איך לשכנע אחות לשמור על טהרת המשפחה?
שאלה:
אחותי לא שומרת טהרת המשפחה, איך אוכל לשכנע אותה? (דנה, ירושלים)
תשובה:
דנה שלום,
לשכנע אדם המגדיר עצמו כ"אינו מאמין", לקיים מצוות, הוא משימה כמעט בלתי אפשרית, ואולי גם חסרת תועלת.
אנו מקיימים מצוות קודם כל וראשית הכל, מפני שה' ציווה אותנו בתורתו. מי שמקבל עובדה זו (בהסתמך על מעמד הר סיני, מעמד שהיה בנוכחות מיליונים מבני ישראל, בניגוד לדתות אחרות המבוססות על אנשים בודדים), ראוי לו גם לנסות להבין את משמעותן של מצוות, אם כי ההסבר אינו תנאי לקיום.
אם קיום המצוות מותנה בהבנתן, אזי התורה הופכת להיות לתורה אנושית, ואנו מקיימים אותה, כשם שמקיימים תיאוריות אנושיות אחרות. ייחודה של התורה, שהיא "תורה מן השמים".
אין עיקרון זה סותר את העובדה שהתורה מועילה לאנשים המקיימים אותה, במישור נפשי, חברתי, משפחתי ואפילו בריאותי.
מכל מקום, מי שמקבל את היסוד שהתורה היא מן השמים, ומתקשה בהבנת מצווה מסוימת, במקרה זה אפשר לנסות להסביר לו טעמי מצוות בהסתייגויות הנזכרות. לכן, אם אחותך מקיימת מצוות באופן עקרוני, ורק מתקשה בקיום ובטעמי מצווה זו, אפשר לקרבה להבנה.
המצווה של "טהרת המשפחה" מחייבת הרחקה גופנית (בעיקר יחסי אישות) בין בני זוג נשואים, מתחילת זמן ה"וסת", ספירת שבעה ימים נקיים אחר הפסקת הדימום, וטבילה במקווה כשרה כדי להיטהר, ולחזור למצב הרגיל.
בזמן האיסור מוגדרת האישה כ"נידה", והטבילה מוגדרת כטהרה. מטרת הטבילה במקווה באופן כללי היא, לטהר אדם טמא. הטומאה נובעת מסיבות שונות, והמשותף להם הוא קשר למוות. כך למשל המת מוגדר כאבי אבות הטומאה, והבאים איתו במגע נטמאים.
גם אישה נידה טמאה, משום שהיה בגופה פוטנציאל ללידת ילד חדש, והרקמות מרירית הרחם שהיו מוכנים לקליטת ביצית מופרית, נפלטים מגופה.
הטהרה אפשרית בכניסת האדם הטמא לתוך מקווה, מעיין או ים. כל אלו הם מקורות מים טבעיים, שהטובל בהם מכניס את כל גופו מתחת המים, וביציאתו כאילו נולד מחדש, (גם מקווה, אף על פי, שבבור הטבילה מחליפים את המים - יש בור המכיל מי גשמים, והמים שבו, משיקים לבור הטבילה, והם נחשבים מחוברים).
מחקרים רבים מאשרים כי נשים יהודיות השומרות על טהרת המשפחה, לוקות בסרטן הרחם, למשל, באחוזים קטנים הרבה יותר מיחסן באוכלוסיה.
חז"ל מצאו גם רווחים גדולים בזוגיות של זוגות נשואים המקפידים על טהרת המשפחה: "רבי מאיר אומר: מפני מה אמרה תורה נידה ... - מפני שרגיל בה, וקץ בה, אמרה תורה: תהא טמאה, כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה".(תלמוד בבלי מסכת נדה דף לא)
כלומר, קיימת סכנה ביחסי איש ואישה, שההרגל והשיגרה ביחסים שביניהם, יביאו לצינה ואדישות, במקום ריגושים שאנשים מחפשים ביחסי האישות.
ההרחקה של מספר ימים בין בני הזוג, יוצרת געגועים הדדיים, וריגושים מחודשים בפגישה, כמו בפעם הראשונה – "כשעת כניסתה לחופה". והמציאות אכן מאשרת דבר זה. (אגב, אני מכיר ויודע על זוגות רבים, שאינם מוגדרים כ"שומרי מצוות", השומרים על טהרת המשפחה מסיבה זו). וישנם הסברים וסיבות רבות נוספות.
ייתכן שהסברים אלה, בנוסף לעיקרון היסודי, ש"תורת ה' תמימה, משיבת נפש", וכי "כי הם חיינו ואורך ימינו", יועילו לקרב את המצווה אל השכל והרצון. כל טוב ובהצלחה (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
יש לכם שאלה? רבני צהר עונים לשאלותיכם בפרוייקט החדשו"ת של ynet ובבית ההוראה "CALL ההלכה" - טל': 1-800-200-377 בימים א' עד ה' - בין השעות 19:00 ל-23:00
מומלצים
