מתכוננים לפרידה ממלך הפופ
מעריצים רבים מחכים מחוץ למרכז סטייפלס בלוס אנג'לס בתקווה לזכות בכרטיס לטקס האשכבה של מייקל ג'קסון. חלקם ישנים באוטו וחלקם הופכים לגיבורים לרגע. יניר דקל הלך לפגוש אותם
בכניסה למרכז סטייפלס בלוס אנג'לס מתגודדים מזה ימים ארוכים חבורות מעריצים אבלים מכל העולם, מנסים לדלות כמה שיותר מידע על הלווייתו הצפויה של מייקל ג'קסון וסיפורים שהולכים ונחשפים מיום ליום. הם עדיין מקווים כמובן שיתמזל מזלם ואולי גם הם יוכלו להיכנס לעצרת הזיכרון שתתקיים היום (ג') בעשר בבוקר שעון לוס אנג'לס (20:00 שעון ישראל), למרות שלא זכו בכרטיס.
על הבמה צפויים לעלות היום סטיבי וונדר, מריה קארי, אשר, ליונל ריצ'י, ג'ניפר האדסון, שחקן הכדורסל קובי ברייאנט ומרטין לותר קינג השלישי, בנו של מנהיג זכויות האזרח המפורסם. כולם ידברו, ישירו ויבואו לעשות כבוד אחרון למלך הפופ.
גולשי ynet נפרדים על לוח הזיכרון במרכז סטייפלס (צילום: יניר דקל)
"אני נמצאת פה מיום שישי בבוקר", מספרת לי סו-אן צ'אנג, מעריצה שרופה מבוסטון, "בהתחלה היו שמועות שהם הולכים לחלק את הכרטיסים בכניסה לאולם ורק אחר כך נכנס כל עניין ההגרלה באינטרנט. הרגשנו שזה ממש לא פייר, כי זכו הרבה אנשים שהם לא מעריצים שרופים של מייקל".
בשביל לחוש את חוויית האובדן האמיתית של ג'קסון, לא צריכים את אמצעי התקשורת הצמאים לסיפורים ולדרמות, אלא כמה שעות במחיצת מעריצות ממררות בבכי שלא זונחות לרגע את הציפייה לקחת חלק באירוע של השנה. "מהבוקר ספרתי רק 15 איש שבאו לאסוף כרטיסים", אומרת מייקה די, שטסה במיוחד מצרפת במטרה להירשם לאירוע. "אני בטוחה שלא כל האנשים יצליחו להגיע ואז יחלקו כרטיסים בכניסה".
מייקה וסו-אן הכירו בכניסה לאולם. ביום הן מסתובבות סביב האולם ובלילה ישנות במכונית של סו-אן. השוטרים מכירים אותן, העיתונאים מקבלים מהן מידע על מייקל, והן יעשו הכל על מנת שכולם ידעו שגם להן מגיע צמיד זהב המאפשר, יחד עם הכרטיס, כניסה לטקס הזיכרון המתוקשר ביותר בעולם. כמוהן יש כמה עשרות מעריצים ומעריצות שהעתיקו את חייהם לכאן בימים האחרונים.
כולם רוצים צמיד מוזהב
אולי בשל העדר מידע ממשפחת ג'קסון ואולי בגלל שעניין ההגרלה הפך לאייטם כמעט יחצני, הסלבריטאים של היום שלפני, הם אותם 11 אלף זוכים רנדומאליים בכרטיסים ובצמיד המוזהב. כל מי שנראה עם הצמיד זוהה כאחד מבני המזל שקיבלו כרטיס וזכה להתנפלות רבתי של אמצעי התקשורת.
"התראיינתי לשלושה ערוצי טלוויזיה", סיפרה לי רוסלי, אם מאושרת שזכתה יחד עם בתה בת ה- 10 בצמיד הנכסף, "זה ממש מוזר לי להיות פתאום מרכז ההתעניינות, אבל אתה יודע, זו לוס אנג'לס, הכל יכול לקרות כאן. התקשורת הפכה את הזכייה למשהו מאוד זוהר".
התקשורת במרכז סטייפלס. לא צריך אותה בשביל להבין (צילום: AP)
זוכה אחר שזכה לתשומת לב התקשורת היה מרטינו קארטי שקנה את הצמיד ב- 700 דולר דרך איביי. "הכנסתי את השם שלי להגרלה ועליתי על מטוס מניו ג'רזי לאל.איי עם תפילה בלב. כשהתברר לי שלא זכיתי ידעתי שזה משהו שלא אוכל לוותר עליו. זה שווה לי אפילו יותר מ- 700 דולר".
סיפורו של מלווין
האקשן הגדול ביותר מבחינת המעריצים של מייקל הוא קיר הזיכרון שהציבו אנשי יחסי הציבור של המשפחה במרכז "סטייפלס", אליו עלו לרגל כדי לרשום הקדשה אישית למייקל ולמשפחה. "אני עוקב אחריו כבר 38 שנים", מספר מלווין פרייס, מעריץ בריטי שהגיע במיוחד לאירוע אבל נשאר בחוץ. "הוא יודע את כל הצעדים של הקליפים של מייקל", מוסיפה חברתו ג'וסי צ'יילדס, "היה חשוב לנו מאוד להגיע לכאן ולהביע כבוד ותודה לאיש שהשפיע כל כך על החיים שלנו במשך כל כך הרבה זמן".
ככה זה נראה. כרטיס לערב הזיכרון (צילום: AFP)
מלווין הופך עד מהרה לכוכב לרגע. "זה הפך לטיול מייקל ג'קסון", ממשיכה ג'וסי. "כמעריצים, אף פעם לא חשבנו להגיע לבית שלו כי תמיד שמרנו על גבול של פרטיות, אבל אתמול נסענו בפעם ראשונה ל'נברלנד', היינו גם בבית המשפחה ובדיוק ראינו את רנדי ג'קסון נכנס לשם".
הקיר הריק... ולאחר כמה שעות
"אנחנו נהיה שאר המעריצים שלא נכנסו", אמר מלווין על התוכניות בשעת האירוע, "מבחינתי זה היה עקרוני לא לקנות כרטיס באיביי ולכן אני מעדיף להישאר בחוץ ולצפות באירוע מכאן", אבל ללוס אנג'לס חוקים משלה. צוות הטלוויזיה של NBC שראיין את מלווין וסיפורו נגע לליבם, הצליח למצוא עבורו מישהו שזכה בכרטיס אבל לא יוכל להגיע לאירוע. הצוות, יחד עם עוד כמה עשרות צלמים, ליווה את האיש כל הדרך ישירות למלווין, תיעד את הענקת הצמיד והפך את שניהם לגיבורים מקומיים לרגע. "אומרים שהבית הוא איפה שהלב שלך", אמר מלווין בדמעות, "אבל למרות שהבית שלי באנגליה, הלב שלי באמריקה". ג'וסי, אם תהיתם, תישאר בחוץ.