מס-פיק עם הלוקשים

גם אם החליטו לבסוף לא להטיל מע"מ על פירות וירקות, מוקדם מדי לנוח על זרי הדפנה. אנחנו צפויים לאכול אותה מכיוון אחר. כאלה אנחנו.

הרי מה גרם לנתניהו לבטל את רוע הגזירה החשובה וההכרחית? האם חילחלה כאן ההבנה העמוקה, שבניגוד לסיגריות, מדובר במצרך מאוד בריא, ירוק וידידותי? האם ההתרעות של מומחים מתחום הבריאות כי המהלך יגרור לירידה בצריכת ירקות ויגדיל את התחלואה בציבור שכבר עכשיו סובל מיתר לחץ (דם) ועצבים רופפים מהפליק-פלקים של כל העושקים במלאכה? האם איומי ש"ס בשח-מט על הממשלה או שמא ביבי ושטייניץ פשוט הטילו אמש מטבע וכך הוחלט שלא להטיל מע"מ?

רק לפני כחודש, כשהעלו את המס על מחירי הסיגריות, אמרנו דיינו. הרי בינינו, סיגריות זה לא בריא. על מה נצעק ומה לנו כי נלין? לא נעים. אז עישנו עוד חפיסה מהתסכול והמשכנו לקטר עד לעונש הבא: העלאת מחירי הדלק ב-30 אגורות לליטר, שנעשתה באישון ליל. כאן כבר ממש כעסנו. צעקנו חמס ושאלנו בקול רם, מדוע לא הכינותם אותנו מראש? הרי אתם שם באוצר יודעים עד כמה הישראלים אוהבים "לדפוק את המערכת". אז תנו לפחות את אותה תחושת "ניצלתי", "הרווחתי", "שיחקתי אותה". אבל באוצר החליטו על מחטף ולכן גם חטפו. בעיקר ביקורת מילולית.

ואז הגיע מבול ההסברים המלומדים מבכירי האוצר שהתגלו יותר כפקחי תנועה. הם הודו כי לא היה מדובר בתקלה טכנית, אלא בהכוונת אגף התנועה ברשות המסים שחששו מהתורים הארוכים שהיו עלולים להיווצר בכניסה לתחנות הדלק ולסכן את שלום הציבור. אהה... לבסוף נשמעו גם טיעונים רציניים מתחום הכלכלה – בין שרבוב המילים פיסקאלי ונומינאלי, אפשר היה לשמוע גם את בועז סופר, סמנכ"ל בכיר ברשות המסים, מסביר שהטלת מס בבום טראח מכניסה הרבה מאד כסף וגמרנו. ולכן לדבריו היה צריך לעשות אותה בשושו. אתם הבנתם את זה?

הדלק והסיגריות הן הדוגמאות הבולטות שכבר מוסו ונמאסו עלינו. אבל בזמן משבר עולמי ומיתון אנחנו עוד עלולים לפגוש בקרוב איזו העלאת מס על טיטולים. נכון, זה חרא של רעיון, אבל הביקוש הקשיח למוצר הרך והגמיש מכניס הרבה מאוד כסף. תמיד אפשר יהיה לעטוף את זה יפה ונקי לטובת כדור הארץ ואיכות הסביבה ובהדרגה נתרגל לטעם הרע ונבלע את הגזירה.

רוצים עוד? אפשר גם להעלות את גובה המס על חלקות קבר. אה. מתברר שהעלאה כזו, על קבורה רוויה, כבר עם רגל אחת בקבר. היא יצאה לדרך בפברואר 2009. גם כאן יספרו לנו שהצעד יעודד שריפת גופות ויחסוך בעתודות הקרקע לקבורה. מה לעשות שהביקוש שלנו למות ממש קשיח, ובניגוד לסיגריות, עם כל הרצון הטוב, אנחנו לא ממש יכולים להיגמל מהמוות. זה אולי גם סוף כל סוף יעניק פרשנות נאותה למשפט הסתום "טוב למות בעד ארצנו".

למרות המחטף המכוער שבהעלאת מחירי הבנזין, ולמרות הפגיעה הקשה בכל שרשרת הצריכה של כ-ו-ל-נ-ו, שום הפגנה לא התקיימה אז; שום צומת או כביש לא נחסמו לתנועה; אף גוף לא צעק ושום ח"כ לא ממש צפצף (רק עלינו ובגדול). מה שהיה הוא שיהיה.

ניתן לשער שאותם המזגזגים שקושרים הבוקר כתרים ומנכסים לעצמם את הקרדיט לניצחון במאבק החברתי בעניין המע"מ על הירקות, כבר מתכננים את המס הבא בדרך למילוי קופת האוצר. הם מבינים שאחרי הכל, פרט למספר פרות קדושות ושאר ירקות, אצלנו יש ביקוש ללוקשים שמאכילים אותנו. עכשיו רק צריכים לבדוק באוצר איך ממסים לוקשים.

אמנון סופר, עיתונאי