עכשיו מתחיל עידן הננו
"כשרפאלה עוד היתה המחנכת/ איציק לוי קרא לי "זוננו"/ אז באו בנים אחרים/ והסבירו לי שננו/ זו/ המידה הכי קטנה". שירים של המשוררת והמחזאית ננו שבתאי
השֵם
נוֹלְדָה לָהּ תִּינוֹקֶת מֻשְׁלֶמֶת
בְּשִׁיטַת לֶבּוּאָיֶיה
וְאַבָּא שֶׁלָּהּ נָתַן לָהּ שֵׁם
נָנוֹ
וְהִיא רָצְתָה נוֹנָה
מֻשְׁלָם אֲבָל הָפוּךְ
וְאִם לֹא - פַּעֲמוֹנִית
אוֹ צִבְעוֹנִית
וַאֲנִי רָצִיתִי נוֹנָה
הַלֵּדָה לֹא אַלִּימָה
אֲבָל אָז מָה
הַפַּחַד מִבּוֹרֵא הַשֵּׁם
זֶה מַה
תָנַ"ך הָאַהֲבָה -
בְּגִידָה
אֲזַי אֶרְקֹד לְנַעֲלֵי זוֹ
שֶׁבּוֹרְחִים אֵלֶיהָ
זוֹ לֹא נָנוֹ
אַךְ גַּם הִיא
תִּזְדַּקֵּן לבסוף נְטוּשָׁה
"עַלְמָה שֶׁגּוּפָהּ מָלֵא פְּטָמוֹת
כָּל הָעוֹלָם יוֹנֵק מִמֶּנָּה וְאַחַר כָּךְ סולד"
אֲנִי בּוֹכָה לַגְּבָרִים הַנְּשׂוּאִים
אַל תֵּלֵךְ
אַל תֵּלֵךְ
אני שִפְחַת מִינָנוֹ שֶכָּזאת
וְכָל הַקְּלִישָׁאוֹת
שֶׁנּוֹלַדְתִּי מֵהַקֶּצֶף שֶׁלָּהֶן.
*הציטוט לקוח מתוך הספר אהבה מאת אהרן שבתאי.
הַשֵם 2
לִפְנֵי הַשֵינָה, כְּשֶהָיִיתִי קְטַנָּה, הָיָה אָבִי, שֶהוּא מוּמְחֶה גָדוֹל
בְּמִיתוֹלוֹגְיָה יְוָנִית,
מַמְצִיא שִירִים וּמְסַפֶּר לִי סִיפּוּרִים:
"לִפְנֵי הַסְּפִירָה, בַּמֵאָה הַשְּבִיעִית, חַי מִימְנֶרְמוֹס, הַמְּשוֹרֵר הַגָדוֹל.
לְמִימְנֶרְמוֹס הָיְתָה אֲהוּבָה, וּשְמָה הָיָה נָנוֹ.
נָנוֹ הָיְתָה נַעֲרָה יָפָה וּמַקְסִימָה מְאוֹד,
וְהוּא אָהַב אוֹתָהּ כָּל כָּךְ, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶהוּא כָּתַב לָהּ
סֵפֶר, שְמוֹ כִּשְמָהּ:
נָנוֹ..."
אַךְ אֶת שִירָיו
אָכַל הָעָש
וְאֶת חַיָיו
הַמְשוֹרֵר נָטַש
זֵכֶר שִיר אַהֲבָתָם נִשְכָּח
עִם זאת, יֵש עֵדויות שֶמוֹכִיחוֹת
שֶכָּל זֶה לא סְתָם דִּמְיוֹנוֹת
לַמְרוֹת שֶהוּא כְּבָר מֵת
הָיָה זֶה בֶּאֱמֶת
בְּאוֹתָהּ הָעֵת
מִזְּמַן מִזְּמַן
שָם, בְּיָוָן.
אַחַת מֵהֶן עוֹד כָּאן.
הַשֵם 3
כְּשֶרְפָאֵלָה עוֹד הָיְתָה הַמְּחַנֶּכֶת
אִיצִיק לֵוִי קָרָא לִי "זוֹנָנוֹ"
אָז בָּאוּ בָּנִים אֲחֵרִים
וְהִסְבִּירוּ לִי שֶנָנוֹ
זוֹ
הַמִּידָּה הֲכִי קְטַנָּה
בְּפִיזִיקָה אוֹ מָתֵמָטִיקָה זֶה מִילְיַארְדִית אוֹ מַשֶּהוּ כָּזֶה
וְיֵש מַדָּע שָלֵם שֶל
נָנוֹ טֶכְנוֹלוֹגְיָה
נָנוֹ אוֹפְּטִיקָה
נָנוֹ טְרַנְזִיסְטוֹרִים
נָנוֹ לַוְיָנִים
נָנוֹ מְנוֹעִים
נָנוֹ גְּבִישִים
נָנוֹ מֶטֶר
נָנוֹ רוֹבּוֹט
נָנוֹ כִּימְיָה
נָנוֹ צִינּוֹרוֹת
נָנוֹ בַּקְטֶרְיוֹת
נָנוֹ שְנִיוֹת
וְנָנוֹ חֳמָרִים חֲדָשִים
"וְעוֹלַם הַנָּנוֹ עוֹסֵק בְּמוֹלֵקוּלוֹת בּוֹדְדוֹת.
וּבֶעָתִיד יְפַתְּחוּ תְּרוּפוֹת עַל בְּסִיס הַנָּנוֹ
וְשִינּויִּים רַבִּים מִתְחוֹלְלִים
אֲפִילּוּ בְּרָמָה שֶל חֶלְקִיקֵי נָנוֹ"
וַאֲנִי בְּעַצְמִי יוֹדַעַת שֶעַכְשָיו מַתְחִיל עִידַּן הַנָּנוֹ.
ננו שבתאי, משוררת, מחזאית, תסריטאית ובמאית תיאטרון. בין מחזותיה: "להגיד מותר הכל",
"הרמוניה","זיכריני" ו"בובות". כמו כן עיבדה וביימה את המחזה "קורבנות החובה" מאת אז'ן יונסקו. פרסמה סיפורים בקבצי הפרוזה "עושים את זה", ב-"מעבר לסף - סיפורת ישראלית עכשווית". זוכת פרס אקו"ם ליצירת ביכורים בשנת 2005 על ספר השירים "ילדת הברזל", בהוצאת "ידיעות אחרונות", שהשירים כאן מובאים מתוכו. בתו של המשורר אהרן שבתאי.