", הוא מסביר. "חשוב שנדע מי הכוחות שעומדים מאחורי עמותות ואיגודים, במיוחד כשהם באים להשפיע על מדיניות הרפואה הלאומית וסל התרופות".

עם זאת, מציין רכס את חשיבות תרומת חברות התרופות למחקר בישראל: "הכספים תורמים מאד לרמת הרפואה והרופאים בארץ. תשלום לרופא עבור ייעוץ מדעי זה כסף כשר לחלוטין".

לאן הולך הכסף?

הדו"ח מעלה כי בקופ"ח כללית התקבלו תרומות משמונה חברות תרופות. במחוז חיפה של הכללית התקבלו תרומות משלוש חברות. קופ"ח מאוחדת לא נותרת מאחור, והיא קיבלה ב-2008 תרומות משמונה חברות תרופות. קופ"ח מכבי שומרת על צניעות יחסית - עם תרומות מחמש חברות תרופות, כאשר מחוז השרון ומחוז הדרום של הקופה קיבלו גם הם תרומה מחברת תרופות אחת לכל מחוז. קופ"ח לאומית, לעומת זאת, קיבלה תרומות משתי חברות תרופות בלבד.

חברות התרופות אינן עוצרות בתרומה לקופות, אלא תורמות גם לבתי חולים, תאגידי בריאות שפועלים לצד בתי החולים (באמצעות קרן המחקרים) ולעמותות הידידים של בתי החולים.

בתרומות ישירות לבתי חולים מוביל בית החולים הדסה, שקיבל תרומות מלא פחות 16 חברות תרופות (כאמור, בדו"ח לא מצוין גובה התרומה, אלא רק לאן הועברה). בתי חולים אחרים שזכו לתרומות ממספר רב של חברות הם שערי צדק (10 חברות), סורוקה וקפלן (7 כל אחד), בלינסון (6), שניידר, רמב"ם, לניאדו והעמק (4 כל אחד), איכילוב, בני-ציון וכרמל (3 כל אחד), שיבא, וולפסון וביקור חולים (2 כל אחד). בתי החולים הלל יפה, אסף הרופא, ברזילי, מאיר, אסותא ומשגב לדך קיבלו תרומה מחברת תרופות אחת.

יש לציין כי בתי חולים שלא קיבלו תרומות באופן ישיר או דרך אגודת הידידים הם פוריה וזיו בצפון. עם זאת, בתי חולים אלו, כמו גם יתר בתי החולים, קיבלו תרומות באמצעות קרן המחקרים.

"יש לפעול לשקיפות גדולה יותר"

יואל ליפשיץ, סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות שקידם את החקיקה בנושא, אומר ל-ynet כי פרסום הדו"ח הוא

"צעד בכיוון הנכון, לכיוון של בחינת הקשרים במערכת הבריאות." לטענת ליפשיץ, זה עדיין לא מספיק, והוא מבטיח יוזמת חקיקה שתכלול גם את חובת הדיווח על גובה התרומה ומטרת התרומה, כדי להגביר את השקיפות. "אנחנו יודעים שנושא התרומות למחקר הוא נושא רגיש", הוא מודה, "ואנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים".

לדברי ליפשיץ, הממצא המעניין מבחינת משרד הבריאות נוגע לקופות החולים: "בכוונתי לפנות לקופות ולבקש לדעת כמה כסף הן קיבלו ולמה הן ייעדו את הכסף. לוודא שהכסף שימש לנושאים כמו קידום בריאות או מחקר ולא למקומות שזה יכול להשפיע על רכש תרופות".