העליון בתיק קצב: לנהל דיון רצוף בכל המשפטים

מערכת בתי המשפט ממשיכה להצליף בפרקליטיו של משה קצב: יומיים לאחר ששופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שם מתנהל משפט האונס של הנשיא לשעבר, "ייבש" את הפרקליטים שביקשו עוד שימוע, הם סופגים מהלומה נוספת. הפעם זהו בית המשפט העליון, שדחה הבוקר (יום ג') את ערעורם על ההחלטה לא לאפשר להם להתפטר מייצוגו של מרשם, וקבע בכך שהמשפט יתנהל בקצב שנקבע לו - ארבעה דיונים בשבוע.

בהחלטת השופטים אשר גרוניס, אסתר חיות ויורם דנצינגר, נאמרו דברים עקרוניים על הצורך לקיים בכל משפט דיונים רציפים, מדי יום ביומו, אף שבפועל הדבר אינו מתקיים לרוב: "אי-קיום החובה בדבר שמיעה רציפה פוגע הן באינטרס הציבורי והן באינטרס של הנאשם".

• מסמך: קראו את החלטת בית המשפט העליון
  

לדברי השופטים, "כל המצוי בנעשה בבית המשפט בארץ יודע כי משפטים אינם נשמעים ברציפות. מי שאינו יודע דין, בוודאי יופתע מאוד אם ייאמר לו כי על פי הדין בישראל, חייב הליך משפטי להתנהל ברציפות מדי יום עד גמר השמיעה. דומה שאף יודעי הדין שכחו את דבר קיומן של ההוראות האמורות... מכל מקום, הואיל ולשמיעה הרציפה יש יתרונות רבים מאוד, אין כל סיבה להתעלם מהוראות החיקוקים בענין זה".

סנגוריו של קצב, עו"ד אביגדור פלדמן, עו"ד ציון אמיר ועו"ד אברהם לביא הודיעו על התפטרותם לפני כחודשיים, בהסבירם כי לא יוכלו להתמודד עם קצב הדיון המרתוני שנקבע למשפט - ארבעה ימי דיונים בשבוע. זאת, בין היתר משום שהם מייצגים גם נאשמים אחרים. אולם השופט ג'ורג' קרא דחה את התפטרותם - והם בחרו לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. בדיון בערעור טען בין היתר עו"ד פלדמן כי הוא מאוים על ידי לקוחות אחרים שלו, כיוון שאינו יכול להתפנות לטפל בעניינם.

אולם השופטים דחו היום את העתירה, והבהירו בהחלטתם כי "מעתה והלאה, יידעו המעורבים, כולל סנגורים, כי עליהם לכלכל את צעדיהם על יסוד ההנחה שהערכאה הדיונית עשויה לקבוע שההליך המשפטי יתנהל באופן רציף, ויימשך עד לסיומו".

"X יהא גדול מ-Y"

עוד הוסיפו השופטים: "האינטרס של הנאשם שמשפטו יתנהל כהלכה ושלא תיפול חלילה תקלה בכל הנוגע להערכת מהימנות העדים, ברור מאליו. כמו כן, עצם העובדה שתלוי הליך פלילי מעל ראשו של אדם עלולה להוות נטל נפשי, במיוחד אם ההליך נמשך ונמתח לאורך תקופה ארוכה. הדבר אף עלול לפגוע בתפקודו של הנאשם לאורך זמן, בהתנהלותו היומיומית ובעסקיו. הבעיה חמורה פי כמה וכמה בסיטואציה בה הנאשם עצור עד תום ההליכים".

בהקשר זה הזכירו השופטים סעיף חוק הקובע כי יש לשחרר ממעצר נאשם שהיה עצור תשעה חודשים מהגשת כתב האישום בלא שמשפטו הסתיים. שופט רשאי להאריך תקופה זו לפי בקשה מיוחדת - ובשנים האחרונות הולך וגדל מספרן של בקשות אלה, עקב התארכות הדיונים. "יחד עם זאת", הוסיפו השופטים, "לא ניתן להתעלם מכך שלעתים נאשמים וסנגורים נוקטים בטקטיקה של דחיות חוזרות ונשנות, מתוך מחשבה שהיה ובסופו של יום יוכרע הדין על דרך הרשעה, יביא חלוף הזמן להקלה בעונש".

"גורם נוסף שיש להתחשב בו לעניין הסוגייה בה עסקינן", מווסיפים השופטים, "הינם העדים המעידים במשפט. אין צורך לומר, ששמיעה רציפה תקל על העדים, אשר לא יידרשו להתייצב שוב ושוב למתן עדות".

 "נוכל לתאר את הדברים בצורה הבאה", מסכמים השופטים. "עשרה תיקים ששמיעתם נפרסה על פני שנתיים ימים ללא שמיעה רציפה יידרשו ל-X ימי שיפוט. אילו אותם עשרה תיקים היו נשמעים אחד אחר השני, כאשר הכלל הוא שתיק אינו מתחיל להישמע עד שלא נסתיימה שמיעת הראיות בתיק הקודם, היו נדרשים Y ימי שיפוט. על יסוד דברינו הקודמים ניתן לומר בוודאות ש-X יהא גדול מ-Y".

גם עו"ד אמיר הסכים: החלטה חשובה ותקדימית

בית המשפט הבהיר בהחלטתו כי פרקליטיו של קצב יודעים כבר מאז אמצע מאי על מועדי הדיונים, והיה עליהם להביא זאת בחשבון, שעה שנטלו על עצמם התחייבויות חדשות.

יחד עם זאת, קבעו השופטים כי ניתן להניח שבתקופה הראשונה של המשפט, כלומר בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2009, לאחר שבתי המשפט ישובו מפגרת הקיץ, יהיה בית המשפט נכון לגלות גמישות מסוימת למועדי הדיונים. "אין לפרש את דברינו שלא כהלכה. כבר ציינו שבמקרה זה מדובר בשלושה סנגורים המייצגים נאשם אחד, נתון זה נותן אפשרות תימרון לסנגורים שהרי לכאורה אין צורך ששלושתם יהיו נוכחים בבית המשפט בכל עת ובאופן רצוף".

לדברי השופטים, אין כל צידוק להתערבותם בהחלטת בית המשפט המחוזי לגבי מועדי השמיעה וקצב השמיעה של המשפט, ואין כל עילה לשחרר את הסנגורים מן הייצוג. לבסוף כותבים השופטים כי "יש לקוות שהמקרה הנוכחי יהווה ציון דרך בהתנהלותם של בית המשפט בנושא השמיעה הרציפה.

ראוי שבתי המשפט השונים יתאימו את התנהלותם...". עם זאת, הוסיפו כי "שינוי מעין זה אינו ניתן לביצוע באיבחת חרב, אלא יש לבצעו בהדרגה...".

בתגובה אמר עו"ד אמיר: "זו החלטה חשובה ותקדימית, מבחינת אופן וניהול משפטים מכאן ולהבא. הלוואי וכל בתי המשפט במערכת יתאימו את עצמם לשמיעת משפטים באופן רציף, הדבר חשוב ויכול למנוע עינויי דין, יחד עם זאת בית המשפט העליון ציין שאי אפשר לעשות שינוי כזה דרמטי באבחת חרב אלא באופן הדרגתי כדי לאפשר לכל הצדדים להיערך לשינוי כה מהותי. לגוף העניין, בית המשפט השאיר פתח בהחלטתו לאפשר דילול מסוים בתקופה הראשונה של המשפט, כדי להתגמש עם אילוצי הסנגורים שהעלינו בערעור זה".