חדש בשניידר: צילום רנטגן מופחת קרינה לילדים
ילדים חשופים במיוחד לנזקים המצטברים של צילומי ושיקופי רנטגן. במרכז שניידר החלו לאחרונה להשתמש במכשור דיגיטלי מתקדם המצמצם ב ־90% את הקרינה הנספגת בגוף. התקווה היא שבעתיד הלא רחוק הטכנולוגיה החדשה תגיע לכל בתי החולים בארץ
גילוי קרני הרנטגן בשנת 1895 חולל את אחת המהפכות הגדולות ביותר בעולם הרפואה: מכשירי ההדמיה העומדים היום לרשות הרפואה מצליחים לאבחן מחלות גם שנים לפני פריצתן, ומאפשרים לבצע פעולות כירורגיות מסובכות ולהביא לריפוי מוחלט של מאות מצבים ומחלות. צילום הרנטגן מאפשר הדמיה של רקמות קשות בגוף, לרוב עצמות, ושל רקמות רכות הנראות בגוונים כהים ומעומעמים, כמו גם הדמיה של מערכת העיכול ומערכת השתן באמצעות החדרת חומר ניגוד (כגון בריום).
אולם חלק מצילומי הרנטגן חושפים את האדם לכמות גבוהה של קרינה, שנאגרת בגוף, גורמת לשינוי ב־DNA ומגבירה את הסיכון להיווצרות גידולים. לאחרונה החלו במרכז שניידר לרפואת ילדים לעבור לשימוש במכשירי הדמיה דיגיטליים חדשים, המפחיתים בשיעור של עד 90% את כמות הקרינה הנספגת בגוף הילד.
-of-007_wa.jpg)
בקרוב בכל הארץ? מכשיר הרנטגן החדש (צילום: מרכז שניידר לרפואת ילדים)
100 צילומים בשיקוף
צילומי הרנטגן המקובלים כיום הם צילום חזה, בטן, מעי, מערכת השתן, עצמות הגוף ועוד. במהלך הצילום מוצמד לוח לאזור המבוקש, המטופל מתבקש שלא לזוז והצילום אורך מספר שניות. כן ניתן לבצע באמצעותם שיקוף: סדרה של צילומי רנטגן, המדגימים ממש כמו בסרט אנימציה תהליכים בגוף האדם. סדרה של שיקוף כוללת לעתים כ־50 עד 100 צילומי רנטגן רצופים.
בגלל הסיכונים שבקרינה, מגינים בזמן צילומי רנטגן באמצעות מגן מיוחד על בלוטת התריס ואיברי המין, שרגישים במיוחד לסרטן בעקבות חשיפה לקרינה מרובה של קרני רנטגן. בשל חשש למומים מולדים בעובר, צילום הרנטגן אסור על נשים בהריון. "הידע לגבי סכנות הקרינה הגיע מניצולי הירושימה ונגסאקי", מסביר פרופ' גדי חורב, מנהל מחלקת הדמיה במרכז שניידר לרפואת ילדים. "אלה נחשפו לכמויות קרינה הדומות לכמות הקרינה הנפלטת ממכשירי ה־CT, ובעקבות הנזקים שנצפו שם התגברה המודעות גם לצורך בהקטנת החשיפה לקרינה של הדמיות רפואיות".
בחוזר מיוחד שהפיץ בתחילת השנה פרופ' אבי ישראלי, מנכ"ל משרד הבריאות, נקבע כי הקרינה המייננת הנפלטת ממכשירי הרנטגן, במיוחד כשמדובר בילדים, מגבירה את הסיכון למחלות סרטן. ועדה משותפת למשרד הבריאות ולאיגודי רפואה שונים קבעה כי יש להמעיט בחשיפה לקרינת הרנטגן ככל האפשר, באמצעות מכשירים דיגיטליים, קיצור זמן הצילום או השיקוף, הקפדה על אמצעי מיגון ושימוש במכשירים חדישים הפולטים פחות קרינה.
הפתרון בעתיד אמור להיות פשוט הרבה יותר: מכשיר ה־MRI, המעניק תמונה באיכות הגבוהה ביותר ללא קרינה בזכות השימוש בגלים מגנטיים, יהפוך בעתיד לאמצעי ההדמיה העיקרי ברפואה. אבל זה לא יקרה בקרוב, במיוחד לא בישראל. "מהבחינה הזו אנחנו מדינת עולם שלישי", אומר פרופ' חורב, "מספר מכשירי ה־MRI בישראל הוא בין הנמוכים בעולם: 1.3 מכשירים לכל מיליון תושבים".
פולסים ולייזר
בעקבות שניידר רכשו מספר בתי חולים נוספים מכשור דומה, אולם מעבר מלא לצילום במישור החדיש מבוצע לעת עתה רק בשניידר. מדובר בטכנולוגיה שנקראת Double Density CR, המכפילה את רגישות הגלאי לקרני הרנטגן בצילום ומאפשרת להוריד את החשיפה לקרינה לשיעור של 25% בלבד ופחות, לעומת צילום על פילמים. הגלאי הסורק אוגר את התמונה מקרני הרנטגן באמצעות תאורת לייזר מיוחדת. התמונה מגיעה בסופו של דבר לנקודת מידע שיוצרת תמונה דיגיטלית, שמעובדת במחשב ונותרת מאוחסנת בו.
במקביל הוחל בשניידר בשימוש בדור חדש של מכשיר, שבו "מואר" החלק המצולם בזמן השיקוף רק בפולסים קצרים ביותר של קרני רנטגן, 10-1פעמים בשנייה, למשך כ־20 אלפיות השנייה בכל פעם, בניגוד לקרינה הרצופה במכשיר השיקוף הקיים. בכך ניתן לחסוך לילד עד 90% מהקרינה בבדיקת שיקוף.
"הגלאים החדשים, הסורק המשוכלל והצילום הדיגיטלי מאפשרים להוריד את הקרינה בעשרות אחוזים" מסביר פרופ' חורב. "החשיבות היא עצומה, במיוחד בפגים שמצולמים כמעט מדי יום, ובילדים שאצלם הסיכון של אגירת הקרינה גדול פי עשרה מאשר במבוגרים. הם חיים יותר שנים ויש להם יותר שנים לבטא את הפגיעות ב־DNA של הקרינה המצטברת בגוף".
