בדיקת DNA הובילה להרשעה באונס ורצח ילדה
לפני שנה וחצי יצאה הילדה מביתה במזרח ירושלים למכולת לקנות ממתקים, ולא שבה. כעבור כמה שעות נמצאה גופתה בבור, לאחר שעברה אונס ומעשה סדום באלימות קשה. הרוצח, בן דודה בן ה-17, הכחיש בתוקף. בדיקת ה-DNA הוכיחה אחרת
בדיקת ה-DNA שהביאה למעצר - סללה את הדרך גם להרשעה ברצח ואונס מזעזעים של ילדה. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע ביום שלישי צעיר בן 19 ברצח, אונס ומעשה סדום של בת דודתו בת השש, לפני כשנה וחצי בשכונה במזרח העיר. פרטי פסק הדין הותרו לפרסום הבוקר (יום ה'). הראיה המרכזית שהביאה להרשעה הייתה בדיקת DNA שנערכה לנאשם, ונמצאה זהה לדגימה שנלקחה מגופתה של הילדה.
על פי כתב האישום שבו הורשע הצעיר, שהוגש על ידי עו"ד ירון מינטקביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים, באחד מימי ינואר 2008, יצאה הילדה בשעות אחר הצהריים מביתה למכולת סמוכה, כדי לקנות ממתקים. מספר שעות מאוחר יותר, לאחר חיפושים שערכו בני משפחתה, נמצאה גופתה מוטלת בבור הצמוד לבניין מגוריה כשפלג גופה התחתון עירום וסימני חבלה על גופה. בבדיקת הגופה התברר כי הילדה נאנסה וכי בוצע בה מעשה סדום, וכי המעשים בוצעו באלימות קשה. עוד נמצא כי מותה של הילדה נגרם מחנק בעקבות לחץ על הצוואר והפה.
בתחילת החקירה לא היה למשטרה קצה חוט, אך כמקובל במקרה של עבירות מין בילדים, החלו החוקרים לבדוק את הסביבה הקרובה של הילדה. בזה אחר זה נחקרו בני משפחתה של הילדה שנרצחה, ועוד עשרות מתושבי הכפר. בד בבד נלקחו ונבדקו דגימות DNA מהנחקרים, ואלו השוו לפרופיל הגנטי של דגימת הזרע שנלקחה מגופת הילדה. בתום שבועיים של חקירה נעצר בן-הדוד, שהיה עדיין קטין בן 17 בעת הרצח, לאחר שנמצאה התאמה בבדיקות.
על בסיס ממצאי הבדיקה הגישה הפרקליטות כתב אישום נגדו בעבירות של רצח, אונס ומעשה סדום בנסיבות מחמירות. הצעיר הכחיש לאורך כל הדרך את מעורבותו במעשים, וטען כי שהה בחנותו של אביו, המצויה כ-50 מטר מבית מגוריה של הילדה. לטענתו, שהה בחנות באותו יום עד אחרי השעה 19:00, ואז יצא לביתו.
ההגנה טענה: נרצחה משום שנאנסה
במהלך המשפט הוצגו שתי חוות דעת של מומחים, שקבעו כי הפרופיל הגנטי שנמצא בגוף הילדה זהה לזה של בן דודה הנאשם. לזאת נוספו שתי ראיות נסיבתיתות - קרבת מקום המגורים בין הנאשם לנרצחת, וגרסאות אליבי סותרות שמסר בשלבים שונים.
בחקירה הנגדית ניסה הנאשם לטעון באמצעות פרקליטיו שלא ניתן להסתמך על בדיקת DNA בלבד לשם הרשעה, ובכל מקרה ניתן לבסס עליה רק הרשעה באונס ולא ברצח. בין היתר, העלתה ההגנה את הסברה שהילדה נרצחה בידי בני משפחתה בגלל שנאנסה, בשל "חילול כבוד המשפחה".
אולם השופטים לא קיבלו את הטענות, וקבעו בפסק דינםכי הראיה המרכזית שעומדת נגד הנאשם היא ראיית ה-DNA, וכי הראיות מוכיחות מעבר לספק סביר שהוא שביצע את עבירות המין שיוחסו לו - וגם את הרצח. קשר זה, לדבריהם, נעוץ בכך שהאונס של הילדה מספק את ההסבר להריגתה, הן על מנת לאפשר את ביצוע המעשים והן על מנת למנוע מהילדה להפליל את הנאשם. "המסקנה המתבקשת היא כי מי שביצע את עבירות המין גרם גם להמתת המנוחה", נכתב בפסק הדין. "מסקנה זו נובעת גם מיריעת ההכחשה הגורפת בה נקט הנאשם".
גזר דינו של הרוצח יינתן במועד אחר.
לפנייה לכתב/ת 
