כלכלנים מזהירים מפני העמקת המיתון
בבנק ישראל טוענים כי ברבעון השני תירשם האטה בקצב התכווצות המשק. מולם מתייצבים כלכלנים בכירים, הטוענים שהנתונים מצביעים דווקא על עלייה בשיעור הצמיחה השלילית
בנק ישראל לא ישנה את תחזית הצמיחה שלו ל־2009, הצופה שהמשק יתכווץ השנה ב־1.5% למרות העדכון החד כלפי מטה שביצע לאחרונה הבנק העולמי בתחזית הצמיחה של כלכלת העולם. כך אמר בסוף השבוע גורם בכיר בבנק ישראל ל"כלכליסט".
לפני שבועיים שינה הבנק העולמי את תחזית הצמיחה השלילית שלו לכלכלה הגלובלית מ־1.7% ל־2.9%. לדברי הבכיר בבנק ישראל, הנתונים שכבר הצטברו בחטיבת המחקר בבנק מצביעים על האטה ניכרת בקצב התכווצות המשק ברבעון השני של השנה, זאת לעומת הרבעון הראשון שבו נרשמה צמיחה שלילית בשיעור שנתי של 3.9%.
את נתון הצמיחה המוסמך לרבעון השני תפרסם הלמ"ס רק באוגוסט, אבל הבכיר מעריך כי היא תהיה קרובה לאפס. לדבריו, הסיבה העיקרית לשיפור הצפוי בצמיחה היא הבלימה שנרשמה לאחרונה בירידות החדות ביצוא. הערכה ברוח דומה השמיע בסוף השבוע גם נגיד הבנק פרופ' סטנלי פישר, כאשר ציטט בכנס קיסריה נתונים חלקיים מסקר החברות לרבעון השני שיפרסם בנק ישראל באופן רשמי בעוד כמה שבועות.
הערכות אופטימיות אלה של בנק ישראל הפתיעו מאוד כמה מבכירי הכלכלנים במשק. בשיחה עם "כלכליסט" אמר מנכ"ל חברת מודלים כלכליים, ד"ר יעקב שיינין, כי לפי הנתונים שבידיו לא צפוי כל שיפור במצב המשק ברבעון השני, וכי הצמיחה השלילית עלולה אף לגדול מעט ולהסתכם ב־4%. "מה שמוביל את המשק הוא היצוא, שהוא כ־45% מהתוצר", אמר שיינין, "ובתחום זה אנחנו לא מזהים כל שיפור ברבעון השני".
הכלכלן הבכיר פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי הרצליה, היה אף נחרץ יותר. לדבריו, הנתונים שכבר פורסמו מעידים כי ביצועי המשק, ובייחוד אלה של המגזר העסקי, יהיו ברבעון השני גרועים אף יותר מאלה שנרשמו ברבעון הראשון. מלניק, לשעבר כלכלן בכיר במחלקת המחקר בבנק ישראל, מחשב בשנים האחרונות את מדד מלניק למצב המשק, המאפשר לאבחן תפניות בפעילות הכלכלית בזמן אמת.
עם זאת, יש להתייחס במידה מסוימת של הסתייגות גם לתחזיות בנק ישראל וגם להערכות הכלכלנים הבכירים. כאשר הלמ"ס מדווחת על צמיחה רבעונית שלילית בשיעור שנתי של 3.9%, בפועל מדובר בירידה של פחות מ־1% ברבעון אחד. לכן הפער בין הערכות בנק ישראל לבין אלה של שיינין ומלניק מסתכם בכ־1% בלבד.
במציאות שבה הלמ"ס מעדכנת כל כמה שבועות את נתוני הצמיחה לאחור, ובשיעורים חדים למדי, פער כזה בתחזיות יכול בהחלט להיות בגדר טעות סטטיסטית.