רוצים לבנות? בדקו האם הקרקע מזוהמת

בקרוב, כל מי שיבקש היתר בנייה במחוז תל-אביב יאלץ לבצע על חשבונו סקר לאיתור קרקע מזוהמת. התנאי המקדים הזה מופיע בתוכנית אב חדשה שמגבש מחוז תל-אביב במשרד להגנת הסביבה, והוא יסיע לאתר, למפות - ובהמשך גם לטפל - במאות אתרים באזור המרכז שבהם הקרקע מזוהמת בחומרים רעילים ומסוכנים ועד היום לא.

התוכנית החדשנית, שצפויה לקבל בקרוב את אישורה הסופי של הוועדה המחוזית, אמורה לתפוס את מקומם של נהלים השונים ותוכניות מתאר המקומיות שגובשו באופן נפרד בכל רשות. כשתאושר, יהיה נוהל מחייב בנושא עבור 13 רשויות מקומיות במחוז, וככל שיתקבלו אישור בנייה יאותרו - ויטופלו - קרקעות מזוהמות במחוז.

"אנו עובדים על התוכנית כבר שנה וזוכים להיענות יפה מכל הרשויות במחוז", אמרה ל-ynet האדריכלית נילי יוגב, מתכננת מחוז תל-אביב במשרד להגנת הסביבה. יוגב הדגישה שפרט לנוהל האחיד והשקוף, תשמש התוכנית גם כמגן עבור שטחים פתוחים באזור. "אנחנו נלחמים בציפורניים על השטחים הפתוחים וחלק מהפתרון הוא לדאוג גם להשמשת שטחים מזוהמים".

עוד על קרקעות מזוהמות:

• בגלל זיהום הקרקע תעוכב הבנייה במתחם תעש
• עיריית תל-אביב נגד הקמת מגדל במתחם תעש
• דו"ח: גזים רעילים בבתי ספר באזור נחלת יצחק
  

התוכנית כאמור צפויה לעלות לדיון בוועדה המחוזית - שם כנראה תאושר - אך בינתיים יש רשויות שכבר פועלות על פיה מיוזמתן. בתל אביב ובחולון למשל,  קיים כבר עתה נוהל המחייב ביצוע סקרי קרקע, טיפול בקרקעות מזוהמות וגם מיגון מבנים מפני חדירת גזי קרקע כתנאי למתן היתרי בנייה.

מה בקרקע? מתכות כבדות וחומרים מסרטנים

אהרון שטרול, אחראי קרקע ומים ברשות לאיכות סביבה בעיריית תל-אביב הסביר: "בכל שנה נערכים בשטח תל אביב עשרות סקרי קרקע, ובמקרים מסוימים, אם מדובר בזיהום חמור, יש גם צורך לפנות את הקרקע הפגועה". 

לדבריו, בתל אביב הבעיה קיימת בעיקר באזור דרום העיר, שם פעלו באופן מסורתי מרבית מוקדי התעשייה והמלאכה. מנתוני המשרד להגנת הסביבה עולה כי בשנים קודמות פעלו באזור תל אביב למעלה מ-100 מפעלים לציפוי חלקי מתכת (כיום אגב פועלים כ-40 מפעלים כאלה) אשר עשו שימוש בחומרים רעילים ומסרטנים, שזיהמו את סביבתם.

משמעות ההנחיה החדשה עשויה להיות לא פשוטה - וגם לא זולה כלל. שטרול ציין כי ביצוע סקרי קרקע הופך לא פעם לתהליך ארוך, המתבצע בצמוד להנחיית אנשי המשרד להגנת הסביבה, ואשר מצריך מספר שלבים: "התנאי הראשוני הוא לבצע סקר היסטורי ולבדוק ברשומות איזו פעילות התקיימה בעבר במקום. בשלב הבא, אם חושדים שהקרקע עלולה להיות מזוהמת, מבצעים סקר מצומצם. אם אכן מתגלה זיהום - יש להרחיב את הסקר ולבצע בדיקות נוספות". אם מתגלים בקרקע זיהומים נרחבים, עלול התהליך לעלות מאות אלפי שקלים.

הבעיה: המזהם לא משלם

למה זוהמו קרקעות במחוז המרכז? הזיהום נגרם במרבית המקרים מפעילותם של מפעלי תעשייה, תחנות דלק, מוסכים ואתרים סילוק פסולת. כך למשל, מפעלי התעשייה הצבאית שפעלו ובחלקם עדיין פועלים במחוז, הזרימו לאורך השנים שפכים תעשייתיים ופסולות ישירות אל לקרקע ללא כל טיפול - שחלחלו וזיהמו גם את מי התהום. זיהומים נפוצים נוספים הם זיהומי גזים, המצטברים במבנים תת קרקעיים שאינם מאווררים - דוגמת חניונים ומרתפים.

הטיפול בזיהומים אלה מורכב, משום שבמרבית האתרים המזוהמים פועלים כיום עסקים אחרים שאין להם כל קשר ליצירת הזיהום - בעוד שהמפעל המזהם אינו קיים יותר. כך, בניגוד לכלל "המזהם משלם", יוצא כי בעל העסק הנוכחי או בעלי הקרקע נדרשים לטפל בזיהום שלא הם יצרו.

הצורך בגיבוש תוכנית האב נולד במקור בשל העיכוב המתמשך בחוק קרקעות מזוהמות - חוק שהוצע באופן פרטי בכנסת הקודמת על-ידי חברי הכנסת אופיר פינס (עבודה), דב חנין (חד"ש) ומיכאל מלכיאור (עבודה-מימד) אך זכה להתנגדות דווקא מצד המשרד להגנת הסביבה. במשרד טענו כי הם מקדמים בעצמם הצעה ממשלתית מקיפה יותר.  

המתכננת יוגב ציינה כי בעקיפין עשויה התוכנית להשפיע גם על תחום רשיונות העסק במחוז, וייתכן שמבקשי רשיון עסק שאינם מחזיקים היתרי בנייה ייאלצו גם הם לבצע סקרים. באשר לעלות - שטרול ציין כי כשמדובר ביזמי נדל"ן, בעיקר בקרקעות מבוקשות באזור תל-אביב, העלות שולית ואינה מרתיעה אותם.

"אך בכל הנוגע למבקשי רשיון עסק - זה עשוי להוות שיקול. המטרה היא לנקות את הקרקע ולמזער סיכונים סביבתיים, אבל למעשה יוצא שבגלל שהמדינה אינה יכולה לטפל בתופעה, היא 'מגלגלת' את העלות על היזמים ובעלי העסקים".