אובמה בדרך לרוסיה: האם ייפתרו המחלוקות?
מה הסיכויים שהנשיא ברק אובמה יצליח לפתור את הבעיות המעיבות על יחסי וושינגטון ומוסקבה בפגישותיו עם דמיטרי מדבדב וולדימיר פוטין? מומחים מזכירים כי למרות שהדייר בבית הלבן התחלף, האינטרסים האמריקנים - והרוסיים - נותרו בעינם, וייתכן שהפערים בין העמדות גדולים מדי
לקראת הפסגה במוסקבה - התפתחויות אחרונות
- איתות לגאורגיה ולארה"ב? תמרונים רוסיים בקווקז
- מדבדב לארה"ב: עכשיו הזמן לשלב כוחות
- אובמה: פוטין חי בעבר
- פוטין לאובמה: נטוע בהווה
הנושאים במוקד הפסגה שמונחים על הפרק לא היו יכולים להיות חשובים יותר: סוגיות של פיקוח על הנשק, בכלל זה הפיקוח על הנשק האסטרטגי וצמצומו, וההצטיידות במערכות הגנה מפני טילים, וכן עניינים שנמצאים ברומו של עולם כמו ההתגרענות האיראנית, המשך ההתגרות של צפון קוריאה, המבוי הסתום במזרח התיכון ובעיות מתחום האנרגיה. כן תבקש וושינגטון ממוסקבה לסייע לה ולפתוח את שטחה האווירי בפני שיירות אספקה לחיילים באפגניסטן.
צבי מגן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה ואיש המכון למחקרי ביטחון, מסכים כי מסעו של אובמה לרוסיה הוא החשוב ביותר שערך עד כה. "היחסים עם רוסיה הם אולי בעיה מיידית פחות וכאובה פחות מההתרסה של צפון קוריאה והחתירה לגרעין של איראן, אבל ברמה האסטרטגית הם הכי חשובים, והאינטרסים המרכזיים של ארה"ב עומדים כאן על הפרק. רוסיה היא השחקן הכי חשוב במערכת הבינלאומית מבחינת ארה"ב, ואובמה חייב להסדיר את היחסים כי הם יעצבו את כל המכלול הבינלאומי", הוא אומר ל-ynet.
מדבדב עם נשיא איראן. מוסקבה לא נרתמת (צילום ארכיון: AP)
מלחמה קרירה
מאז שנכנס אובמה לתפקידו, חלה התחממות מסוימת ביחסים בין שתי המעצמות – שנקלעו לשפל חמור בשלהי כהונתו של נשיא ארה"ב הקודם ג'ורג' בוש. למרות שבין בוש לפוטין שררה מערכת יחסים קרובה, שאפשרה לנשיא האמריקני לטעון כי "התבונן לתוך נשמתו" של מקבילו הרוסי, הקשר בין מוסקבה לוושינגטון נקלע בשנתיים האחרונות למשבר שהעלה באוב את ימי המלחמה הקרה, לפחות בכל הקשור לרטוריקה הרוסית. המוקש העיקרי היה תוכניתה של וושינגטון להציב מערכת להגנה אווירית ומכ"ם רב עוצמה במדינות מזרח אירופה, צעד שנתפס על ידי מוסקבה כחדירה בוטה לתחום סמכותה והשפעתה, וכאיום על ביטחונה. גם התמיכה האמריקנית ברעיון הרחבת נאט"ו מזרחה לתוך "חצרה האחורית" של רוסיה לא הועילה להפגת המתח בין שתי המדינות. מהעבר השני של המתרס, וושינגטון הביעה מורת רוח מהעובדה שמוסקבה סירבה לתמוך בהחרפת הסנקציות על איראן בשל סירובה המתמשך לשעות לדרישה הבינלאומית להפסיק את תוכניתה הגרעינית.
בבית הלבן אמנם התחלף דייר – אך האינטרסים האמריקנים לא עזבו את וושינגטון יחד עם הדייר הקודם. עוזרו של אובמה לעניינים רוסיים ואירו-אסיינים, מייקל מקפאול, הבהיר זאת במפורש, כאשר צוטט הבוקר ב"וושינגטון פוסט" כאומר שהממשל האמריקני אינו מתכוון להתפשר עם רוסיה "בענייני הרחבת נאט"ו או בעניין מערכת הטילים". "אנחנו מתכוונים להגדיר את האינטרסים הלאומיים שלנו, וכן את האינטרסים המשותפים לנו ולבנות בריתנו באירופה", אמר.
