מכת חשמל בלתי-מידתית

"החיסכון הזה עלול לעלות לך ביוקר". כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה בהקשר של קניית מוצר זול שאיכויותיו מפוקפקות: לפעמים, כשמנסים לחסוך במקום הלא נכון, זה עלול בסופו של דבר לעלות באיכות המוצר ובעוגמת הנפש הנלווית לכך.

זה, פחות או יותר, מה שעלולה לגרום החלטתה של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל - כפי שפורסם בראשונה ב-ynet - להטיל קנסות על חברת החשמל בגין איחורים בבניית תחנות כוח ויחידות ייצור נוספות בתחנות קיימות.

אין חולק כי איחורים היו וישנם. ברור כי חברת החשמל לא תעמוד בתאריכי היעד המקוריים של תוכנית החירום שאמורה לדאוג לכך שלכולנו יהיה חשמל כל הזמן, קיץ וחורף, בחמסין ובסופות.

אבל ראשית לכל צריך לברר מדוע קרה הדבר. לחברת החשמל יש טענה טובה בעניין: רשות החשמל דרשה שחברת החשמל תתייעל, עקב כך נקטו העובדים עיצומים, שבית הדין לעבודה אישר אותם, וזה מה שתרם לעיכוב. אבל נניח, לצורך הדיון בלבד, שההנהלה היא היחידה האחראית למצב הזה. האם הקנסות שהטילה כעת רשות החשמל הם שיביאו לבנייה מהירה של תחנות הכוח? כדי לענות על כך, בואו נראה איפה כל זה התחיל.

הצעד עלול להשיג את התוצאה ההפוכה מן המקוּוה

בישראל, בניגוד למדינות מתוקנות בעולם, עומדת רזרבת יכולת הייצור של חברת החשמל על אחוזים בודדים מכלל הצריכה המרבית. לשם השוואה, בעולם מקובל שהרזרבה עומדת על 15%-25%. זאת ועוד: ישראל, בעת משבר חשמלי, אינה יכולה להסתמך על גיבוי משכנותיה, בניגוד לנהוג באירופה, למשל, והיא מתנהלת כמעין "אי חשמלי" שאמור לספק את כל צריכתו בעצמו, גם בעיתות חירום. צירוף הנתונים הזה גרם לכך שהיה צורך לגבש תוכנית חירום - ומהר.

לשם כך נקבע, באופן חריג, וכדי להיטיב עם הצרכנים שיהנו מאספקת חשמל אמינה, כי כדי לסייע לחברת החשמל להקים את התחנות ואת יחידות הייצור הנחוצות יועלו תעריפי החשמל לצרכנים למשך שנתיים. לכאורה, הצרכנים הם שמשלמים את המחיר הנחוץ לתיקון מהיר של מצב משק החשמל. אך בראייה לטווח ארוך יותר ברור כי הם אלו שגם יהנו מתוצאותיו - הפסקות חשמל תהיינה נדירות יותר. כעת, משלא עמדה חברת החשמל ביעדים, והצרכנים כן שילמו את שנדרש מהם, החליטה רשות החשמל להעניש אותה.

אלא שבחינה מקרוב של הצעד הזה עשויה לגלות, כי הוא עלול להשיג את התוצאה ההפוכה מן המקוּוה. שהרי אם כעת יעוכבו הסכומים הנחוצים לבניית התחנות, זה דווקא עלול להקשות עליה לבנות במהירות הנדרשת.

באמת לא יכלו לחשוב על פתרון אחר?

אולי בניסיון לצאת טוב מהעניין הודיעה רשות החשמל כי את הכסף שתיקח מחברת החשמל היא תעביר לצרכנים. אך מה יועילו לנו כמה עשרות שקלים בחשבון הבנק מדי חודש, אם עקב המחסור בחשמל ניאלץ לחיות מדי פעם, ובמיוחד במזג אוויר קיצוני, עם הפסקות חשמל - בלי מזגנים, מחשבים, מקררים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה, כיריים חשמליות, טלוויזיות וכיוצא באלו.

שלא לדבר על פקקי הענק שישתרכו במדינה מול כל רמזור מושבת, על בתי חולים שייאלצו להיזקק ללא הרף לגנרטורים לצורך גיבוי והמשך הצלת חיים, ועל מפעלי תעשייה שיושבתו בעל כורחם. ממש לא מה שנחוץ לנו בתקופה כלכלית כה קשה, ובכלל.

האם באמת לא יכלו ברשות החשמל לחשוב על פתרון אחר? הרי העלאת התעריפים שנועדה לממן את תוכנית החירום תוכננה ממילא לשנתיים בלבד. במצב זה, אפילו אם - כפי שנטען לצורך הדיון בלבד - חברת החשמל לבדה אחראית לעיכובים, לא היה הגיוני יותר לעצור את המשך גביית תוספת התעריף, או להקטין אותה, או לדחות אותה? הפתרונות הללו מידתיים יותר - אפילו על פי שיטתה של רשות החשמל.

ומה עם ארגוני הצרכנים בהקשר זה?

וזה מביא אותנו לעניין הבא. על פי סמכויותיה, הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל פועלת כלפי כל ספקי החשמל בישראל, כולל כמובן חברת החשמל, כגוף חוקר, מאשים, מכריע ומוציא לפועל של העונשים. מכיוון שכך, גם בימים כתקנם, ועל אחת כמה וכמה במצב משבר מעין זה שנקלע אליו משק החשמל, עליה לנקוט משנה שיקול דעת וזהירות כלפי הגופים שהיא מפקחת עליהם. הרי בסופו של דבר היא אמורה לדאוג לכך שיהיה חשמל שאספקתו אמינה ויציבה.

ואולם, כאמור, התנהלותה של הרשות בפרשה זו מעלה ספק אם אמנם זה מה שיקרה בעקבות החלטתה האחרונה.

דבר אחרון, וממש לא מיותר בהקשר זה: חוק משק החשמל אמנם אינו מחייב את רשות החשמל לשמוע את עמדותיהם של ארגוני צרכנים כאשר מדובר בסוגיות שנוגעות לרשיונות ספקי החשמל. אך היות שכאן ישנו היבט צרכני מובהק, בטווח הקצר והארוך כאחד, נראה כי מן הראוי היה לשמוע מה יש לנציגי הצרכנים לומר בעניין זה.

אלא שמרשות החשמל נמסר כי לא קוימה התייעצות כזאת, ובשני ארגוני הצרכנים הגדולים - המועצה לצרכנות ורשות ההסתדרות לצרכנות - אישרו כי אכן לא הייתה אליהם פנייה בעניין זה.