חברת מקורות וניתוק המוסר היהודי
המוסר היהודי לא מאפשר לאנשי הצבא הדרוזים שמשרתים בעזה לנתק שם את זרם המים, אך כשהם שבים לבתיהם - הם מגלים שלחברת מקורות ערכי מוסר שונים בתכלית
הבדיחה הפנימית בחורפיש מספרת שמרוב קצינים, לוחמים ואנשי כוחות ביטחון, הכפר הוא בעצם בסיס שרק חסרים לו גדר וש.ג. אני פותח בבדיחה זו למרות הסכנה המובנת, שיגידו: "הנה עוד דרוזי שמנופף בשירות הצבאי כדי לבקש עוד זכויות".
אני מוכן לגלות הבנה וסובלנות כלפי הרבה סוגיות ביחסי מיעוט ורוב או ביחסי האזרח והמדינה, אבל מדיניות אכזרית, עיוורת וחסרת לב ותבונה כמו ניתוק יישובים שבהם חיים עשרות אלפי תושבים ממים - לעולם לא אקבל ולא אבין.
נסו לדמיין את אותו גיבור קרב שזה עתה חזר לחורפיש או לכפרים דרוזים אחרים מעזה. בהיותו לוחם בצבא מוסרי הוא לא מורשה לנתק את המים לתושבי עזה ולאנשי החמאס, אבל אצלו בבית אין מים ימים שלמים. לא למקלחת, לא לבישול ולא לשתייה. כדי לתמוך בו בשעותיו הקשות, שלחו את ילדיו מבית הספר הביתה, כי אסור ללמד כשאין מים.
אבל תשכחו משירות צבאי או תרומה לחברה ולמדינה. כל אזרח באשר הוא זכאי לאספקת מים, משאב חיים יסודי שהוא גם רכוש הציבור, ותודה לאל, עוד לא הופרט. גם אם חצי יישוב לא משלם מסים, זה לא מעניין אף אחד. כל התירוצים של ראשי חברת מקורות לא יועילו, שכן הגיעו מים עד נפש.
אני שואב את אבחנות המוסר שלי ממקורות מוסריים עדיפים בהרבה על אלה של חברת מקורות, קרי: ישירות מתורת ישראל. ראו זה פלא, במפגש ההיסטורי הראשון בין הדרוזים ליהודים שהתקיים בין משה ובנות יתרו, כמסופר בספר שמות, נחלץ משה לעזרתן של הגויות ממדיין, והניס רועים שמנעו מהם לדלות מים מהבאר.
יתרו חותן משה היה גוי, ולפי האמונה הדרוזית הוא הנביא שועיב, הדמות החשובה ביותר בדת הדרוזית. אם משה היה פועל על פי המוסר של חברת מקורות, הוא היה ממשיך בדרכו ואומר לעצמו, "מה לי ולריב של גויים על מים". כפי שמקורות משגרת כל אזרח ששילם את חשבונות המים כל חייו לריב עם המועצה שלו או עם השכנים שלו, שלא שילמו אותם.
משה לשמחתנו לא עשה זאת, ולכן גמולו היה לא רק שידוך לציפורה בת יתרו אלא שיעור המנהל הציבורי הראשון בהיסטוריה. יתרו לימד את משה למנות אנשי חייל כשרי אלפים, מאות ועשרות כדי לטפל בענייני העם.
אני מקווה שכשראשי מקורות יקראו את הדברים, הם ירגישו לרגע מבוכה על כך שבגדו בשליחות היהודית, הלאומית והאזרחית שלהם. לאחר מכן אולי יכנסו מייד ישיבת הנהלה שתקבל החלטה עקרונית כי במדינת היהודים לא מנתקים עשרות אלפי אזרחים תמימים ממשאב חיים חיוני כמו מים.
לגבי חובותיהן של המועצות וחשבונות המים - אני בטוח שהיועצים הארגוניים והמשפטיים של מקורות יכולים למצוא הרבה פתרונות יצירתיים להתחשבן עם מי שלא משלם, ולא לפגוע באזרח הטוב שעושה זאת.
אם הם עדיין זקוקים לעצה מצאצאי יתרו, עליהם לפעול לחקיקה או לתיקון תקנה של שר הפנים, לפיה כל מועצה שכשלה בניהול חשבון המים תחויב בפתיחת חשבון בנק נפרד לנושא. המועצה תוכל למשוך כספים מחשבון זה רק אם שילמה את חובה למקורות, ורק אם יש לה יתרות.
לא יתכן שכל נותני השירותים בישראל: חשמל, טלפון, כבלים ועוד רואים את האזרח כאדם וכצרכן יחיד, אך חברת מקורות מתייחסת אליו כשבת ומענישה אותו עונש קבוצתי.
יתרו אמר למשה: "אנשי חיל יראה אלוהים, אנשי אמת ושונאי בצע" (שמות כ"א). אם אלה לא יימצאו בחברת מקורות, אני מקווה שהם יימצאו במשרד הפנים, בוועדת הפנים או בבית המשפט העליון. בכולם יושבים אנשים שלא שכחו מוסר יהודי מהו.
רדא מנצור, קונסול ישראל לדרום מזרח ארה"ב ושגריר ישראל לשעבר באקוודור. בימים אלה ביתו שבעוספיא מנותק מזרם המים
לפנייה לכתב/ת 
