שתף קטע נבחר

 

מתקדמים לעבר תעלת הימים; הבנק העולמי יעזור

על-פי התוכנית יונח צינור באורך 180 ק"מ בין ים סוף לים המלח, שיזרים כ-200 מיליון קוב מים - מחציתם לים המלח ומחציתם יהיו מיועדים להתפלה. בתום הפרויקט יוזרמו כ-1.8 מיליארד קוב מים. עלות הפרויקט: עשרות מיליארדי דולרים. השר סילבן שלום: התוכנית היא אחד הנדבכים לשלום הכלכלי

פרויקט תעלת הימים, שיהיה משותף לירדן, הרשות הפלסטינית וישראל - מקבל תנופה: המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, נפגש אתמול (יום ו') בוושינגטון עם נשיא הבנק העולמי, רוברט זואליק, שנתן אור ירוק להוצאת פיילוט לדרך. בין היתר יונח בשלב הראשון צינור באורך 180 ק"מ, שיזרים 200 מיליון קוב מים-סוף, חלקם להתפלה וחלקם לים המלח. בנוסף יוקם מתקן התפלה ענק שישמש את ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית.

 

לפני כמה שבועות נועד השר שלום בחשאי עם בכיר בירדן וסיכם את פרטי המיזם. אתמול, במסגרת פגישתו עם נשיא הבנק העולמי, הוחלט להתניע את התהליך על-פי תוכניתו של פרופ' אורי שני, ראש ועדת ההיגוי הבין משרדית לתעלת הימים. בשלב הראשון ייבחנו ההשפעות הסביבתיות על-פי הפיילוט, במהלכו יישאבו מים סוף 200 מיליון קוב מים, מתוכם 100 מיליון קוב יותפלו והיתר יוזרמו לים המלח. במהלך הפיילוט תיבחן השפעתם של המים שיישפכו לים המלח, כדי לבחון את טענות ארגוני איכות הסביבה לפגיעה בים זה על-ידי מים שיגיעו מים הסוף.

 

כמו כן הוחלט בפגישה בוושינגטון שהבנק העולמי יממן סקר היתכנות של המיזם, שיבחן פגיעה בסביבה, כמו גם השפעות אחרות, ויפורסם בין 2010-2011. השר שלום ביקש מזואליק לזרז סקר כזה, כדי לאפשר את האצת התהליך.

 

עשרות מיליארדי דולרים עלות

בהקשר זה יצויין כי במשך כמה עשרות שנים בוחנת ישראל הקמת תעלת ימים, שמקורה בים סוף או בים התיכון. בשנים האחרונות נכנס לעובי הקורה נשיא המדינה היום והשר לפיתוח בעבר, שמעון פרס, שיצר את התשתית הבינלאומית למימון הפרויקט הזה.

 

הפרויקט, שעלותו נאמדת בעשרות מיליארדי דולרים, ימומן על-ידי הקהילה הבינלאומית, ירדן, ישראל ותרומות שיימסרו לרשות הפלסטינית. השר שלום וראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמרו כי הם רואים במיזם זה פרויקט דגל לשלום הכלכלי, שאותו מבקשים להתניע, במקביל לתהליך המדיני מול הפלסטינים ומול מדינות ערב.

 

עוד יצויין בהקשר זה, שירדן, ישראל והרשות הפלסטינית סובלות בעשורים האחרונים ממחסור חמור במים, לפיתוח חקלאות ולשתייה. סביב הפרוייקט צפויים להיבנות בערבה גם אתרי תיירות וגם מיזמי חקלאות גדולים, המשותפים לישראל ולירדן, בסיוע הקהילה הבינלאומית. חלק ממיזם זה כבר מפותח על-ידי יפן באזור יריחו וצפון הים-המלח לצורכי חקלאות.

 

בסוף הפרויקט, על-פי התוכנית של פרופ' שני, צריכים להיות מוזרמים 1.8 מיליארד קוב של מים בתעלת הימים, מתוכם 800 מיליון קוב יותפלו ויחולקו בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.

מיליארד הקוב הנוספים יוזרמו לים המלח, כדי לנסות לעצור את המפלס היורד, הגורם לתופעת הבולענים, המסכנת את התיירות בחוף הישראלי.

 

ירדן כבר הקימה חברה שמטפלת בתעלת הימים. גם היא רואה בו פרויקט דגל. בישראל מטפל בנושא המשרד לפיתוח אזורי וברשות הפלסטינית - אנשיו של סלאם פיאד.

 

השר שלום אמר ל-ynet לאחר פגישתו עם נשיא הבנק העולמי: "אין ספק שמדובר במהלך דרמטי וחשוב, שיוביל לפריצת דרך, בכל הקשור לתעלת הימים המתעכבת זה עשרות שנים. אנו רואים בה אחד הנדבכים לשלום הכלכלי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ים המלח. הפרויקט יציל אותו?
צילום: עמית שאבי
בולענים. נוצרים מהתייבשות ים המלח
צילום: AFP
סילבן שלום. השלום הכלכלי
צילום: ירון ברנר
מומלצים