ביה"ח על האם המרעיבה: אי אפשר לחשוד בכולם
"אי אפשר לחשוד בכל הורה. אנחנו נמשיך לשלול קודם כל מחלות גופניות", אמר ל-ynet מנהל בית החולים הדסה עין-כרם בעקבות חשיפת המקרה בו הרעיבה אם את בנה בן ה-3. "אנחנו מדברים על מקרה חריג וצריך להיזהר ולא להסיק מסקנות"
למה לקח זמן עד שהצוות הרפואי הבחין כי הפעוט מירושלים מורעב על-פי החשד על-ידי אמו? מנהל בית החולים הדסה עין-כרם, ד"ר יובל וייס, אמר היום (ד') ל-ynet כי המקרה הנוכחי לא יוביל לשינוי בנהלי בית החולים, בכל הנוגע לאיבחון מקרים דומים של חשד להתעללות בילדים.
"צריך להיזהר בתחום העדין הזה, שלא נלך מייד לקיצוניות השנייה", אמר מנהל בית החולים. "אי אפשר לחשוד בכל הורה. אנחנו נמשיך לשלול קודם כל מחלות גופניות. עוברים אצלנו עשרות אלפי ילדים מכל העדות ומכל הדתות ולכולם יש הורים מסורים. אנחנו מדברים על מקרה חריג שבחריגים וצריך להיזהר ולא להסיק מסקנות".
לטענה כי רגישות תרבותית כלפי חרדים עיכבה את הטיפול בנושא, אמר ד"ר וייס: "בית החולים הדסה מגלה רגישות כלפי כל מטופליו. דתיים, חילונים, מוסלמים, תיירים מחו"ל, לכולם אנחנו רגישים באותה מידה. אנחנו לא נותנים טיפול שונה לבני עדות שונות".
הוא ציין עוד כי למיטב ידיעתו הדיווח של ד"ר בנימין גליק מקופת חולים מאוחדת אודות חשד להתעללות לא הגיע להדסה עין-כרם, ונושא הטיפול בתלונת הרופא נבדקת כעת בהדסה הר-הצופים.
"לא רצו לפגוע בחרדים"
מנגד, טוען פרופ' הלל שמיד, מנכ"ל מכון חרוב העוסק בפיתוח ידע מקצועי בתחום ההתעללות וההזנחה של ילדים, כי "ניתן היה לזהות יותר מוקדם את ההתעללות בילד בירושלים". להערכתו, החשש מהתערבות בנעשה בעדה החרדית הסגורה והרצון לא לפגוע בשיתוף פעולה איתה גרמו לאיטיות בטיפול בפרשה.
"אני חושב שאולי היה פה משהו פוליטי, שבהדסה לא רצו להסתבך עם עדה מסויימת ובסוף שופכים את התינוק עם מי האמבטיה", מסביר פרופ' שמיד, "יש כאן רגישות תרבותית לעדה שהיא בעייתית. זו מערכת סגורה, אז הולכים על הבהונות כאשר מטפלים באוכלוסייה הזו. אבל העדה החרדית לא חסינה בפני מקרי התעללות. אנחנו רואים שגם שם זה קורה. גם לשכת הרווחה הלכה על קצות האצבעות".
הוא ציין בעקבות שיחה עם גורם בהדסה, כי "כנראה ששם זיהו את המקרה, אבל הדיווח לקח הרבה זמן. אולי הם פשוט אספו מידע לפני שהגיעו למשטרה".
לדבריו, החשש מפני הפניית אצבע מאשימה כלפי העדה או ההורה המתעלל גרמו לנזק לפעוט. "ההיסוס, האיטיות, החשש וחוסר הרצון להטיל אשמה פוגעים בילד שהגיע למצב הזה. בגלל אי שיתוף פעולה בין כל המערכות על רקע אתיקה מקצועית, מגיעים הרבה פעמים למצב שהילד נפגע".
פרופ' שמיד האשים את אי התיאום, לדבריו, בין הרשויות. "שוב קרה מקרה מזעזע של התעללות בילד כתוצאה מבעיות חמורות בתיאום בין מערכות הרווחה, המשטרה והבריאות. חלק מהסיבות לכך נובעות מאילוצים אתיים הקשורים בצנעת הפרט, אך זה מחייב התעוררות כלל מערכתית ומתן תגובה מהירה יותר מצד הרשויות".
לגבי ד"ר גליק, הרופא ממאוחדת שטען שהתריע ודיווח על חשד להתעללות לרופאים בכירים בהדסה אמר פרופ' שמיד "רופא צריך לדעת לא לפנות לגורם רפואי בכיר יותר אלא לגורמי רווחה. רופא צריך לדעת שיש שירותי רווחה, שיותר מתמחים ממנו, ולצערי הרב רופאי הקהילה לא תמיד מכירים את כל שירותי הרווחה".
בשבועות הקרובים יעביר מכון חרוב קורס מקצועי לאיתור ילדים נפגעי התעללות לכ-12 רופאים מכל קופות החולים במטרה ללמד אותם איך מזהים מקרי התעללות בילדים, איך מתעדים אותם ולאילו גורמים צריך לפנות. אחד הרופאים הבכירים המרכזים קורסים בנושא התעללות בילדים ונחשב לאחד המומחים הישראלים לזיהוי מקרי התעללות בילדים הוא ד"ר יורם בן-יהודה, מנהל מיון ילדים בהדסה עין-כרם.