במקביל, גם רוסיה מאותתת שלא תיסוג מדרישותיה. בראיון ששודר היום בתחנת טלוויזיה רוסית, אמר מדבדב כי ארה"ב תהיה חייבת להתפשר בנוגע להצבת הטילים – אם היא מעוניינת להגיע להסכמה על הסכם חלופי לאמנת צמצום הנשק האסטרטגי START, אמנה המסדירה את מספר ראשי הנפץ הגרעיניים שבהם מחזיקות שתי המעצמות. תוקפה של האמנה יפוג בעוד חמישה חודשים בדיוק, ואחת ממטרות הפסגה ברוסיה היא למצוא חלופה מקובלת על שני הצדדים להסכם, שעליה מתקיים משא ומתן זה חודשים ספורים. "בעינינו, העניינים האלה קשורים זה בזה", אמר הנשיא הרוסי היום. "יש צורך להפגין איפוק ויכולת להגיע לפשרה".
כישלון בלתי נמנע?
לאור חומרתן ומורכבותן של הבעיות העומדות על הפרק, ולנוכח ההתבטאויות של שני הצדדים קודם למפגש, קשה שלא לחשוש שהפסגה הזאת תסתכם במפח נפש. "בנסיבות הקיימות, ולנוכח האינטרסים הגאופוליטיים הנוכחיים, לא נראה לי שיש מספיק מרחב כדי שרצונם של שני הצדדים ימולא", מציין מגן. "הרוסים לא יוכלו לוותר על תפיסת עולמם, ואילו האמריקנים לא עתידים להתקפל. הרי הגישה של אובמה היא רק משום שינוי טקטיקה, ולא שינוי אינטרסים".
מופרך לקוות לפתרון? בובות של אובמה, מדבדב ופוטין (צילום: רויטרס)
ייתכן שהשאיפה שבפסגה אחת יצליחו שני המנהיגים לפתור בעיות עמוקות היא מופרכת מיסודה. "לרוב, בנושאים בינלאומיים ברמה כה גבוהה, העניינים לא יכולים להסתדר בהינף יד", אומר ל-ynet הפרופ' אמנון סלע מומחה ליחסים בינלאומיים ולאסטרטגיה סובייטית מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. למרות זאת, הוא סבור שגם אם שני הצדדים רחוקים מאוד מהסכמה, ישנם צעדים שהם יכולים לנקוט בניסיון להתקרב.
"האמריקנים יכולים להחליט על הקמת ועדות משותפות, למשל, לערוך בדיקת היתכנות, שלא נעשתה מעולם, של מערכת הטילים והמכ"ם, כדי לבחון אם היא תהיה מסוגלת להגן על ארה"ב ועל אירופה מפני מתקפת טילים איראניים. בדיקה שכזו תוכל לצנן את הרוחות הלוהטות ולשפר את האווירה. כן ניתן לערוך בדיקה משותפת לשתי המעצמות של סוגיית הגרעין האיראני. אלה הנושאים שעומדים על הפרק, ונראה שהעובדה שאובמה הביע נכונות לדון בכל דבר מהווה פתח לבדיקות כאלה", מפרט סלע.
"אובמה גם יכול להתנות את הקפאת הטילים בדרישה מסוימת מהצד השני – נניח, הדרישה שרוסיה תירתם ותסייע בסוגייה האיראנית", מוסיף מגן. "נראה שיהיה צורך להגיע להבנות בשיטה 'תהליכית'".
מי מפחד מדיאלוג?
גישתו של אובמה, שלפיה ארה"ב פתוחה לדיאלוג עם גורמים שונים בעולם, היא בו בעת חיובית ושלילית בעיני רוסיה. לדברי סלע, "אובמה מנסה לייצר אווירה של משא ומתן, גם אם לא בהכרח של הסכמה, ובאווירה זו נוח יותר לקיים דיאלוג".
מנגד, מגן סבור כי גישתו של אובמה דווקא הציבה בעיה בפני מוסקבה. "כשאובמה מציע לאיראן הידברות הוא פוגע ברוסיה, כי הוא 'תופס' את הנישה הרוסית. רוסיה מנסה להצטייר כמי שיכולה להיות צד להידברות עם כל הצדדים. אחרי שאובמה הכריז שגם הוא נכנס למימד הזה, הוא השתלט על המקום שלה, ועכשיו היא מנסה להפעיל לחצים". לדבריו, מסיבה זו גם הכריזה כי תמכור טילי S300 לאיראן. "הם עושים את זה כדי שיהיה להם לאן לסגת, כדי להצטייר כמי שעושים ויתורים, וכדי שניתן יהיה להסדיר כמה נושאים", הוא מסכם.
לפנייה לכתב/ת 
