אדוני השופט, זאת האמת
את הפיחות במעמדו של בית המשפט לא ניתן לשנות באמצעות סדרת טלוויזיה. לא היא שתגרום לציבור להעריך את שופטיו
מסע ההסברה החדש של בית המשפט העליון עלול להועיל ממש כמו כוסות רוח למת. לפי הפרסומים, בית המשפט העליון יזם סדרת תוכניות בטלוויזיה החינוכית, תחת השם: "חסר תקדים". בכל תוכנית אמור להופיע אחד העותרים ולעומתו שופט עליון בדימוס שהיה מעורב באותו משפט, יחד עם שחקנים שמשחזרים את עיקרי התיק. היוזמה לסדרת הטלוויזיה מנומקת בהערכה שהציבור אינו מבין כראוי את הלכות המשפט. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, אף מקוננת שלא קוראים את פסקי הדין ולא מודעים למלאכת המחשבה המושקעת בהם.
יותר מכל, היוזמה משדרת מצוקה הולכת וגוברת אך לא מקרית. בשנים האחרונות איבדה מערכת המשפט בישראל מיוקרתה ומאמון הציבור בה. לפי מדד הדמוקרטיה, התרסק אמון הציבור בבית המשפט העליון בשנת 2008 ל-49% לעומת 61% בשנה הקודמת, 68% לפני שלוש שנים, 72% לפני ארבע שנים ו-79% בשנת 2004.
הדיאגנוזה על פיחות מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון נכונה. אך ספק אם הטיפול התקשורתי הוא המתאים. הבנת הגורמים לדעיכת ההילה של מערכת המשפט מותנה בזיהוי שלהם, ובהתמודדות נכוחה עמם. מעקב שוטף מאפשר לאתר מספר סיבות למשבר בו שרויה אליטת המשפט בישראל:
ראשית, תהליכים ותככים שהיו פעם סמויים לעין נחשפים כיום לעין כל. שופטים עטורי גלימה והילה מתגלים כבני אדם יצריים, שאינם מסוגלים לנטרל אינטרסים אישיים. פרשיות של שופטות שערבו יחסים אישיים עם החלטות מקצועיות, הסבו את תשומת הלב לצבעה השחור של הגלימה.
שנית, אפשר ותהליכי גיוס ומינוי שופטים חושפים מערכת קומבינות ושיקולים בלתי ראויים בקרב קברניטי המשפט. אלה מתגלים כמניפולטורים תאבי כוח וחסרי מנוח. כך, הכביסה המלוכלכת כבר לא נותרת בתוך הקהילה. היא תלויה כיום בכותרות העמודים ובמהדורות החדשות.
שלישית, מספר שופטים בדימוס לקו בברברת כרונית שלא פסחה אף על הנשיא המוערך מכולם, אהרן ברק. בשל מיומנות ההבעה שבעל פה, הם היו למרואיינים מבוקשים באמצעי התקשורת והתבסמו מאור הזרקורים. ברם, לאחר תקופה ארוכה של איפוק וריסון עצמי, אחדים מהם משחררים את לשונותיהם ומנפיקים כותרות עסיסיות.
רביעית, גם פרקליטי הצמרת אינם טומנים ידם בצלחת. רבים מהם תוקפים את מערכת המשפט, גם באמצעות יח"צנים ממולחים, כחלק ממילוי משימת הסנגוריה. אלא שהפניות התכופות לתקשורת עלולות לחשוף מניפולציות ציניות
וכוחניות אגב הדלפת מידע חלקי ומגמתי. גם דיווחים על פעילותם של פרקליטים בתחום האפור, לעיתים מעבר לחובתם כסנגורים, רק עלולים לטשטש את ההבדלים ביניהם לבין לקוחותיהם.
ולבסוף, תהליך הפיחות הפוקד את כל המערכות איננו פוסח כנראה גם על מערכת המשפט. בהזדמנויות שונות מקוננים על תהליכי מיון מתרופפים ועל איכותם היורדת של סטודנטים למשפטים, שמאיישים ועתידים לאייש תפקידים בכירים במערכת המשפט.
מבחינה זאת, סדרת הטלוויזיה החדשה, כמו מסע ההסברה כולו, עלולה רק להמחיש שהולך ופוחת דור השופטים.
פרופ' דן כספי הוא ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון.