שתף קטע נבחר

 

מי שנקרא לתורה יכול לכבד בעלייה אדם אחר?

שאלה:

 

האם אדם שנקרא לעלות לתורה יכול לכבד בעליה אדם אחר? ומה אם האדם האחר אינו מקובל על הציבור? (ג. שרון)

 

תשובה:

 

ג. שלום,

 

מלבד עליית הכהן והלוי, סדר העולים לתורה אחר כך, תלוי במספר גורמים וחיובים המפורטים בהלכה. (שולחן ערון אורח חיים קלו)

 

בביאור הלכה (שם) מוסיף, שלמרות הכללים, בסופו של דבר המחליט והקובע הוא הגבאי, המשמש כשליחם של הציבור, ובתפקידו הוא מונע מחלוקות ומריבות.

 

כך גם מוסברת הלכה נוספת; אין עולים לתורה אלא אם כן, קראו לאדם לעלות, "אפילו ראש הכנסת או חזן, לא יקרא עד שיאמרו לו: קרא" (שם, קלט, ג), והסביר במשנה ברורה שני טעמים להלכה זו: א. "שאין ראוי שיחלוק אדם כבוד לעצמו". ב. כדי למנוע מריבות, שאם יעלו ללא קריאת הגבאי, "כל אחד יקדים עצמו". (משנ"ב שם סק"ו).

 

נמצא, שמי שלא קראהו הגבאי לעלות, אסור בעליה לתורה.

 

זאת ועוד. מי שקראוהו לעלות לתורה ולא עלה (אלא אם כן הוא באמצע תפילת עמידה וכדומה), מסתכן בקיצור חייו. כך היא לשון הגמרא: "מי שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא" (קוראים לו לעלות לתורה) - הרי הוא בכלל הדברים ש"מקצרים ימיו ושנותיו של אדם". (ברכות נה, א).

 

סיכום: אדם שקראוהו לעלות לתורה, אינו רשאי לכבד אדם אחר לעלות במקומו: א. כי אין עולים ללא רשות הציבור או בא כוחו (הגבאי). ב. כי הדבר מסכן את מי שקראו לו לעלות (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)

 

יש לכם שאלה? רבני צהר עונים לשאלותיכם בפרוייקט החדשו"ת של ynet ובבית ההוראה "CALL ההלכה" - טל': 1-800-200-377 בימים א' עד ה' - בין השעות 19:00 ל-23:00

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים