הח"כים נגד מס הבצורת: לא ניתן לו לעבור

חברי ועדת הכספים של הכנסת יצאו היום (ה') בביקורת חריפה על כוונת רשות המים להטיל "מס בצורת" החל ב-1 ביולי על כלל צרכני המים במדינה.

"מס הבצורת" הוא המנגנון שהגו ברשות המים כדי לעודד את הציבור לחסוך במים. על פי התוכנית, מס בסך 20 ש"ח ייגבה מכל משפחה של ארבע נפשות עבור כל קוב מים מעבר ל-15 קוב הראשונים בכל חודש. חברי הכנסת אמרו כי המנגנון לפיו ייגבה המס לקוי, ויגרום למשפחות מעוטות יכולת לשלם קנסות גבוהים גם אם אינם מבזבזות מים אלא צורכות את כמות סביבה הנדרשת להם לקיומן.

עוד על מס הבצורת:

• אושר היטל הבצורת: בזבזני מים ישלמו יותר
• ביזבזתם? שילמתם: כל הפרטים על מס הבצורת
• ח"כים: "היטל הבצורת" - מס נוסף על הציבור
  

יושב ראש הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר בסיכום הדיון הסוער כי המס במתכונתו הנוכחית לא יעבור ולא ייכנס לתוקף ב-1 ביולי. הוא מינה צוות מיוחד שידון בנושא עם משרד האוצר ורשות המים, והציב בראשו את ח"כ אמנון כהן מש"ס.

גפני מחה בתוקף על ההודעות שפירסמה רשות המים בעיתונות בהן הבליטה את כניסת המס לתוקף בשבוע הבא, אך הצניעה את העובדה שהדבר כפוף לאישור חוק ההסדרים בכנסת. "ה-1 ביולי מעניין אותי כשלג דאשתקד. גם אם יכולתי להצביע היום (על המס - צ.ל) לא הייתי מצביע רק כדי 'לדפוק' את ההודעה של רשות המים", אמר.

החשש: לא רק בזבזנים יישלמו 

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), שבעברו שימש בתפקיד בכיר בתאגיד המים הירושלמי "הגיחון", טען שמבדיקות שביצע עולה ש-97 אחוז מהציבור יידרשו לשם את הקנסות על הצריכה העודפת אם לא ישנו את הרגלי הצריכה שלהם.

מקלב אמר כי הקנסות יוטלו גם על משפחות מעוטות יכולת שאינן מבזבזות מים אלא צורכות כמות סבירה הנדרשת להן לקיומן. הוא אמר כי מתכנני המהלך נסמכו על נתונים שנמצאים במחלוקת, כמו למשל הטענה שצריכת המים אינה עולה ביחס ישיר למספר הנפשות בבית.

מקלב אמר כי בניגוד לנורה - שמאירה את החדר גם אם יושבים בו שלושה, ארבעה או חמישה אנשים - צריכת מים של משפחה ברוכת ילדים גדולה מזו של משפחה קטנה, משום שיש יותר ליכלוך ויותר מקלחות ויותר כלים לשטוף. הוא אמר כי המנגנון ידרוש מחלקים רחבים בציבור לקצץ באופן משמעותי בכמות המים שהם צורכים.

מנהל רשות המים: נגלה גמישות

מנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, אמר ל-ynet כי עיקר התלונות של הח"כים היו סביב החשש שמא מעוטי יכולת שאינם מבזבזים מים יידרשו לשלם קנסות גבוהים. "הם טוענים שהכמות של 4 קוב לנפש קטנה מדי ואינה מאפשרת שום טעות או גמישות. נדון עם נציגי האוצר וועדת הכספים על התיקונים הדרושים בחוק, ונגבש את הנוסח המתוקן תוך שבוע. בכל מקרה, כל הח"כים אמרו שברור להם שהחוק צריך לעבור כי אין מים.

שני הוסיף ואמר כי הרשות מוכנה לגלות גמישות בכמות המים לנפש שתקבע את המנגנון. "כל זמן שהשינויים יובילו לחיסכון שאנחנו רוצים - נסכים. אין לנו כוונה לפגוע במי שלא מבזבז", אמר. "אני מקווה שהמס אכן ייכנס לתוקף ב-1 ביולי כדי שנוכל להרוויח את החיסכון המשמעותי ביותר בימי הקיץ. אחרת לא יהיו לנו מים".

הבעיות: איך יגבו את המס במגזר הכפרי?

חברי הכנסת הציגו בדיון מכשולים נוספים שעומדים בפני יישום ההיטל וגביית המס. כך למשל במגזר הכפרי, המים ליחידות המשק זורמים לשדה ולצריכה הביתית בצינור אחד, דרך מונה אחד, ולא ניתן להפריד ולכמת את הצריכה הביתית.

נציגי תאגידי המים אמרו בדיון כי לפני שיוכלו לגבות את המס יהיה עליהם לדעת באופן מפורש כמה נפשות יש בכל בית. לצורך זה הם יצטרכו לקבל מהתושבים פירוט והוכחה על מספר האנשים הגרים בכל בית, ושעיבוד הנתונים הללו יארך זמן ולא יאפשר את גביית המס החל ב-1 ביולי.

נציגי תאגידי המים אמרו גם כי כדי לחסוך במים, דורשת מהם המדינה למעשה למכור לציבור פחות מים. המשמעות, הם אומרים, תוליד עד מהרה את הצורך לייקר את מחיר המים, או שהממשלה תשפה אותם על ההפסדים. עוד הם אמרו כי במקום להטיל את העול על הציבור, צריך לראות איך מונעים ביזבוז במקומות כמו בלי מלון ומכוני כושר.

ממרכז השלטון המקומי אמרו כי המנגנון שנקבע הוא "מס דרקוני, שתכליתו העשרת קופת האוצר ויש למצוא לו מנגנונים חלופיים". "אם תכלית ההיטל הוא חיסכון במים, מדוע יהיו סנקציות של חיוב אישי על ראשי רשויות, קנסות ואחריות פלילית? בשלטון המקומי טענו בנוסף כי הוראת הקבע של גביית ההיטל אינה חוקית".