קרח יבש
עם אינפלציה מייגעת של דמויות ועלילות משנה וסיפור בסיסי בינוני ובנאלי, "עידן הקרח 3" יצליח לספק רק את הצופים שאהבו את שני הסרטים הראשונים - וגם זה רק בזכות הסנאי
עם פתיחת החופש הגדול, נשטפים מסכי הקולנוע בסרטי אנימציה. טכנולוגיית התלת מימד אמנם הפכה לסטנדרט - אבל הפערים באיכות, בהבנת השימוש בטכנולוגיה, במקוריות של עיצוב הדמויות ובהעזה להגיע למקומות לא צפויים מולידים מוצרים בינוניים כמו "עידן הקרח 3".
"עידן הקרח" מעולם לא התקרב לפסגות של פיקסאר, ואפילו לא השתווה למיטב סרטי דרימוורקס. סוג של ידידות טובת לב בין בעלי החיים, קצת סלפסטיק בחסות הסנאי החמדן וההיפר-אקטיבי סקראט, והופ, נוצרה עוד הסחת דעת מספקת לילדים מוכי חום. סביר להניח שיוצרי הסרט יודעים מה הם עושים. מי שאהב את שני הסרטים הראשונים, ייהנה גם בשלישי.
כדרכם של סרטי חבורה ממין זה (סרטי "מדגסקר" לדוגמה), מסרט לסרט מתווספות דמויות לגרעין ההולך ותופח של דמויות היסוד. הניסיון ליצור עלילה שתהפוך את כל הדמויות לרלוונטיות בפרק הבא, שתאפשר לכל דמות לעבור את תהליך ההתפתחות המספק שלה, הופך את העלילה לטרחנית ומייגעת.
"עידן הקרח 3". אצל פיקסאר זה לא היה קורה
כמה מייגעת? מני הממותה חושש מבואו של הצאצא מזוגתו אלי. חרדותיו של האב לעתיד משפיעות על הדינמיקה עם שאר חברי הקבוצה. דייגו הטיגריס מתחיל להרגיש לא שייך ומתכנן התנתקות מהחבורה. סיד העצלן נעלב מהפקפוק של מני בכישורי ההורות שלו, ומחפש דרך להוכיח את היותו קרוב ראוי לצאצא. מדוע כל זה אמור לעניין ילדים? אין לדעת. אבל ספק אם האנשים המבוגרים שילוו אותם לקולנוע זקוקים לחיות באנימציה ממוחשבת בכדי להרהר בבעיות אלה.
הדינוזאורים מכים שנית
במטרה להימנע משעה וחצי של דשדוש בבעיות ההורות, הגו יוצרי הסרט את ההברקה הבאה: העובדה שעידן הקרח מתרחש לאחר עידן הדינוזאורים אין פירושה שלא ניתן יותר למצוא זוחלי ענק. הופעתם של יצורים אלה בסרט הראשון היתה רחוקה מלמצות את הפוטנציאל המסחרי הטמון בהם וכעת, עם הגעתה של טכנולוגיית התלת מימד, יש למצוא דרך להחזירם.
סיד, נחוש להוכיח את כישוריו כהורה, מאמץ שלישיית ביצי ענק המתפתחת לתינוקות טיראנוזאורוס רקס חביבים. אבל מאחורי כל גור טיראנוזאורוס עומדת אמא עצבנית, ומאחורי האמא העצבנית ומתחת לפני הקרח, עומדת – הפתעה – ממלכה שלמה של דינוזאורים וצמחי ענק רעבתניים.
בשביל להחזיר את הדינוזאורים, אפשר לשחק קצת עם הפרה-היסטוריה
בממלכה אבודה זו הם יצטרכו לשרוד יחד ולגבש מחדש את מה שהתערער. כל אחד ימצא, בשטנץ המוכר לעייפה, את מה שהיה חסר לו במסע, בעזרתם של חבריו לדרך. כמדריך בדרך חתחתים זו ידריך אותם באק, סמור הרפתקן עם רטייה על עינו האחת, הרוכב על דינוזאורים להנאתו.
כוחו של סנאי אחד
מה שמציל את הסרט משיממון הוא הגיבור האמיתי של סדרת הסרטים – סקראט הסנאי. מול הקשקשת השמרנית של הדמויות האחרות, תהליכי ההתפתחות וההארה, הרגש הסימפטי והצפוי, עומדת דמות שלקוחה היישר מעולם האנימציה האבסורדית של האחים וורנר.
כמו וויל אי. קיוטי, דמות שהשפעתה הישירה על סקראט היא יותר מברורה, גם כוכב סרטי "עידן הקרח" הוא דמות שטוחה לחלוטין. ללא קול, ללא עולם רצונות
מורכב, ללא התנהגות הגיונית. כל מאווייו מרוכזים בניסיון להשיג את הבלוט הבא, וכל מהלך חמדני שכזה סופו להסתיים בתסכול אין סופי וברטט עצבני של עפעף העין.
בשלב זה כבר ברור ליוצרי הסדרה כי הדמות היא האטרקציה המרכזית, ולכן נוכחותה הפכה למשמעותית יותר מבסרטים הקודמים. הפעם גם סקארט קיבל קונפליקט מתפתח משל עצמו: סנאית מפתה וערמומית שתאלץ אותו לבחור בין הבלוטים האהובים והאהבה. קצת יותר רשעות, קצת יותר אומץ ופחות נוסחאות שבלוניות הופכות את הופעת הדמות לסיבה היחידה המצדיקה רכישת כרטיס לסרט זה.
