העיר הצהובה
"שומר מסך" חזרה למסך בתוכנית שכולה חומר לעוס מן העבר, המשמש בעיקר כתירוץ להראות בחורות בלנז'רה. גם כשיש קצה חוט של תחקיר, הוא נותר ללא מענה. לא הגיע הזמן להשתדרג?
קיץ. חם מאוד. "שומר מסך", תוכנית התחקירים השלישית של ערוץ 10 (אחרי "המקור" ו"אורלי וגיא בע"מ") חוזרת למסך, אבל מעט מאוד תשומת לב נשארה בתודעה המפויחת של הצופים. מה עושים? חוסכים מהם את הלעיסה ומעלים חומרים שכבר נלעסו בעבר עם תירוץ חדש (המאדאם של תל אביב עושה לתחקירן סיבוב בתי בושת, שממוקמים בין היתר ב-אללי!- הרחובות אסתר המלכה ופינסקר פינת בוגרשוב), מוסיפים קצת צילומים במצלמה נסתרת של בחורות בלאנז'רה המציעות פינוק לגברים מזדמנים וקטעים מתחקיר ישן על סחר בנשים, וקוראים לזה תחקיר נועז ומטלטל.
בחייכם, על מי אתם עובדים. זה אפילו לא עוד פרק בעיסוק בסחר בנשים שאתם אוהבים להגיח אליו מדי פעם, כשממוצע הרייטינג יורד. אלה אפילו לא הנוכלים הקטנים שאתם חושפים, כדי שנרגיש שמחר בבוקר נתעורר אל עולם נקי ובטוח יותר. חצי השעה הראשונה של "שומר מסך" היתה ראיון עצוב (אגב, היה הורג אתכם לשים כתוביות?) עם אשה שניהלה בתי בושת (כלומר עבדה אצל סרסורים), פלוס סיור לוקיישנים פלוס קפה ועוגיה פלוס דרושות. בתי בושת בבנייני מגורים? ערוץ הבית שלכם עצמו חשף את התופעה יותר מפעם אחת במהדורות החדשות.
בדוחק אני מוכנה להודות שיש משהו מסקרן באישיות של אשה, בת טובים בלעז, שמדברת באורח קר, מקצועי כמעט, על ניהול בית בושת, אחרי שבעצמה עברה התעללות מינית בגיל ההתבגרות. יש משהו מזעזע באשה שמצהירה "שידרגתי" על שיטות ניהול ושיווק בתי בושת שפיתחה, כאילו הרגע המציאה פורמט ריאליטי מהפכני. אבל זה ראיון ב"7 ימים", לא אייטם פותח בעונה חדשה של תוכנית תחקירים.
דווקא בתחקיר העוקב, על בכיר בתעשיית הזנות שהפך לעד מדינה, היה איזה קצה חוט – אחד העבריינים הכבדים בתחום הסחר בנשים הפך לעד מדינה, למרות שלוי החליט שבידי המשטרה היו כביכול די ראיות להפללת העבריינים גם בלעדיו. למה? לא ברור. לוי מתאר נפעם שמדובר בבנאדם מפוקפק – הרי רוב עדי המדינה הם צדיקים גמורים, מלצרים בבתי תמחוי המחלקים מרק לעניים – וביסס את הטענה שלו לגבי עבודת המשטרה על שיחות מוקלטות בהן נשמע עבריין אחר, שכבר הורשע, מדבר עם אחד הכפופים שלו, על הנשים העובדות.
משום מה, לוי מחפש תשובות אצל העורך שלו (למה? יש לו השכלה משפטית? הוא מעורה בעבודת המשטרה?), שמספר לו שככה זה ואין ברירה כי "עדי מדינה הם אנשים רעים". גם המשטרה חושבת ממש כמוהו, ותשובה ראויה לשמה אין. אבל מערכת "שומך מסך" עשתה ללא ספק עבודה מופתית: היא הצליחה למצוא את הטלפון של עד המדינה הנעלם, ואפילו שאלה אותו שאלות נוקבות כמו מה עניינים ואתה לא חושב שמגיע לך נו נו נו, לפני שהוא טרק להם בפרצוף.
פינת הטייקונים, שבה עסק הפעם לוי בנוחי דנקנר, שאמורה להראות לנו "איפה הטייקונים שולחים את היד לכיס שלנו", חשפה בפניכם – סקופ! – שלדנקנר יש המון נכסים, הוא מעורב בהמון חברות מסחריות וכל פעם שאתם קונים נייר סופג, אתם מעשירים את דנקנר עוד קצת. כל העסק היה, תסלחו לי, לא יותר מפרסומת חינם למוצרים של דנקנר, בפינה שמבוססת על שנאת עשירים מהזן הפופוליסטי ביותר, וסגרה תוכנית שיכלה להתפצל לאינספור היבטים מעניינים באמת – הפיכת הזנות לחוקית, זכויות סוציאליות ליצאניות וכו' – אבל העדיפה לדבר על כניסות ובונוסים. בפארפרזה על מה שאמרה פעם אשה אחת, לא הגיע הזמן להשתדרג?
