סתימת המינויים בצמרת צה"ל נפתחה

שמחה כפולה בבית משפחת גנץ בסוף השבוע: האלוף בני גנץ חגג בת מצווה לבתו, ובא במיוחד לשם כך מוושינגטון, שם הוא מכהן כנספח צה"ל בארצות הברית. אתמול בצהריים קיבל גנץ את פני האורחים הרבים, בהם הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, ורוב אלופי המטה הכללי. דקות לפני שהחלה המסיבה, העניק הרמטכ"ל מתנה לאב המאושר: הוא לקח את גנץ לצד ובישר לו שהגיע להסכמה עם שר הביטחון, אהוד ברק, כי גנץ ימונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל ויחליף בעוד כמה חודשים את האלוף דן הראל, שיפרוש מצה"ל.

האלוף גנץ היה הזוכה העיקרי מהמחלוקת בין ברק לאשכנזי בפרשת מינוי סגן הרמטכ"ל. פרשה שאפשר גם לכנותה "פרשת גלנט", שהעכירה את היחסים בין שר הביטחון לרמטכ"ל תקופה ארוכה.

בשבוע שחלף הבינו ברק ואשכנזי סוף סוף, בסיוע פעיל של התקשורת, שפרשה זו מזיקה תפקודית ומורלית לצבא. ביום שישי בבוקר הם הגיעו לסיכום, שבעצם היה ידוע מראש.

החלטת שר הביטחון והרמטכ"ל למנות את האלוף בני גנץ לסגן הרמטכ"ל הבא עדיין לא הביאה לסיומה את "פרשת גלנט". השניים בתבונה רבה בעטו את הכדור למגרשו של אלוף פיקוד דרום. עכשיו צריך יואב גלנט להחליט אם יקבל את אחד משני התפקידים החלופיים שהוצעו לו: להמשיך בפיקוד דרום או לקבל עליו את הפיקוד על זרוע היבשה (מז"י). לחילופין, הוא יכול לפרוש מהצבא כפי שאיים לעשות.

למעשה קשת האפשרויות הפתוחה בפניו רחבה יותר. אם למשל ירצה להתמנות לנספח צה"ל בוושינגטון במקום גנץ, סביר להניח שהוא יישלח לארצות-הברית. אבל מה שבאמת המתיק עבור גלנט את הגלולה המרה שנאלץ לבלוע אתמול - הוא הסעיף בהודעה הרשמית שפירסמו הרמטכ"ל ושר הביטחון, שעניינו ההתמודדות בעוד כשנתיים וחצי על תפקיד הרמטכ"ל.

שלושה מתחרים עיקריים - שווים

בהודעה הכריזו ברק ואשכנזי במפורש כי גלנט, גנץ ואלוף פיקוד הצפון גדי אייזנקוט הם המועמדים המובילים להיות הרמטכ"ל הבא. בכך הועמדו שלושתם על קו הזינוק לרמטכ"לות במעמד שווה, למרות שגנץ נבחר לכהן כסגן הרמטכ"ל, מה שמעניק לו לכאורה יתרון על שני מתחריו.

גלנט הוא אלוף פיקוד דרום מוערך, אבל ברזומה האלוף שלו חסר תפקיד מטה ניהולי ברמה הבכירה ביותר. תפקיד כזה נחוץ למועמד לרמטכ"לות, מפני שהוא מאפשר לו לרכוש נסיון ומיומנות בניהול משאבים, תקציבים ולוגיסטיקה בקנה מידה גדול. פיקוד על מז"י מתאים לכישוריו של גלנט כמו כפפה ליד והוא מעניק לו יכולת להשפיע על הבנייה של צה"ל ועל עיצוב דמותו של צבא היבשה, אולי אפילו יותר מסגן רמטכ"ל. לכן, לפי כל הסימנים, הוא "יקבל את דין התנועה" וכנראה יבחר לפקד על זרוע היבשה.

האלוף גדי אייזנקוט, מי שהועדף על יד הרמטכ"ל אשכנזי להיות סגנו, יישאר בינתיים בפיקוד צפון. לא במעט מפני שזהו פיקוד רגיש ולזכותו של אייזנקוט נזקפת העובדה שהוא הצליח לשקם את הפיקוד ואת יכולותיו אחרי מלחמת לבנון השנייה ומסוגל כעת יותר טוב מכל אחד אחר לפקד עליו במלחמה אם תפרוץ לפתע.

אייזנקוט שימש כראש אגף המבצעים במטכ"ל במלחמת לבנון השנייה ולכן היה שותף לכאורה למחדליה, כמו גם להישגיה. אבל ועדת וינוגרד מצאה כי הוא היה בין אלופי המטכ"ל הבודדים שניסו ל'יישר את תהליכי קבלת ההחלטות התזזיתיים של קברניטי אותה מלחמה ואף הציע, ודרש לבצע, מהלכים מבצעיים שהתבקשו ולא הוצאו לפועל. לכן לא רק אשכנזי ראה בו מועמד לסגנות הרמטכ"ל, גם שר הביטחון חושב שאייזנקוט הוא מועמד ראוי לסגנות ולרמטכ"לות. אבל חששו שמא יממש גלנט את איומו לפרוש - גבר.

