שטייניץ: המשבר עוד בעיצומו, האופוריה מסוכנת
שר האוצר אמר בפורום קיסריה: "אם יש כמה אינידיקטורים שאפשר לפרש אותם במובן חיובי, על סמך חודש-חודשיים, זה מוקדם מדי. התאוששות שוק המניות עדיין לא מעידה על התאוששות כלכלית ועל יציאה מהמשבר"
שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר היום (ד') בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי המשבר הכלכלי עדיין בעיצומו. שטייניץ הדגיש כי "האופוריה מסוכנת" ואמר: "גם התאוששות שוק המניות עדיין לא מעידה על התאוששות כלכלית ועל יציאה מהמשבר".
"הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה אמר פעם "מה שלא הורג אותי, מחזק אותי"", פתח שטייניץ את דבריו. "המשבר הנוכחי הוא קשה. אנחנו נצא ממנו חזקים יותר, ובריאים יותר. התוכנית הכלכלית שלנו מכוונת לכך שכלכלת ישראל תצא חסונה ותחרותית יותר בעולם בעקבות המשבר.
"עלינו לשאול לא רק איך להתמודד עם השלכות המשבר אלא לחזק ולתגבר את היתרונות היחסיים של ישראל כך שיעמדו לזכותנו בתום המשבר הגלובלי.
"ראיתי בדרך את כותרות העיתונים הכלכליים. מלים כמו גיאות ואופוריה כיכבו בכותרות, וחשכו עיני. אופוריה כזו מסוכנת ומוקדמת מדי. אנחנו נמצאים עדיין בעיצומו של המשבר, שלא יהיה ספק. יש כמה אינדיקטורים שאפשר לפרשם באורח חיובי, אבל אלה אינדיקטורים מעטים מדי ומצומצמים מדי. התאוששות שוק המניות לא מעידה על התאוששות כלכלית ויציאה מן המשבר. אנחנו נדרשים ויידרשו לנו כוחות רבים, וסבלנות רבה, לפני שנראה את קץ המשבר. הדרך עוד ארוכה.
עוד בפורום קיסריה:
"העולם חווה את אחד המשברים הקשים ביותר בעת המודרנית. בעולם כולו אנחנו חשים תחושה של איום ממשי על קיום הכלכלות החזקות בעולם. המשבר הנוכחי, בניגוד לקודמיו, יצר חרדה של ממש לגורל הכלכלה ושל המבנה הכלכלי. אנחנו חשים היטב את השלכות המשבר גם עלינו כאן בישראל.
"המשבר פוגע גם בנו. יש לנו צמיחה שלילית, יש לנו עלייה באבטלה. אנחנו חווים ירידה קשה של קרוב ל-25% בייצוא, ובמדינה שחלק גדול מהתוצר שלה מבוסס על ייצוא זו תופעה חמורה. אנחנו חווים גם ירידה דרמטית בהכנסות המדינה שמשאירה אותנו כממשלה עם בור בשנים 2009-2010 של כ-70 מיליארד שקל בהכנסות המדינה בהשוואה לתחזיות המקוריות.
"בין חברי הכנסת יש שאננות"
"דווקא בעת הזו, בין חברי הממשלה ובין חברי הכנסת יש מעין שאננות. מעין התעלמות, מעין תחושה של ימים כתיקונם. אנחנו חווים גם בממשלה וגם בכנסת את אותם ויכוחים רגילים, את אותם נסיונות להשיג הישגים מפלגתיים, לעיתים סקטוריאליים, לעיתים אישיים, להניף דגל כזה או אחר כאילו מדובר בשנה רגילה. כאילו סדר העדיפויות הברור והחד משמעי בעולם כולו, ויש סדר עדיפויות כזה במדינות אחרות, אינו רלוונטי לישראל. אבל הוא אכן רלוונטי. הוא חיוני.
"הכל חשוב. הבריאות חשובה, החינוך חשוב, וגם הפריפריה והסיוע לחלשים. הכל חשוב. אבל בתקופה הזו סדר העדיפויות בעולם כולו חייב להיות המשק והכלכלה. יש כאן איום אמיתי על המשק והכלכלה בעולם כולו ואם לא ניזהר הדבר עלול לקרות גם אצלנו.
"יחד עם זאת, חשוב לציין את הייחודיות של ישראל במשבר ביחס לרוב העולם המפותח. הגענו למשבר הזה מתוך צמיחה, אבל לא הבנו מה חוסנה. האם מדובר בצמיחה מבוססת או שמא מדובר בתופעה שמזכירה את הנמרים האסייתיים. גם שם חוו צמיחה מואצת אבל עם הזעזועים הראשונים התחולל משבר נורא שהוביל לקריסה.
"בריאות וחוסן נבחנים דווקא בעיתות משבר. ועם כל התופעות הקשות של המשבר העולמי שמורגשות היטב גם אצלנו, צריך לראות את חצי הכוס המלאה. לא ראינו בישראל את אותה תגובת שרשרת חמורה, שראינו בחלק גדול מהכלכלות בעולם המפותח. לא ראינו קריסה של הבנקים. להיפך, הם נשארו יציבים ומתפקדים. לא ראינו קריסה של חברות ביטוח. ראינו האטה משמעותית בפעילות שוק האשראי החוץ בנקאי, אבל גם שם אנחנו רואים סימני התאוששות".
"בניגוד למדינות אחרות גם לא ראינו תגובת שרשרת שהשפיעה על חברות תעשייתיות גדולות. לא נדרשנו להזרים מיליארדים בשביל להציל גופים פיננסיים או חברות תעשייתיות גדולות. גם בשוק הנדל"ן לא התגלתה כאן בועה כלשהי כמו במקומות אחרים.
"הפחתת המסים תהפוך את ישראל לאטרקטיבית"
"טוב עשתה הממשלה, וטוב עשה קודמי בתפקיד, שבתקופה קשה - אחרי קריסת ליהמן בראדרס - שלא נכנע לחרדות והפאניקה ופעל בשיקול דעת. זה הוכיח את עצמו, שהאמונה בחוסן של המערכת הפיננסית הישראלית באותה עת הוכיחה את עצמה גם היום".
שטייניץ הדגיש ואמר כי "שלושה אירועים מהעת האחרונה - שדרוג מקומה של ישראל במדד של מורגן סטנלי, קביעת מועד להצטרפות המשק לארגון ה-OECD ומתן האפשרות מצד הממשל האמריקני להשתמש בערבויות בהיקף של כ-4 מיליארד דולר - הם כולם סימנים טובים להכרה ביציבות המשק הישראלי".
לדבריו, "גם תוכנית הפחתת המסים ההדרגתית נועדה להפוך את ישראל לאטרקטיבית יותר, והיא מיטיבה בעיקר עם שכבות הביניים, אנשים שמרוויחים בין 10-20 אלף שקל בחודש. למרות שהתהליך יצבור תאוצה רק ב-2014, הוא יוצר ציפיות כבר היום. וכשחברת אינטל מחליטה לפתוח מפעל חדש, אנחנו סבורים שההסתכלות הזו של כמה שנים קדימה, שומרת על היתרון התחרותי שלנו".
יש מקום לאופטימיות זהירה. ולמרות שגאות בשוק המניות אינה אינדיקציה מספקת ליציאה מן המשבר, ישראל יצאה ממשברים בעבר לצמיחה מחודשת. נוכל להצעיד את ישראל תוך שנה או שנתיים צמיחה מחודשת".
לפנייה לכתב/ת 
