הבשר שנרכש היה טרף. מי אחראי?
התובע קנה פרה ב-8,000 שקל מסוחר בהמות ורק לאחר מכן התברר לו שמדובר בבשר טרף. ביהמ"ש קבע כי עיקר האחריות היא שלו, לכן בית המטבחיים יפצה אותו רק ב-1,600 שקל
לצורך אירוע מתוכנן, אדם רכש פרה חיה מסוחר בהמות. לטענתו, לאחר הרכישה, התברר לו, כי מדובר בבהמה טרפה (כלומר, כשרה למאכל אדם, אך לא כשרה מבחינת הרבנות), ולכן הוא נאלץ לקנות בשר אחר, כשר. בתביעה שהגיש לבית-המשפט לתביעות קטנות בקריית גת טען כי על הסוחרים לפצותו בגין מכירת בהמה לא כשרה.
הסוחרים טענו לעומת זאת, שהם אמנם נותנים אחריות למקרה שייקבע שפרה אינה כשרה למאכל אדם, אך לא למקרה בו יימצא שהפרה היא בבחינת טרפה. לטענתם, התובע ידע שמדובר בבשר שסווג כ"טרף" כבר בבית המטבחיים, ולמרות זאת, החליט לקצוץ את הפרה ולקחת את חלקיה. עוד טענו, כי אילו היה מודיע התובע מיד שאינו מעוניין בפרה, הם היו יכולים למכור את הבשר לאטליז, ובכך להקטין או למנוע את הנזק.
אי הבנה ולא הטעייה
השופט אלון אינפלד מבית המשפט לתביעות קטנות בקרית גת קבע כי מכלול הראיות מצביע על כך שהתובע אכן לא הבין כי מדובר בבשר טרף.
יחד עם זאת, נקבע, כי לא הוכחה הטעיה מכוונת מצד הסוחרים וככל הנראה מדובר באי הבנה, עקב בלבול בין המושג "אינו כשר למאכל אדם" לבין המושג "בשר טרף".
"יש לזכור" כתב השופט, "כי מדובר בבהמה שהתובע כבר שילם עליה. הוא זה שאמור לדעת איזו רמת כשרות הוא רוצה, וכיצד הוא רוצה לנהוג בבהמה".
לפיכך נקבע, כי יש לחלק את האחריות בין התובע לסוחרים, כך שהתובע ישא ב-80% מהאחריות והסוחרים ישאו ב-20%. כיוון שהפרה עלתה 8,000 שקל, חויבו הסוחרים לשלם לתובע 1,600 שקל. לאור העובדה שמרבית האחריות הוטלה על התובע, לא ניתן צו להוצאות משפט.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
