הוא עשה חיים משוגעים
הילד הרע חיים רמון הסעיר את המערכת הפוליטית, לא שמר על הפה ויצא מזה בחיים. בדברי הימים של הפוליטיקה יזכרו לו את המפץ הגדול, אבל יש מי שעוד חוזה קאמבק בענק
אין דבר, טוב או רע, שאי אפשר לומר על חיים רמון. ב-26 שנותיו בפוליטיקה הישראלית - עד הפרישה מהכנסת עליה יודיע היום רמון - הוא היה דמות מלאה סתירות פנימיות שאפשר לשנוא ואפשר לאהוב, דמות שאפשר להסכים עם דעותיה או להתנגד להן - אך לא ניתן להתעלם.
אוהבים רבים לו, וכך גם אויבים. רמון הילך בין הטיפות במשך השנים בהצלחה רבה. פעם אחר פעם הצליח,
בתעוזה ובחוצפה של ילד רע, דמות שטיפח בקפדנות במשך השנים, רמון הסעיר את המערכת הפוליטית ויצא מזה בחיים. הוא היה מראשוני התומכים בגדר ההפרדה, מהראשונים שחלמו על מפלגת מרכז שתקום על חורבותיהן של המפלגות הקלאסיות ומהראשונים שזיהה את גסיסתה של מפלגת העבודה - ביתו הפוליטי הראשון, אותו עזב ואליו שב, אידיאלוגית ותודעתית, יותר מפעם אחת.
פתרון לכל פטרון
עם הליכתו מן הכנסת, ניתן לזכור לרמון את ימיו בשמינייה האגדית של העבודה; את נאום הלווייתנים; את חורבן ההסתדרות ואת חוק הבריאות; את החרצוף שעל הקיר בימיו של אהוד ברק כראש ממשלה; ואת הנשיקה ההיא, וההרשעה. ואולם, בדברי הימים של הפוליטיקה הישראלית, ייזכר רמון בעיקר בשל יכולתו להשתלב ולמצוא פתרון לכל פטרון, ובזכות תרומתו להקמתה של קדימה ולהרס המבנה הפוליטי כפי שהכרנו אותו לפני 2006.
רמון ולבני. מכה לקדימה (צילום: תומריקו)
רמון היה ממחוללי המפץ הגדול, מהוגיו וממעריציו. במשך שנים האמין כי המפה הפוליטית חייבת להשתנות כדי לשנות את ההיסטוריה, לנתב לדרך אחרת את המציאות הפוליטית והמדינית שנקלעה למבוי סתום רעיוני כבר לפני שנים רבות.
הקמתה של קדימה אמנם הרסה את המבנה הפוליטי הקלאסי של שמאל וימין, אך גם תרמה להזניית השיח הפוליטי בישראל. האופורטוניזם קיבל הכשר על גב הפופולריות של אריק שרון והפך ללגיטימי בשיח הציבורי, שגם כך לא ניחן בעומק רב. רמון, בכשרונו הבלתי נלאה למצוא הסבר לכל מהלך ולכל רעיון, הצליח לשכנע אפילו את שרון העקשן בנחיצותה של מפלגה שכל מטרתה להזיז את הלוחות הטקטוניים של הפוליטיקה. כעת מהווה פרישתו מכה לקדימה, שאיבדה את אחד מעמודי התווך שלה, מי ששמש כמוציא וכמביא.
רב המנתחים עוד ישוב?
שנים אמרו על רמון כי הוא קורץ מהחומר של ראשי ממשלות, אלא שעצלותו פגעה בו. רמון אהב את המערכת הפוליטית, ונדבק בחיידק שתוקף את רוב אנשי הציבור הישראלים, שמתקשים להיפרד מהחממה ששמה כנסת ישראל. הוא חלם חלומות גדולים, אך שנא את העבודה הפוליטית המלוכלכת - למרות שהצטיין בה יותר מרוב עמיתיו לספסלי הכנסת.
אויביו - ובעיקר שונאיו - יתקשו למצוא מילים טובות לתארו, אבל חבריו אומרים כי במשך שנות פעילותו היה פוליטיקאי ישר ומקצוען, איש שנעשה לו עוול בל יתואר.
הם עוד מאמינים שרמון יחזור, שפרישתו היא רק לצורך מנוחה ושאיפת אוויר. הוא עוד ישוב, הם אומרים, ובענק.
"רמון הוא פרשן הפרשנים, רב המנתחים הפוליטי, האיש שלא ידע לשמור על הפה שלו (תרתי משמע) ואחת מדמויות המפתח בפוליטיקה הישראלית", אמר עליו אחד היועצים האסטרטגיים הפוליטיים המוכרים בארץ, שצופה קאמבק. "הוא הודיע על עזיבתו הזמנית אולי רק כדי לחזור בעוד כמה שנים בקמפיין בזק מלא דימויים ימיים, כמועמד לראשות ממשלה".
האם אכן פרישתו של רמון זמנית? אין לדעת. מעתה יילך רמון לעשות לביתו, להגדיל את הונו, ואולי גם לחכות לרגע שבו עוד יתגעגעו אליו. כי מי כמוהו יודע איך עובדת המערכת הפוליטית שהוא עצמו עיצב.
לפנייה לכתב/ת 