ברק נמנע מעימות ציבורי עם אשכנזי

בני גנץ הוא אלוף עתיר ניסיון. הוא מילא שורה של תפקידי שדה בכירים ומילא ארבעה תפקידי אלוף. ביניהם אלוף פיקוד צפון ומפקד זרוע היבשה. היו שטענו נגדו כי כאלוף פיקוד צפון הוא לא עשה כל שיכול היה כדי למנוע מחיזבאללה להיערך על הגדר בתקופה שקדמה למלחמת לבנון, וכי כמפקד זרוע היבשה לא דפק מספיק על השולחן כשנוכח שחילות השדה של צה"ל הולכים ומתנוונים בתקופת האינתיפאדה השנייה - מה שגרם בעקיפין לכשלים על הקרקע במלחמת לבנון השנייה.

אבל ועדת וינוגרד לא מנתה אותו בין האחראים הישירים לאותם כשלים וגם ציינה שהוא, גנץ, ניסה בכל יכולתו לתקן החלטות שגויות של עמיתיו האלופים בפיקוד צפון ובמטכ"ל. כך שמכל הבחינות מינויו לסגן רמטכ"ל והצבתו בשורה הראשונה של המועמדים לרמטכ"לות היא מעשה ראוי מצידם של שר הביטחון והרמטכ"ל.

אלופי המטכ"ל נפרדים מרה"מ לשעבר (צילום ארכיון: דובר צה"ל) 

עם זאת, ברור שההסכמה אליה הגיעו השניים בעניין מינוי של גנץ היא אקט של פשרה. אשכנזי ויתר על מועמדותו של גדי אייזנקוט מפני שהבין כי שר הביטחון אינו מוכן בשום פנים לוותר לגמרי על גלנט, ורוצה להשאירו בצבא. ברק הבין שלא יהיה זה נבון מבחינה תפקודית, פוליטית וציבורית לכפות על הרמטכ"ל את גלנט כסגן, משום שאשכנזי אינו מוכן לעבוד עמו. ספק גם אם ברק היה יכול להעביר מינוי כזה בממשלה. אשכנזי נהנה מיוקרה רבה בציבור ובקרב הפוליטיקאים וברק אינו רוצה לפתוח עמו בעימות שעלול לגלוש לזירה הציבורית.

התוצאה היא פשרה שכמעט כל מרכיביה מביאים את ברק ואשכנזי על סיפוקם. ראשית, מפני שברק לא נכנע לאשכנזי ושמר על מעמדו וכבודו של גלנט. לעומת זאת, אשכנזי הצליח למנוע את מינויו של גלנט. שנית, מפני שהם הצליחו להשאיר בתפקידיהם הרגישים את אייזנקוט ואת ראש אמ"ן, עמוס ידלין, שהתכוון לפרוש מתפקידו. הפשרה לא רק שיפרה את האווירה ביחסיהם של ברק ואשכנזי, היא גם פתחה את סתימת המינויים בצמרת צה"ל - שכירסמה במורל ובתפקוד שדרת הפיקוד הבכירה של הצבא.

גם מפקד שכשל כשיר לקידום

מרגע שהסכימו ברק ואשכנזי על איוש תפקידי הליבה במטכ"ל נסללה הדרך לבצע בהדרגה את "סבב המינויים הגדול", שירענן את את המטכ"ל ויקדם מספר ניכר של מפקדי שדה צעירים לפיקוד על אוגדות וחטיבות במערך הלוחם. הסנונית הראשונה ב"סבב הגדול" יהיה כנראה תת-אלוף אביב כוכבי, מי שמכהן כעת כראש חטיבת המבצעים במטכ"ל ובעוד זמן קצר אלוף טרי בפורום מטכ"ל. זה אמנם לא נאמר במפורש בהודעה הרשמית, אבל ביום חמישי בלילה הודיע דובר צה"ל על מינוי תת-אלוף קובי ברק, כעת מפקד אוגדה, לראש חטיבת המבצעים במטכ"ל במקומו של כוכבי.

כוכבי נחשב למפקד שדה מעולה ואדם בעל שאר רוח.

כישוריו הוכחו כשהיה מפקד חטיבת הצנחנים בזמן האינתיפאדה וכמפקד אוגדת עזה. על הרקורד המרשים שלו מעיבה אמנם חטיפת גלעד שליט, שהתבצעה בתקופת פיקודו על האוגדה. אבל ועדת החקירה ניקתה אותו מאשמה ובצה"ל יודעים כי מפקדים בכירים אינם רק קבלני הצלחות. הם כשרים לקידום גם אם ספגו כשלונות ובלבד שאלו לא נבעו מתפקוד לקוי שלהם או מרשלנות שהם אחראים לה ישירות.

סביר להניח שאשכנזי יחכה עד שהאלוף גלנט יחליט אם הוא פורש או בוחר להישאר בצבא באחד משני התפקידים שהוצעו לו, ורק אז יחליט לאיזה תפקיד אלוף למנות את כוכבי. בנוסף לכך, צפוייה תזוזה וחילופי תפקידים בין אלופים מכהנים וקידום לעוד כמה תתי אלופים.

הגיעה השעה שבה הרמטכ"ל ושר הביטחון יתחילו לטפל בזהירות ובשיקול דעת בבניית המטה הכללי ושדרת פיקוד השדה הבכיר של העשור הבא.